Page 434 - 4
P. 434

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                      ‫˘ˆ„‬

‫אינו כלו כיו שפירשה ההשטאה אע"כ דלא‬              ‫מהנ"ל אמרו כול שלא הי' שו עסק שידוכי‬
                     ‫כב"ש‚‪.‬‬                      ‫ביניה קוד לזה וג היא אומרת שלא נתכוונה‬

          ‫]‪[˙ÂÁÈÎÂÓ Ì È‡˘ ÌÈ„È‬‬                                  ‫לשו קידושי כלל‪.‬‬

‫‪ ۯˆÓ‬לכל הנ"ל שהעד לא שמע אמירת לי וה"ל‬                     ‫]‪[„Á‡ „Ú· ˘„˜Ó‬‬

 ‫ידי שאינ מוכיחות וממש כל הפוסקי‬                 ‫‪ ‰ ‰‬המקדש בעד אחד דעת כל הפוסקי ממש דאי‬
‫ס"ל דלא הוה ידי ‪ ,‬וכ פסק בש"ע סי' כ"ז )סע' ד(‬
‫ובב"ש ש )סקי"ד( אפי' להמחמירי א יש עוד‬           ‫חוששי' לקידושי אפי' שניה מודי זולת‬
‫שו צד להקל מקלינ והכא איכא ואיכא כמ"ש‬            ‫הר"א ממי" ]בסי' ז בסופו[ דחושש לדר"פ דאמר‬
‫ומפורש לעיל ובאמת מ"ש הרב"י ש בש תשובת‬           ‫חוששי לקידושי ‪ .‬והסמ"ג והגה' מיי' )פ"ד מהל'‬
‫רשב"א )ח"א סי' תשעד וסי' אל רלד( ורמב" )מיוחסות‬  ‫אישות אות ד( ומרדכי )סי' תקלא‪ ,‬תקלד( חוששי‬
‫סי' קל( הוא תמוה מאוד כי ראיתי דבריה והבנתי‬      ‫לדבריו‪ .‬וכ"כ רמ"א בהגה' סי' מ"ב )סעי ב'(‪ .‬א כל‬
‫דזה דוקא לאומר הריני נותנו ל לקדושי' שכיו‬        ‫זה בשניה מודי א א אחד מכחיש‪ ,‬אזי המכחיש‬
‫שאמר הריני הרי הזכיר את עצמו כמו לי יחשב‬         ‫מותר בקרובי המודה והמודה אסור בקרובי‬
‫ובאומר נותנו ל ה"ל כאומר את מקודשת אבל‬           ‫המכחיש‪ .‬וכל זה פשוט ומבואר במקומו‪ ,‬אלא‬
 ‫באומר הרי את מקודשת ואינו אומר לי מבואר ש‬       ‫)שהב"ח( ]שהח"מ[ כתב דא טענת המכחיש כוונתי‬
‫ממשמעות דבריה דאינה מקודשת עיי במיוחסת‬           ‫הי' להשטאה אזי מהימנינ לי' וממילא בטלה‬
 ‫סי' ק"ל„‪ .‬וזולת שבמרדכי הארי בזה להחמיר סו‬      ‫קידושי לגמרי‪ ,‬ואפי' המודה מותר בקרובת‬
‫גטי ‪ .‬ועמ"ש מהרי"ק שרש ק"א ענ ב' וז"ל דהא‬        ‫המכחיש‪ .‬ובחלקת מחוקק )ש סק"ד( הקשה הא‬
‫איכא תרי רובא להתיר רוב הפוסקי שפסקו דאפי'‬       ‫דברי שבלב אינ דברי ‪ ,‬ומה שרצה בית שמואל‬
‫בקדושי גמורי אי חוששי היכי שאי ש אלא‬             ‫)ש סק"ו( לומר דברשב"א מיירי שטוענת שפירשו‬
‫ע"א‪ ,‬ורוב הפוסקי שפסקו שיש לסמו על מנהג‬
                                                                 ‫כוונת להשטאה‪.‬‬
                   ‫המקו וכו'‪.‬‬
                                                 ‫‪ ‰ ‰‬המעיי בתשב" חלק א' סי' ע' ז"ל‪ ,‬שאלת)ו(‬
‫‪ Î"‡Â‬הה"נ בנידו דיד אפי' בלא כל דברינו הנ"ל‬
                                                 ‫מי שקדש אשה בפני נשי והיא מודה בדבר‬
‫איכא תרי רובא להתירא דרובא לא חששו‬               ‫אלא שאומרת משטה הייתי ב ‪ ,‬כיו שהייתי יודעת‬
‫לע"א ורובא דס"ל ידי שאי מוכיחות לא הוו ידי ‪.‬‬     ‫שעדות נשי אינה כלו ]מהו לחוש לקדושי [‪ .‬ועל‬
                                                 ‫זה השיב בסו דבריו וז"ל‪ ,‬וכיו שהאשה טוענת‬
  ‫ומכ"ש לפמ"ש לעיל בנידו דיד כ"ע מודי ‪.‬‬          ‫שלא בתורת קידושי לקחה )אותה( ]אות [ ומשטה‬
                                                 ‫היתה בו‪ ,‬ליכא למ"ד חוששי לקדושיו אפי' בע"א‬
‫‪ Î"Ú‬לפע"ד איתתא דא פייארל בת כ' משה‬               ‫המכחישה ומכ"ש בעדות נשי עכ"ל‡‪ .‬ומסתייע ש‬
                                                 ‫ג מתשובת רשב"א· וע"ש‪ .‬הרי להדיא דלא כבית‬
‫מקארטיקס שריא לעלמא להתנסבא לכל גבר‬              ‫שמואל דאי ס"ד דמיירי בטוענת שפירשה ההשטאה‬
                    ‫דיתצביי ‪.‬‬                    ‫בשעת מעשה לא היתה צריכה להוכיח שהייתי יודע‬
                                                  ‫שעדות נשי' אינה כלו תיפוק לי' אפי' עדות אנשי‬
‫‪ χÂ‬דעות יצילנו משגיאות וטעות ויהיה עמנו בכל‬

                   ‫עיד ושעות‪.‬‬

      ‫‪.˜"ÙÏ ‡"Ú˜˙ ˘ ÂÏÒÎ 'Î '· ÌÂÈ ·"Ù .„"Ή‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

                                                   ‫‪ˈ ÔÓÈÒ‬‬

                                                ‫‡‪.· 'ÚÒ ·Ó 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"Ó¯ ˙‰‚‰·Â Ϙ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ı"·˘˙· „ÂÚ ‰‡¯Â .‬‬

‫·‪.· 'ÚÒ Ì˘ ¯È‡Ó ˙È· 'ÈÚ .‰‡Ë˘‰ ˙ ÚË ˙ ÚÂË ‰˘‡‰˘ „" · ȯÈÈÓ ‡"·˘¯‰˘ ÚÓ˘Ó ·Ó 'ÈÒ Ú"‰‡ È"··Â ,Â È ÙÏ˘ ‡"·˘¯· Ó"Ï .‬‬
                                                                                   ‫‚‪.„"ÚÙÏ ‰"„ „˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.‬‬

                                                           ‫„‪.Ì˘ ͢Ӊ·Â Ì Ó‡‰ ‰"„ Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ ‰Ê· Î"˘Ó ÔÈÈÚ .‬‬
   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438   439