Page 363 - 4
P. 363
‚΢ ¯ÙÂÒ סימ פב Ì˙Á
][˙ ÂÏ·Ò ˘˘Á מתנה הוא נות אלא בתורת הלואה והביא ראיה
מיורד לתו שדה חברו ונטעה שלא ברשות דשמי
‰Óתאמר אכתי ניחוש לסבלונות גופיה .הנה לו ,ולא אמרינ דלש מתנה עביד ,וה"נ דכוותיה.
בחששא דסבלונות פליגי הרי" )קדושי נ ,ב( ‰ ‰Âכ הוא בר" כתובות דפוס זולצבא רכ"ט
וסיעתיה ורש"י וסיעתיה .להרי" החששא שמא כבר
קידשה מקוד לכ ,וכתב ש ב"ש סי' מ"ה סק"א ע"א ורמ"א בח"מ סס"י רמ"ז ורס"י רס"ד
דא הוא טוע דקידש אותה בסבלונות הרי קמ דלא ס"ד בהג"ה בסופה .ויש לחלק בי שדה עשויה
קידשה קוד לכ ,וה"נ הרי אח"כ ביו יו"ד סיו ליטע ,ואפי' אינה עשויה ליטע עשויה לעבודת קרקע
אמר שרוצה לקדשה בפניה כאשר יבואר לקמ , ועיי סי' שע"ה .וה"נ בז חברו כל אד צרי
א"כ הרי העיד על עצמו שלא קידשה כבר קוד לכ , למזונות ואפי' אינו צרי לאות המזונות ,מ"מ צרי
וחששא של רש"י )ש ( שקידשה בסבלונות עצמ , הוא לזו ,ועיי' סי' שמ"א סעי' ד' וסמ"ע סק"י ש ,
וכתב ש ב"ש בעד אחד לא חיישינ לתרי חומרות משא"כ בשנות לו מלתא אחריתי כגו שיראי
לדרש"י ולדסמ"ג ע"ש .ועוד שהיה בי"ט ואי ובילתה אות ואינ ,ואי כל אד ראויה וצרי
מקדשי ביו טוב ,אבל מתנה נותני בי"ט כמבואר
במתניתי ספ"ק דביצה .וגדולה מזה במהרי"ק שרש לאות תכשיטי ,א"כ י"ל כרשב"א.
קע"א הובא ברמ"א וב"ש סי' מ"ה סקט"ז בשולח
סבלונות בשבת אי חוששי לקידושי ,משו דאסור ] ˙[Ì˙Ò ÔÈËÈ˘Î˙ ‰˘‡Ï Ô
לקדש בשבת ,ואע"ג דג הסבלונות בשבת איכא
איסורא כמ"ש מג"א סי' ש"ו סקט"ו בסופו ,מ"מ לא ‰ ‰Âבמהרי"ט ש סי' מ"ג ד"ה וראיתי וכו' מייתי
משמע לאינשי איסורא בכ ,משא"כ לקדש בשבת
מפורס איסורו .כ צ"ל לדעת מהרי"ק .א"כ כ"ש מהר"ש יפה דברי רבנו ירוח בש רשב"א
י"ט דמתנה מותר וקידושי אסור דלא ניחוש על שנת תכשיטי סת ושוב טוע כי בתורת
קידושי נתנו ,והשיג כל שלא פירש בפירוש לש
לסבלונות·*. קידושי מאי היא יודעת שמא לש מתנה ,ולפיכ
מי שנות בחיק האשה כס או תכשיטי ולא פירש
Â˙Âע"פ מ"ש רמ"א ש סעי' ב' באתרא דכ"ע לש קידושי אי אלו קידושי אלא מתנה ,ואחר
האריכות כ' וז"ל א"נ דוקא במשודכת שדר
מסבלי והדר מקדשי א יש עוד היתר לזה אי המשוד לית לה עכ"ל ,ומהרי"ט פליג וס"ל לעול
חוששי לקידושי ,וכתב ב"ש סקכ"א דאי חוששי הוה סתמא לש מתנה ע"ש היטב .והנה דברי
לחומרת רש"י ,ועוד הא נוהגי לקדש תחת החופה, רשב"א דמייתי ה"ה הנ"ל יבוארו לקמ בדברינו
ועוד יש כא צד היתר של ר" אליבא דר"ת הנ"ל
דביש אב בטבעת אינה מקודשת .א"כ מכל הנ"ל בעזה"י )ד"ה ולפע"ד(.
אי לחוש לסבלונות אלו .ועכ"פ יצא לנו מעדות של
סענדר ממה שראה בערב שבועות ובי"ט ב' ‡ Íעכ"פ נקטינ מהכא בנות סת לית די ולית
דשבועות דהטבעת נית לשרה אז לסבלונות. דיי שיהיו לקידושי ,אלא או לפקדו או
למתנה ,ולמשודכת לכ"ע אליבא דרשב"א דהוה
Ê"ÙÏÂג מה שהעיד ממה שנעשה ביו יו"ד סיו מתנת סבלונות ,וכל זה בסת ,מכ"ש הכא בנידו
שלפנינו שבעי"ט כשהזמי העד אמר דא זאללט
ג"כ אי בו בית מיחוש ,דההוא אמר שאז לא איהר דאבייא זיי אלס עד וויא אי דע רינג דער
ראה שו דבר שמסר לה טבעת רק שמע באומרו דא שרה געב ווערדע ולשו געב איננו לשו פקדו
טהוע אי איהר דע רינג א אונד בי זיא מקדש אלא לשו מתנה ,והא דהזמי העד משו דמוהר
אבל לא ראה נתינת דבר כי ישב בריחוק מקו הנה הדרי כשיבטלו השידוכי או אחר מיתה וגירושי
כי כ אפי' ראה מיד אח"כ הטבעת באצבעה אפי' באתרא דנהגי דהדרי ,ומשו"ה הוה סגי ליה בעד
לדעת רבינו אליעזר ממי שבמרדכי דקידושי' סו אחד דלא נחשדה לשבע שקר נגד העד ,משא"כ אלו
סי' תקל"א דבכי האי גוני מהני עדות ידיעה בלי היה רוצה לקדשה היה מזמי ב' עדי ,אע"כ למתנת
ראיה ורמז עליו בית שמואל סי' מ"ב סקי"ב וע"ש, סבלונות יהביה ליה ניהלה אז ,ולא לקידושי כלל.
מ"מ הכא הלא לא ראה אלא אותו הטבעת שנית לה
·*.˜"ȯ‰Ó ˙Ú„· ÔÎ ·˙΢ „˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯ .
