Page 438 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘ˆ‪Á‬‬

‫ב'[ הקשה ב' עדי אחד רואה מחלו זה ואחד רואה‬ ‫משכחת ליה‪ .‬ואמנ למהרמ"פ משכחת שניה‬
‫מחלו זה ולא ידעו זה מזה מצרפי לקידושי ‪ ,‬אמאי‬ ‫ידיעה בלא ראיה עדי יחוד או גוני דהרא"מ וראיה‬
‫הא כל אחד לא ידע מחברו‪ ,‬וסבור היה שאי כא‬ ‫בלא ידיעה כגוני דמהרמ"פ ומ התורה ליכא‬
‫אלא עד אחד ולא הוה קידושי ‪ .‬ולהנ"ל י"ל קצת‪.‬‬ ‫באירוסי שו תביעת ממו אפי' אי מזונות נשואה‬
‫דאורייתא מ"מ הא יכול לגרשה בע"כ קוד נישואי‬
‫]·‪[‡"·˘¯‰ ˙·Â˘˙ ¯Â‡È‬‬ ‫ואי כא אלא איסור והיתר‪ ,‬או אפי' דיני נפשות‬

‫‪ ÔÈÚÎÂ‬זה ממש בתשו' רשב"א סי' אל קע"ט‬ ‫ומשכחת לי' שבועות העדות‪.‬‬

‫דמקדש ועדיו עמדו ומחיצה מפסקת בינ‬ ‫]‪[‰ÚÈ„È ‡Ï· ‰È‡¯ È„Ú‬‬
‫לבי האשה והכניסה ידעה בחור שבכותל והעדי‬
‫שמעו קולה והכירו בה שהיא היא‪ ,‬והיא יודעת‬ ‫‪ 'È˙‰Â‬על זה מ"מ לא משכחת ראיה בלא ידיעה מי‬
‫שהעדי ש והמקדש נת לתו ידה ח"י פשיטי‬
‫ואמר הרי את מקודשת לי והעדי אומרי לפי‬ ‫לא בעי מידע אי בת ישראל קידש או שפחה‬
‫אומדנא שלה שמעה היא קול המקדש‪ ,‬והיא טוענת‬ ‫וגויה‪ ,‬ואפי' יתברר עתה שה ישראלי מ"מ בשעת‬
‫שלא שמעה קולו ולא ידעה שלקידושי נות לה‪.‬‬ ‫מעשה לא ידעו העדי וה"ל מקדש בלא עדי ‪ .‬וכ‬
‫ופסק רשב"א שהיא נאמנת במגו דבעי אמרה לא הי'‬ ‫משני ש גבי רוצח מי לא מידע אי ישראל הרג‪,‬‬
‫ידה אלא יד אשה אחרת שהיתה עמה‪ .‬וסיי אי זה‬ ‫דאפי' יתברר עתה מ"מ בשעת התראה לא ידעו‪.‬‬
‫מגו במקו עדי כיו שלא הי' אלא לפי דמיונ‬ ‫משא"כ בהלואה כיו שמעידי' גו זה הלוה לגו זה‬
‫ששמעה קול המקדש אמנ המקדש שטוע שקידשה‬ ‫מנה א יתברר עתה שה ישראלי בני חורי ולא‬
‫עבדי' יצטרכו לשל אעפ"י שלא ידעו העדי מי ה‬
‫אסור בקרובותיה ע"ש ובב"ש )סי' מב סקי"ג(‪.‬‬
‫ולק"מ‪.Â‬‬
‫‪ ‡È˘˜Â‬בתרתי א' למה לי מגו תיפוק ליה כיו שאי‬
‫‡‪ Ì Ó‬גו דברי מהרמ"פ תמוהי לכאורה ממ"נ אי‬
‫ברור ששמעה קול המקדש א"כ אפי' שמעה‬
‫מ"מ ה"ל מקדש בלא עדי ‪ .‬שנית כיו שעדות זו‬ ‫ס"ל דהכמנת עדי מועיל לקדש על ידיה ‪,‬‬
‫אינו עדות א"כ למה יאסר המקדש בקרובותיה הרי‬ ‫א"כ אי מכחשת ואומרת משחקת הייתי מאי מהני‬
‫לא אמר שקידשה בשני עדי כראוי אלא כ וכ הי'‬ ‫הלא שמעו שקיבלה לש קידושי ‪ ,‬ודברי שבלב‬
‫מעשה וכיו שיורו המורי שאי זה קידושי א"כ‬ ‫אינ דברי ‪ .‬ואי לא מהני משו שאינ יודעי מה‬
‫לא קידשה‪ .‬אבל יתכ כנ"ל כיו שלפי דמיו העדי‬ ‫בלבה וא"כ כי מכחשת והוחזקה כפר מה יועיל‪.‬‬
‫והמקדש עצמו שמעה הקול אלו הודית היו קידושי‬ ‫ע"כ נלע"ד דהרי עובדא דמהרמ"פ היה שהאשה‬
‫כיו דסתמא שמעה וא מכחישה ואי לה מגו לא‬ ‫ידעה וראתה ע"א והשני היה נטמ ‪ ,‬וס"ל למהרמ"פ‬
‫מהימנת נגד דמיונ של העדי א א יש לה מגו‬ ‫בע"א אי כא ברור לומר אשה יודעת שאי קידושי‬
‫מועיל לה להתירה לעלמא כי מגו במקו עדי לא‬ ‫בע"א וכיונה לשחוק‪ .Ê‬זה א"ל דלאו דינא גמירי‬
‫הוה ולגבי דידה מהימנת א לא יועיל מגו שלה‬ ‫ואדרבה אי גמירי יודעת דמחמרינ בע"א להצריכה‬
‫להתיר לו קרובותי' כיו שלפי דמיונו שקורי השקרת‬ ‫גט ומה לה לשחוק הלז‪ ,‬ע"כ קרוב לודאי שברצו‬
‫לש קידושי' קבלה וסברי ע"א מהני ע"כ כשאינה‬
‫כי שמעה‪.‬‬ ‫טוענת לשחוק הרי היא מקודשת ולא הוה מקדש‬
‫בלא עדי דג להעדי הי' קרוב לוודאי שכוונתה‬
‫]‪[ÌÈ„ÂÓ Ì‰È ˘Â ÌÈ„Ú ‡Ï· ˘„˜Ó‬‬ ‫לקידושי א כשיש לה מגו שכיונה לשחוק לא הוה‬
‫כמגו במקו עדי דאפשר להיות שכיונה לשחוק‬
‫‪ „ÂÚ‬פש גב לשו רשב"א סי' אל קצ"ג שכ' ש‬ ‫ולא הוה נמי דברי שבלב כי מתחלה לא ברור כל‬
‫כ שלש קידושי כיונה‪ .‬וראיתי למורי הגאו‬
‫שהמקדש שלא בשני עדי אינה מקודשת אפי'‬ ‫בקונטרס אחרו דס' המקנה סי' )למ"ד( ]מ"ב סע'‬
‫שניה מודי דילפי' דבר דבר מממו כלומר מדבר‬

‫‪.‰Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÈÏ ‡È˘˜ Â˙ ‰"„ ‡˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ÔÈÈÚ .Â‬‬
‫‪,‰‡Â„Ù Ì"¯‰Ó„ ‡„·ÂÚ ÏÚ 'È 'ÈÒ ÔÈ˘Â„È˜ '‰ Ú"‰‡ ÛÒÂÈ ˙È· ˙"¢ ÔÈÈÚ :Ò ˙‡ ‰Ó 'ÈÒ [‚¯Â·ÒËÈÙ „"·‡ Ï"ˆÊ ¯ËÈÈÏ Â"Âʯ‚‰Ï] Á"ψ· .Ê‬‬

‫˘‪.‡Ï ‡ ÔÈ˘Â„È˜Ï ÔÈ˘˘ÂÁ ȇ È‚ÈÏ٠ȇ¯ÂÓ‡„ ÔÂÈÎ ˜Á˘Ï ‰˙ˆ¯ ¯ÓÈÓÏ ‡"Ú· ˘"Ï„ ·˙Î È"¯‰Ó ÌÎÁ‰‬‬