Page 357 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ פ ‪ÊÈ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫ע"מ לגזול וליכא חשש יאוש כלל דאחזוקי אינשי‬ ‫וכתב‪ ,‬ואפשר דשאני אותה תשובה שאמר הריני‪,‬‬
‫בגנבי לא מחזקי ‪.‬‬ ‫וכיו שאמר הריני הוה ידי מוכיחות וכדברי‬
‫הריב"ש שאכתוב בסמו וכו'‪ .‬ג הרב רבנו נסי‬
‫]‪[ÂÏ˘ ‡Â‰ Ì„‡ „È·˘ ‰Ó ‰˜ÊÁ‬‬ ‫דחה דברי בעל אותה סברא )יש אומרי דבקידושי‬
‫חיישינ ( והעלה דאי לא אמר לי לא הוה ידי כלל‬
‫‪ ˜¯Â‬לומר חזקה מה שביד אד הוא שלו‪ .‬הנה‬ ‫וכו' עכ"ל תשו' הרב"י לענינינו‪ .‬וברכתי שכונתי‬
‫לדעת הגדול ז"ל ואמרתי שישו בני מעי‪ .‬ואמנ‬
‫בארתי בקונטרס חזקות שלי‪ È‬בתכלית האריכות‬ ‫מצאתי בחי' רמב" ורשב"א ריש קידושי דמחמרינ‬
‫כי לא מצאתי מ התורה אלא ב' מיני חזקות‪ ,‬א'‬
‫חזקת מנהג‪ ,‬כאשה שבנה מורכב על כתפה ונהגה בו‬ ‫בקידושי וגטי וכרמ"א‪.‬‬
‫מנהג א לב ‪ ,‬ונסקלי זע"ז כמבואר פ' עשרה‬
‫יוחסי ]פ‪ ,‬א[‪ .‬חזקה שניה גרועה מ הראשונה דראינו‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬כיו שהרב בית שמואל סקי"ד אעפ"י שדעתו‬
‫וידענו בדבר אחד שהיה כ וכ ‪ ,‬אמרינ לעול‬
‫נשאר כ בחזקתו עד שיודע לנו שנשתנה‪ ,‬וילפי'‬ ‫נוטה להקל מ"מ בעי לצר עכ"פ עוד קולא‬
‫אחרת כל שהוא‪ ,‬ושלא לסמו להדיא אקולא דידי‬
‫פ"ק דחולי מויצא הכה ‪.‡È‬‬ ‫שאי מוכיחות ע"ש‪ .‬ונחזי אנ הנה המקדש אומר‬
‫שהטבעת לא היתה שלו אלא חטפו מנערה א'‪ ,‬והיא‬
‫‪ Ï" Â‬מזה העני הוא חזקת מרא קמא בממו ‪ ,‬כיו‬ ‫ג היא אמרה כ שחטפו מידה ע"מ להחזיר וכבר‬
‫החזיר כמבואר בגבית עדות‪ .‬ומריש הוה אמינא‬
‫שידעינ בודאי שמטלטל זה היה של פלוני‬ ‫להארי בפרט זה א יע כתב לי מעלתו שהגאו‬
‫שעה א'‪ ,‬שוב אינו יוצא מחזקתו‪ .‬א חזקת מה שביד‬ ‫בס' בגדי כהונה נ"י מביא בזה איזה תשובות‬
‫אד הוא שלו לא ידעתי לה מקו ושו סברא‪,‬‬ ‫מרבותינו נוחי נפש‪ ,‬ואותו ספר אינו נמצא בגבולי‪,‬‬
‫אדרבא בב"ק קאמר הש"ס )מו‪ ,‬ב( דהמוציא מחברו‬ ‫ע"כ ברחתי מזה וסמכתי ההיתר על ידי שאינ‬
‫עליו הראיה סברא הוא מא דכאיב לי' כאיבא אזיל‬ ‫מוכיחות‪ .‬ומ"מ לסנופי מילתא נחזי מה דקמ ‪.‬‬
‫לבי אסיא‪ .‬מבואר שאיננו חזקה שהוא שלו אלא אי‬
‫שו אד יכול להוציאו מידו אלא בראיה ברורה‪,·È‬‬ ‫‪ ‰ ‰‬מה שאומר שאינו שלו‪ ,‬עומד נגדנו חזקה מה‬
‫ואפי' רוב מנגדי' איננו ראיה מספקת להוציא מידו‬
‫דאולי שלו הוא‪ ,‬ועוד אפי' המחזיק טוע שמא‬ ‫שביד אד הוא שלו‪ .‬ועוד אי אד משי‬
‫ומסופק א הוא שלו‪ ,‬מ"מ צרי איד להביא ראיה‬ ‫עצמו גזל וחטפ ‪ .‬ועוד אולי משו חומרא דאשת‬
‫מספקת דמאי חזית להוציא מידי ולית לזה‪ .‬והכלל‬ ‫איש נימא סת גזל יאוש בעלי ועיי ב"ש רס"י‬
‫לע"ד חזקת ממו איננו חזקה כלל‪ ,‬רק ספיקו עצו‬
‫כל כ עד שאי אד יכול להוציא ממנו בלי ראיה‬ ‫כ"ח‪.‬‬
‫ברורה‪ .‬ושוב מצאתי שדר בזה בספר קונטרס‬
‫הספיקות שבסו ס' קצות החש ח"א ע"ש )כלל א(‬ ‫‪ ‰ ‰‬מתחלה אומר לפע"ד כיו שהי' החטיפה לפי‬

‫אות ה'‪.‚È‬‬ ‫דבריה בחה"מ בזמ שמחה אי כא עו אשר‬
‫חטא‪ ,‬כמ"ש תוס' בסוכה מ"ה ע"א ד"ה מיד וכו'‪.‬‬
‫‪ ÔÈÈÚÈÂ‬בכתובות ע"ה ע"ב תוס' ד"ה מי ששנה וכו'‬ ‫ואמנ פשוט דלגזול ע"מ שלא להחזיר החפ כיו‬
‫שאיננו דבר מאכל אלא חפ אסור אפי' בימי שמחה‪,‬‬
‫ומ"ש מהרש"ל ש ‪ .‬ולפע"ד מ"ש תוס'‬ ‫דודאי הוה כעשה שלא כהוג ע"פי טובי העיר‪,‬‬
‫בסוגיא דפתח פתוח דמוציאי ממו בספק ספיקא‬ ‫כמ"ש בתשו' רבנו טוביה שבתשו' מהר"י מינ סס"י‬
‫]ש ט‪ ,‬ב ד"ה אי[‪ ,‬אי כונת כשיש לנו ס"ס נוציא‬ ‫)י"ז( ]ט"ו[ ומייתי לי' רמ"א בא"ח ס"סי תרצ"ו‪.‬‬
‫ממו מזה‪ ,‬ז"א דאפי' ע"י רוב אי מוציאי וס"ס לא‬ ‫וכיו דבחטיפה ע"מ להחזיר ליכא איסורא‪ ,‬ובע"מ‬
‫לגזול איכא איסורא‪ ,‬א"כ היה נאמ שחט שלא‬

‫‪.ÒÂÙ„· ‡ˆÓ ‡Ï .È‬‬
‫‪.ÂÚ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Î¯‡· ‰‡¯ .‡È‬‬
‫‪·Ò 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÁˆÈ ÏÁ ,(Ì Ó‡ ‰"„) · 'ÈÒ Ú"‰‡ (¯Â‚Ó) Ó"ȯ‰ ˙"¢ ,ËÏ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"„ÓÁ ˙"¢ '¯ ,ÌÈ·¯ ÌÈ Â¯Á‡ ÂÎω ÂÊ Í¯„· .·È‬‬

‫‪Ú"‰‡ ˜"È·Â ‰ ËȘ ÔΠ‡¯˜ÈÚÓ„ ‰˜ÊÁΠȉ„ ·˙Î (‰) ˈ 'ÈÒ Ó"ÂÁÏ 'ÈÁ· ÂÓˆÚ· Ó"ȯ‰ 'ÈÁ‰ Ìχ .Â"‰ ·"Ù Ï"ÂÏÓ 'ω ˘"‡Â‬‬

‫‪ԇΠÔÈÚÎ ‡¯˜ÈÚÓ„ ‰˜ÊÁ ÔÈÚΠȉ ÔÂÓÓ ˙˜ÊÁ˘  ȷ¯ ·˙Î ÊÒ 'ÈÒ Ó"ÂÁÁ· ÔÏ‰Ï Ìχ .ÌȯÂÒ‡ ÔÈ ÚÏ Ì‚ ÂÊ ‰˜ÊÁ È ‰Ó ̇ Ó"Ù Â .ÂÏ 'ÈÒ‬‬

‫‪.‰"Î "Î ÌÚËÓ ‡È‰ ÂÏ˘ ‡È‰ Ì„‡‰ „È·˘ ‰˜ÊÁ ͉„ ¯‡·Ó ‡"˜Ò 'Ê 'ÈÒ ËÙ˘Ó‰ ¯Ú˘· Âχ .‰È‰ ԇΠ‡ˆÓÂ‬‬
‫‪Ó"Ù Â .‰ÏÎ ‰"„ È"˘¯· · ,ÂÚ ˙·Â˙Î È" Ù· ¯‡Â·Ó ԇΠ ȷ¯ ȯ·„Π.‡¯˜ÈÚÓ„ ‰˜ÊÁÏ ÔÂÓÓ ˙˜ÊÁ Ì‚ ‰Ó„Ó ·Ú ˘¯Â˘ ˜"ȯ‰Ó ˙"¢· .‚È‬‬

‫‡‪.ÂÏ 'ÈÒ ·"Á ¯ÊÚÈÁ‡·Â ‡"Ù ‰"˘ È"¯Ú˘·Â ‰Ú 'ÈÒ ˙·È˙ ··Â˘Ó 'ÈÚ .Ô·‰Â ‰¯Â˙‰ È È„ ÏÎÏ È‡„ ˙¯Â˙· ÂÏ˘ ȉ ÔÂÓÓ‰ Ì‬‬