Page 366 - 4
P. 366
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˘ÂÎ
שיש לו ביד אחרי דיכול להקדישו עכ"ל .כוונת שליח בשו אופ ,יהי' ל למיל הויות מהדדי דלא
מבואר דמתחלה כשהי' גזל הי' ידו יד עצמו ומיד נשוי שליח בכס ושטר ,א הקישא דהויה ליציאה
כשמודה נעשה שומר וידו כיד המפקיד וה"ל כמוסרו עדי ובגט כתי' שליח ושלח ושלחה ,ע"כ עבדינ
לידו דיכול להקדישו .Áוא"כ ה"נ בהיפו ,בתחלה ה הקישא דמשוי' שליח ,ושוב מקשינ כל הויה
כשהפקיד בידה הי' ידה יד המפקיד ,ומיד להדדי לעני תנאי אפי' בביאה ,דכל היכי דאפשר
כשמקדשה סילק כחו ממנה ונעשית ידה יד עצמה, לקיי שניה מקיימי ,והיכי דא"א הויה ליציאה
וה"ל כמוסר מידו לידה דהיד משתנית מיד המקדש
עדי .
ליד המתקדשת.
]˜„[¯·ÂÁÓ· ÔÈ˘Â
ÔÎÂמוכח בגט גופי' ס"פ המביא תניי )כד ,א( דפרי
„"ÚÙÏÂדינו של הר" במקדש במחובר אמת אלא
טלי גיט וכו' ,ומשני דא"ל הוי שליח להולכה
וכי מטית הת הוי שליח לקבלה וכו' ,ומשמע דתו שלשונו קצת מגומג .דהנה בגט לא כתיב
לא הוי טלי ,וע"כ היינו טעמא מתחלה היתה שלוחו מיעוטא בקרא דלא לגרש במחובר ,שהרי
וידה כידו ,וכי מטיא להת נסתלק כח ידו ממנה מדאורייתא מגרשי בעצי נקוב ,עיי' גטי כ"א ע"ב
ונעשית יד של עצמה ולא הוה טלי) .וכ מבואר ובתוס' ד"ה יצא וכו' ,אלא דכתיב וכתב ונת שלא
להדיא מלשו רש"י ד"ה וכי מטית הת וכו' וקבלי יחסר דבר בי כתיבה לנתינה ,ומשו"ה פסול במחובר
מיד עכ"ל( .ואפילו נימא המפקיד גט ביד אשתו דמחוסר קציצה בי כתיבה לנתינה .והנה בכס
ושוב אמר התגרשי הוי טלי גיט מע"ג קרקע ,עיי' קידושי לא שיי זה כלל שלא יהא מחוסר בי
סי' קל"ו ס"ה וסי' קל"ח ,י"ל היינו במפקיד גט טביעת המטבע לנתינה ,דמה עני טביעת הצורה
שהוא שטר דאימעט מדיני שומרי *Áולא נעשית לנתינת קידושי .נמצא בכס מתקדשת במחובר
ידה כידו ,אבל שליח נעשה ידה כיד המשלח .ובהכי ובשטר לא ,דהקישא דהויה ליציאה עדי מהויות
מתישב נמי דברי ט"ז י"ד סי' רס"ז סקמ"ד הנ"ל להדדי .וכל זה לעני מחובר ולעני לשמה דא"א
דמיירי בשליח ,ומ"מ בקידושי כס מהני פקדו למיל הויות מהדדי ,אבל לעני טלי מע"ג קרקע
שלו ,דיד שומר כיד בעה"ב וכשמסלק ידו מקודשת מקיימי ב' ההיקשי מקשינ הויה ליציאה והויות
כנ"ל .וביש"ש פ"ח דב"ק סי' ס"ח וסי' ע' ערבב אהדדי ופסול טלי קידושי מע"ג קרקע .ונתבארו
הדעות.Ë דברי מהרי"ל ז"ל.
][Ú˜¯˜ ‚"ÚÓ ÍÈ˘Â„˜ ÈÏË ]‚[Ô„˜ÙÎ ‰ÏÈÊ‚‰ ·Â˘Á ȇ ÏÊ‚ Ï ‰„ÂÓ˘ ÔÏÊ
‰ÈÓÂבהאי עובדא דמהרי"ל )סי' עד( שהיא חטפה ‡ Íמ"ש ש לחלק בי הא למקדשה בפקדו שיש
ממנו ושוב אמר הוא התקדשי לי בו ,לדעת לו בידה וכמ"ש ג ב"ש רס"י למ"ד הנ"ל ,אי
תוס' דב"מ הנ"ל מיד שנתרצית להתקדש מחשבתה לו מוב .ולפע"ד לבאר עפ"י מ"ש תוס' ב"מ וי"ו
משויה ליה ידה כיד הבעל ונעשה פקדו ושוב ע"א ד"ה הקדיש' וכו' דכיו דאודי לי' הו"ל כפקדו
מקדשה בפקדו שלו שבידה ,דשוב נעשית ידה של
,‰ÏÈÊ‚‰ ·È˘‰Ï ‰ˆÂ¯Â ‰„‰ ÔÏÊ‚‰˘Î ÏÊ‚ ‰ Ï˘ Â˙¢¯· ·Â˘Á˘ (· ,ÂÏ) „"Ù¯ ˜"· Ó"‰Ú· ˙ËÈ˘Î ‰¯Â‡ÎÏ Â‰Ê .[‡˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯Â] .Á
'ÈÚ .‚"È˜Ò ÁÎ 'ÈÒ Ó"·‡Â ‚"˜Ò ‡È¯ 'ÈÒ Á"‰Âˆ˜ 'ÈÚ .‰·˘‰Â ‰˜ÊÁ ̄˜ ˘È„˜‰Ï ÏÂÎÈ ÏÊ‚ ‰ Ôȇ˘ Ì˘ ˙ÂÓÁÏÓ· Ô"·Ó¯‰Î ‡Ï„Â
ˆÈ‰„ ÌÈÊÁ‡ ÌÈ ˘· Î"‡˘Ó ıÙÁ· ÌÈ È ˜ ÔÏÊ‚Ï ˘È˘ ÔÏÊ‚· ˜¯ ÌȯÂÓ‡ Ô"·Ó¯‰ ȯ·„˘ ÔȘ҄ Ï"ȯ‰Ó‰ Â·È˘‰˘ ‰Ó  'ÈÒ ‡"Á ˘„˜‰ ıÈ
¯˜ ˙.Ì˘ Ó"· χÂÓ˘ ÈÏ„‚ 'ÈÚ .ÌÈ È ˜ ÈÏ· ‰ÒÈÙ
¯ÈÚ‰ ‡"ËÈÏ˘ ‚¯·„Ï‚ "ʯ Ô‡‚‚‰Â .‰Ê· Ò"˙Á‰ ÌÚ ÌÈÎÒÓ Â È‡„ ÂË ˙‡ ÁÏ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"ÂÊÁ 'ÈÚ .‚"˜Ò ÊÎ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù· ‡·ÂÓ .*Á
.Ó"· Ï"È .Ù"¢  ȇ ·Â˘Á Ë‚„ ‡ ,Î ÔÈËÈ‚Ó ‡"ÂÊÁ‰ ÏÚ
:Ï"Ê ¯ÈÚ‰ ‰Î 'ÈÒ ‡"Á ·˜ÚÈ Ï·Á·Â .‡"Ú Â Û„ ÂË 'ÈÒ Ú"‰‡ ÔÈÓÈ · ˙ÏÁ ˙"¢·˘ Ò"˙Á‰ ˙·Â˘˙ È"ÙÚ ÌÏ˘‰ ԇΠ„Ú ˘"˘È·Â-Ó .Ë
„È· „˜ÙÂÓ‰ Ë‚„ ‡‰Ó ˜ÏÁÏ ·˙΢ ‰Ó· ‰ ¢‡¯ .Á˙Ù‡ ÌÈÈÒ„ ‰Ó·Â Ï" ‰ Ô‡‚‰ ȯ·„ ÏÈ΢‰Ó È·Ï ˙‡¯Ó È ÈÚ ÂÁË „" ÚÏÂ
‡˘˙¯ˆÁ Ó"Ó Ï·‡ ‡ÓÏÚ„ ¯ÓÂ˘Ï ‰¯Â˙‰ ‰·ÈÈÁ˘ ·ÂÈÁ‰ ‡ÎÈÏ„  Èȉ ÌȯÓ¢ ÔÈ„Ó ËÚÓȇ„ ȉ „ .ÌȯÓ¢ ÔÈ„Ó ËÚÓȇ ˙Â¯Ë˘„ ȯÁ‡ Â
‰ÏÙ˘‰ È˙Ú„Ï ¯˜ÈÚ ‡Â‰Â '· .˜"„ „ȘÙÓ‰Ï ˘ÂÓ˘‰· ‰ ˜  ¯ȈÁ· ÌÂ˜Ó ÂÏ „ÁÈÈ Âψ‡ ÁÈ ‰Ï ˙¢¯ ÂÏ Ô˙ „ ȯÁ‡ „ȘÙÓÏ ‰ ˜ „˜Ù ‰
„·‚¯˜ÈÚ„ ÔÂÓÓ ÂÙ‚ Ôȇ„ ˯ÙÏ ‰Ó„  ȇ„ ÌÚËÓ ‡Â‰ ÌȯÓ¢ ÔÈ„Ó ˙Â¯Ë˘ ËÚÓȇ„ ‡‰„ ˙Â¯Ë˘· ¯Ó¢ ÔÈ„ Ôȇ ¯ÓÂÏ ÏÏÎ ÍÈÈ˘ ‡Ï Ë
‰˘‡ Ë‚· Ï·‡ È"˙  ȇ ·ÂÁ‰Â ÂÎÂ˙· ·Â˙΢ ‰Ó ·ÂÁ‰ ˜¯ ¯ÈÈ ‰· ˙Â·È˘Á Ôȇ ¯ÈÈ ‰ ˜¯ ȉ ‡Ï „ȷ ‰Âω ψ‡ ‡Â‰˘ ·ÂÁ‰ ‡Â‰ ÔÂÓÓ‰
„¯·Î ‰¯ÈÓ˘ ÔÈ„ · ÍÈÈ˘ ȇ„· ÔÂÓÓ ÂÙ‚ ‡Â‰Â ÔÂÓÓ‰ ÏÎ Âψ‡ „˜Ù‰ Î"‡ Íȯˆ˘ ¯·„‰ ‰˘ÂÚ ‡Â‰„ · ·Â˙Ή ¯ÈÈ ‰ ‡Â‰ ¯˜ÈÚ
.˘"Ú 'ÂΠ˘"ÈÈÚ ÂÏ˘ ‡Â‰ Ì„‡ „È ˙Á˙˘ ‰Ó ÏÎ ‰˜ÊÁ ÔÈ ÚÏ („"È ÔÓÈÒ·) ‰Ê· È˙ί‡‰