Page 355 - 4
P. 355
Ì˙Áסימ פ Âˢ ¯ÙÂÒ
י"ב ע"ב פליגי אליבא דרב אי מנגיד אמא דמקדש למסקנא משוה ומדמה קידושי לאהא כמ"ש לעיל
בלא שידוכי או בשוקא ,ורמב" פסק דמנגדינ פ"ג בפי' דברי תוס' דקידושי בישוב קושית הגאו
מאישות הלכה כ"ב ,והרא"ש )יבמות פ"ה סי' ב( פסק מהר"י פאלאק ז"ל ,וי"ל דבהכי פליגי הסוגיות,
דלא מנגדינ .ועיי שו"ע ורמ"א בא"ע סס"י כ"ו. דהנה סברת השואל שבמרדכי סו גטי הנ"ל ע"כ
ונ"ל דהיינו המקדש אשה לעצמו ,אבל שליח שקדש מטע שכ' הריב"ש )ש ( לא שביק איניש מצוה
לחברו אי כא קריבות וחוצפא ,ועוד נהי דלא היה
שידוכי בינו להאשה ,מ"מ בי המשלח והאשה הי' דרמי עליה דידיה ומקדש אשה לאחריני.
שידוכי דהרי המקדש אמר סת הרי את מקודשת
ולא אמר לי ,ואי נימא שלא קידשה לעצמו ע"כ ‰ ‰Âלכאורה י"ל סברא בהיפו דתשו' מהריא"
קידשה לאד שכבר נודע לה על מי הוא מדבר.
וא"כ י"ל דסוגי' דקידושי' רוצה לתר דברי שמואל לב )ח"ג סי' יב( דבא היה שידוכי ביניה לא
אי ס"ל מנגדינ אמא דמקדש בלא שידוכי' ,וא"כ בעי לי דהוה ידי מוכיחות שלעצמו קדשה .ובחי'
אי לא אמר לי אפי' ידי לא הוה ,דליכא למימר לא מהרי"ט )על הרי" קדושי ש ( פליג על זה דא"כ
שביק מצוה דרמי עלי' וכו' ,אדרבא נימא מסתמא אמאי דחק הש"ס להגיה בדשמואל בדאמר לי
לא קדיש בלא שידוכי' וא"כ הוה כמו אי נזיר עובר לוקמא בשהיה שידוכי ביניה .ועיי' ג תשו'
לפניו דלשמואל אפי' ידי לא הוה כיו דלא קיבל מהרי"ט סי' קל"ח ועיי' מהרשד" דמייתי משנה
תענית .והסברות שקולי כנ"ל ,משו"ה מגיה דאמר למל רפ"ג דאישות )ה"א( .ואמנ דברי מהרי"ט יש
לי ,וסוגי' דנזיר מיירי אי ס"ל לא מנגדינ ,א"כ אפי' לדחות קצת אי ס"ד דמיירי בשהיה שידוכי ביניה
בלא לי הוה ידי עכ"פ טפי מנזיר .ומ"מ לשתי ומשו"ה לא בעי ידי מוכיחות שלעצמו קידש ,א"כ
הסוגיות ידי מוכיחות לא הוה ,ואתאינ לפלוגתת ה"נ לא הוה בעי למימר את מקודשת אלא הרי זה
אביי ורבא ,ולמאי דקיי"ל כרבא דבקידושי' בעי ידי
לקידושי .
מוכיחות וליכא.
ÔÈÈÚÂמ"ש בספר אבני מילואי סי' כ"ז ס"ק יו"ד
„ÂÚÂנ"ל בזמנינו אלו אפי' קיי"ל כהרא"ש וכמ"ש
ד"ה ונראה וכו' ,דרצונו דלעול לא בעינ יד
רמ"א ס"סי כ"ו דלא מנגדינ אמא דמקדש מוכיח למתקדשת כלל ,דודאי על עצמה נתכוונה
בלא שידוכי ,מ"מ לפי מנהג מדינותינו וזמנינו אלו, ומייתי ראיה דלמנה קבור )גיטי יג ,א( לא חיישינ .
הוא ממש דבר הנמנע לקדש בשוקא ושלא היה בי וראיה זו יש לדחות דהת מפני )שאינו( ]שאי אנו[
הזוג שו שידוכי ובלי הכנה רבה כידוע ,ונהי יודעי כלל שיש לו שו מנה קבור בעול ,אבל אי
לקדש ע"י שליח נמי לא שכיחא כלל וכלל ,אה"נ הי' ידוע לנו שיש לו מנה קבור אלא שאי אנו יודעי'
העני נראה דלגבי העדי היה העני נראה לשחוק היכ הוא והי' אפשר שיתכוו לו הנות בוודאי היה
והיתול .וכ נראה ממ"ש לה זאגט אללע מיט הרי דוחי אותו אל)א( אותו המנה ,וה"נ האיכא נשי
את מקודשת שיאמרו עמו כול ,והיה בעיניו כאומר טובא בעלמא ואי כא מוכיח למי נתכוו ומשו"ה
תחינה ובקשה והאחד אמר לו אלו היה טבעת זהב
כבר היתה של ,כ הי' בעיניה שאינה ראויה בעינ יד מוכיח ג למתקדשת.
להתקדש באופ זה כלל ,א"כ היה זה בעיני העדי
ספק היתול ,והו"ל אינו מוכיחות כלל .ואע"ג דליכא ‡ Ì Óמ"מ י"ל כשהיה כבר שידוכי ביניה י"ל
ב' עדי על זה שאמר זאגט אללע מיט ,ועל זה
שאמר דוד א היה זהב היה של ,מ"מ כיו שהיו לכ"ע לא בעינ יד מוכיח לא למקדש ולא
כול באותו מעמד ולא הכחישו משמע שכול הודו למקודשת ,וא"כ לא הו"מ לאוקמי במשודכת ,דא"כ
את נמי לא בעינ ,ואה"נ הש"ס הו"מ להקשות מניה
שכ היה מעשה. וביה ,ממ"נ אי בעינ ידי מוכיחות לי נמי בעי ,ואי
לא בעינ ידי מוכיחות את נמי לא )לבעיא( ]בעי[,
ȉ Âדלא הייתי סומ כלל על זה מה שלא מצינו אלא דהו"מ למימר את בעי אבל לי לא בעי משו
שאי אד מקדש אשה לחברו ושביק מצוה דנפשיה,
בראשוני לעשות ידי שאינ מוכיחות מכח וזה לא שיי גבי את משו דאשה לא מיפקדא
סברת שהיה מחמת היתול ושחוק ,דא"כ אפי' באומר אפריה ורביה ,משו"ה הקשה מנזיר עובר לפניו,
לי נמי ,וחלילה לנו לבנות היתירי על כיוצא באלו. דאהא בתענית למחר ולא ביו הוה דומה כמו מקדש
אלא שנ"ל בלא"ה העיקר דידי שאינו מוכיחות לא אשה לחברו ושביק מצוה דנפשיה כמ"ש לעיל
משו"ה פרי מה .
ȯÁ‡Âההנחה הנ"ל דמיירי בשלא היו שידוכי
ביניה ,א"כ י"ל סברא בהיפו דבקידושי
