Page 361 - 4
P. 361
‡Î˘ ¯ÙÂÒ סימ פב Ì˙Á
דעת מהני ,א"כ אכתי יתבטלו הקידושי לגמרי איש ובי אשה שוי דוקא שלא הטעו זא"ז ,הא
דאדעתא דהכי לא קידשה .אלא דבלאה"נ תיקשי הטעו אע"ג דלא אמרו דבר בשעת קידושי ,מ"מ
אפי' נימא דלא מהני גילוי דעת שהוא עשיר וכה אזלינ בתר אומדנא .וצ"ל לפ"ז מתני' )קדושי מט ,ב(
וכדומה ,מ"מ בודאי בעני הפסיקא מה יתנו זה לזו דקתני ע"מ שאני כה הוא הדי באינו אומר ע"מ,
בשעת קידושי' א מעט וא הרבה ,לזה מהני גילוי כל שגילו דעת מקוד לכ ונמצא בהיפו אינה
דעת ולא בעי תנאי כמבואר בתוספתא דמייתי רי" מקודשת .והא דנקיט ע"מ שאני כה משו סיפי'
פ"ק דקידושי )ח ,א( ומביא בש"ע א"ע סי' כ"ט סעי' דמתני' אעפ"י שאמרה בלבי היה להתקדש לו אינה
ח' ועיי' חלקת מחוקק סקי"ז ,וא"כ ק' אהתוספתא מקודשת ,וזה דוקא באומר ע"מ בשעת קידושי ,
הנ"ל .אע"כ צ"ל דפסיקתא דר"ג איננו אשעת אבל אי ליכא רק גילוי דעת אתי דברי שבלב דידה
קידושי אלא אשעת נישואי ,להכניס לבתו בשעת ומבטל אינ דברי שבלב ,וכדמשני ש"ס ש נו"
נישואי וא לאו יכול לעגנה אבל לא אשעת ע"א וברש"י ש ד"ה כיו דאתניה וכו' .דוקא כי
קידושי משא"כ אי פסקו לתת בשעת קידושי אזלי' אתניה בהדיא לא אתיא דברי שבלב ומבטל מה
בתר אומדנא ונתבטלה הקידושי כ צ"ל .וה"נ שהתנה בפירוש ,אבל אי הוה דברי שבלב דברי
בעשיר וכה שיתבטלו הקידושי ע"י אומדנא דמוכח
היתה נאמנת לומר בלבי הי' להתקדש לו.
וגילוי דעת לכאורה.
]‡[ÂÏ ˘„˜˙‰Ï ‰È‰ È·Ï· ‰¯Ó
Î"‡Âלכאורה בנידו שלפנינו לפי ראות עיני
‰"‰Âנימא למסקנא אפי' אי דברי שבלב אינ
המורי יובנו הדברי מסתמא לא תתרצה
האשה להתארס ע איש מאר רחוקה אי לאו דברי עד דאיכא גילוי דעת לגלות על
שהטעה אותה שהוא עשיר ולמד וכמו שגילו דעתו, מחשבות לבה ,מ"מ נאמנת לומר בלבי הי' להתקדש
וכיו שהטעתה בטלו הקידושי ,האמנ לא מפני לו .ומשו"ה הוצר למינקט במתני' ע"מ דלא תועיל
שאנו מדמי נעשה מעשה ולכשיבוא לידינו נתחכ אמירתה בלבי היה להתקדש לו ,ותדע ל שכ הוא
בעני זה )כי בתשב" ח"א רס"י ק"ל מצאתי בהדיא דאלת"ה אלא ע"מ דוקא אבל גילוי דעת לא מהני
דאי סברא לומר משו סיפא נקיט ליה ,א"כ הת
נגד זה ע"כ צ"ע(. בד נו" דדחיק לאשכוחי סייעתא דדברי שבלב
אינ דברי ,ואמאי לא מייתי מדיוקא דרישא דמתני'
‚ Ìכי בנידו שלפנינו אי אנו צריכי לכל זה דאפי' טעמא דאמר ע"מ הא לא אמר אע"ג שבלבה הי'
הואיל והוא עשיר או כה הוה קידושי' ,ש"מ דברי
לו יהי' שהתנה בפירוש ע"מ שאני עשיר ולמד שבלב אינ דברי .אע"כ לא הו"מ לסיועי הסיעתא
מי הגיד לו לזה השואל שאיננו עשיר ולמד באמת מהא דהו"מ למימר ה"ה לא אמר ע"מ אלא סבור
וגדולה מזו בקידושי ס' ע"ב דקידושי ספק לעול הייתי שהוא כה נמי מהני לבטל הקידושי .אלא
הוה ובש"ע סי' ל"ח סי"ד יע"ש וא"כ ה"נ לעול איידי דנקיט סיפא אפי' אמרה בלבי וכו' וכנ"ל .וכיו
קידושי ספק הויי דיש מתרושש והו רב ומא לימא שכ נראה לכאורה דדיוקא דאיד מתנית דוקא שלא
שאיננו מוחזק לעשיר בעירו עד שמכבדי אותו הטעתו ,הא הטעתו בגילוי דעת בעלמא אינה
מפני עשרו וכ לעני למדנותו ,ע"כ אי להקל מטע מקודשת .וה"ה א הוא הטעה אותה וכאשר הוכחתי
זה כלל לע"ד. מרמב" ספ"ח דהלכות אישות.
˘ ·Âכתב השואל שאמר שהיה הטבעת שוה ג' Ì Ó‡‰צ"ע קצת בלשו תוס' כתובות ק"ט ע"א
לוידאהר ונמצא שאיננו שוה כי א ג' ר"ט. ד"ה תשב וכו' ,ה"מ דקדשו מיד תו
הנה בודאי אלו היה פיסוק ביניה שיקדש אותה התנאי אבל התנו עתה וקדשו לאח"ז וכו' .הנה מ"ש
בשיויי ג' לוידאהר ונמצא שאיננו שוה כ"כ אינה תוס' התנו בודאי לאו בדוקא נקטו תנאי ממש לכל
מקודשת ואפשר אפי' גילוי דעת בעלמא נמי מהני הלכותיו ,דא"כ כיו שפשט לו הרגל בטלו קידושיו
וכמ"ש לעיל ,א הכא לא הוזכר כלל שאמר מעול לגמרי ואמאי תשב עד שתתלב ראשה ,ומכ"ש
שהי' שו גילוי דעת של שו פיסוק ביניה או דמסיק דמיירי שהיא פסקה על עצמה ,אע"כ לאו
שאמר בשו פע שהטבעת שוה כ וכ ,אלא בדוקא נקטו לשו תנאי ,אבל אי ס"ד דאפי' גילוי
שאמר אי בי הייטע פטור געווארדע ג' לוידאהר
פי' שהוציא היו ס זה וקנה טבעת ואפשר שבאמת
איננו שוה כל כ רק הוא נת בעדו ס מסויי
אעפ"י שאיננו שוה כדי לתת דורו לכלה שלו
