Page 358 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÁÈ‬‬

‫שהיה פ"א של הבתולה בילא‪ ,‬א"כ איכא נמי חזקת‬ ‫ברי לנו דעדי כרוב‪ ,‬א הסברא הוא נהי כשהמוחזק‬
‫מרא קמא המסייעא‪ ,‬למה לא יהיה הבע"ד נאמ‬ ‫טוע שמא‪ ,‬מ"מ עדיי א"א להוציאו מידו אבל‬
‫לומר של פלוני הוא ושאול הוא בידי או בחטיפה‬ ‫בשחזקתו גרועה כל כ שהוא עצמו מסופק בשני‬
‫הרגילה שהוא כמו שאול‪ ,‬וכיו שאי עומד לנגדנו‬ ‫שמא א הוא שלו‪ ,‬א"כ אי לו להניח ברי של חברו‬
‫שו סברא המתנגדת יהי' נאמ לברר דבר שהוא לנו‬ ‫ולתפוס ממו בספק עצו של עצמו‪ ,‬א בסוגיא‬
‫ספק ואי אד חוטא ולא לו‪ .‬וידעתי כי אלו הייתי‬ ‫דמומי נהי דלדיד איכא ס"ס מ"מ הוא טוע ברי‬
‫רוצה לסמו על זה הייתי צרי להארי ולברר עוד‪,‬‬ ‫שלא ראה ונתפייס ורק מסופק אי נסתפחה שדהו או‬
‫ובפרט בסוגיא דקידושי ס"ג ע"ב וב"ב קל"ד ע"ב‬ ‫לא‪ ,‬ובספק א' אינו צרי להוציא שלו מתחת ידו‪.‬‬
‫תוס' ד"ה הואיל ובחי' רמב" ‪ ,‬אלא שאי דעתי‬
‫להארי בזה מטע שכתבתי לעיל‪ ,‬ולדעתי בזה די‬ ‫]‪[ÔÂÓÓ ˙˜ÊÁ‬‬
‫ביאור לאפוקי ידי בית שמואל הנ"ל לצר עוד קולא‬
‫להנ"ל‪ .‬ומכל זה היה נ"ל בתחלת הרעיו דאתתא דא‬ ‫·‪ ‡‰‬סלקינ דחזקת ממו איננו חזקה כלל רק‬

‫שריא לעלמא בלא גט‪.‬‬ ‫שא"א להוציאו מידו‪ .‬ואע"ג דמי שאמר על‬
‫מה שתחת ידו שאינו שלו אינו נאמ להפסיד בעלי‬
‫‡‪ Í‬היות כי ככל הדברי האלה וכל החזיו הזה‬ ‫חובות‪ ,‬היינו משו דכל מה שהוא שלו הוא‬
‫משועבד לבע"ח‪ ,‬וכל היכי דאיתנהו להני נכסי‬
‫כבר עלה על רעיוני משעה ראשונה‪ ,‬ומשמי‬ ‫ברשות שיעבוד בעלי חובות קיימא‪ ,‬וא"כ הבא‬
‫עכבוני בכתיבת תשובה זו יותר מער עשר שבועות‪,‬‬ ‫להוציא משעבוד עליו הראיה‪ ,‬והוא אינו נאמ‬
‫וכתבתי מעט ושוב הקיפוני טרדי ונתעכב יו וימי‬ ‫בעדותו להפסיד שמא שלה ‪ ,‬אבל זולת זה אי היה‬
‫ועשרה ימי וכ כמה פעמי ‪ ,‬עד שאמרתי הלא דבר‬ ‫טוע זה איננו שלי אינו אומר נגד החזקה כלל‪,‬‬
‫הוא דלא מסתייעא מילתא‪ ,‬ע"כ קבלתי עלי בקבלה‬ ‫ומשו"ה אמרו חז"ל ]יבמות קב‪ ,‬ב[ שאי להתיר עגונה‬
‫גמורה שלא לסמו בעני זה עלי דידי וכאלו לא‬ ‫על סי' כליו דחיישינ לשאלה‪ .‬ועמדו האחרוני ‪„È‬‬
‫נאמרו הדברי הנ"ל מפי כלל‪ ,‬ואינני מונע דברי‬ ‫דנימא חזקה מה שביד אד הוא שלו‪ ,‬ולק"מ כי אי‬
‫תורה ואני שולח למעלתכ יראו ויעיינו ודרוש וקבל‬ ‫כא חזקה כלל‪ .‬ומהאי טעמא כתב הריב"ש הנ"ל‬
‫שכר אבל למעשה יעשו ה לפי הכרעת או מטעמא‬ ‫בתשובה סי' רס"ו באומר הריני ה"ל ידי מוכיחות‪,‬‬
‫דידי או משארי טעמא‪ ,‬א לא יסמכו עלי כלל‪ ,‬ואפי'‬ ‫דהרי משלו נות לה‪ ,‬אבל באומר הרי את מקודשת‬
‫אי כא ידי ‪ ,‬וקשה לימא מה שביד אד הוא שלו‪,‬‬
‫שיבא מכשורי לא בעינא‪.‬‬
‫אע"כ זה אינו חזקה כלל‪.‬‬
‫‪.‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡ ‰Ê·Â‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Ë"Ú˜˙ ÊÂÓ˙ „"È '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫‪ ‡˙˘‰Â‬כיו שכ הוא והטבעת הזה שאינו בידו‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫אי ידוע לנו למי הוא‪ ,‬ומכ"ש א ידוע‬

‫‪‡Ù ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú· ‰Ï‡˘‰ ˜˙Ú‰‬‬

‫לה בפני יפות סברות ישרות בהלכה ותוספת והנה‬ ‫‪ÌÈÏ„‚‰ ˙Â¯Â‡Ó‰Ï ·˙Î ˘ ‰Ï‡˘‰ ·˙ÎÓÓ ˜˙Ú‰‬‬
‫עתה נתהווה בסביבותי מעשה זר בעני קידושי‬ ‫·‪.‡"ÚÈ ‡„¯ÂÈÙ ˜"˜„ ‡·¯ ‡ È„ È‬‬
‫והיא שאלה גדולה ועמוקה כי יש סברות לאיסור‬
‫ולהיתר כמו שיראה מעכ"ת נ"י מתו העתק ג"ע‬ ‫˘‪Â"‰Ó „·Π‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ ˜‰·ÂÓ‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫שאכתוב לו בזה ואמרתי אל מי מקדושי אפנה א‬ ‫‪.Ì˘„ ‰·¯ ‡ È„ È· ÌÚ È" ÛχÂÂ‬‬
‫לא אל פר"מ מרוב חריפותו ובקיאתו אולי ימצא‬
‫היתר לנערה העלובה הזאת כי כבר אמרו כח‬ ‫‪ È ‰‬זכורני ימי כבירי בשומעי מהרבה תלמידי‬

‫אשר ישבו בבית מדרשו הנ"ל בצל התורה‬

‫ובצל החכמה ובטובו הטי מלתו אליה והסביר‬

‫‪.„"È˜Ò ÊÎ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù 'ÈÚ .¯Á‡ ÔÙ‡·  ȷ¯ ı¯È˙ Ì˘Â ,Ì˘ „ ,‚ ˙¯ډ·Â ‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .„È‬‬