Page 433 - 4
P. 433

‫‪‚ˆ˘ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ צט‬                             ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ע"כ אחזו בזה וג מזה לא הניחו יד ז"ל‪ ,‬ותקנו‬    ‫מעט וכו' ע"ש‪ .‬והמנהג הזה הוא כהוויית וצורת‬
‫תחלה החופה והוא שקורי מאיי" באשכנז שהיה‬       ‫ג עתה בפ"פ דמיי ובכל פרוודהי‪ .‬ובתשו' מהר"‬
 ‫תחת השמי לסימ ברכה‪ ,‬והחופה ע ברכותיה‬        ‫מינ הנ"ל כ' וז"ל ואחר המאיי" המנהג שמושיבי‬
‫בבהכ"נ על הבימה‪ ,‬נמצא אי כא סתירה בדברי‬      ‫החת והכלה תחת הכיפה הנעשית לש כנ"ל‪ .‬וזהו‬
                                             ‫חופה שלנו‪ ,‬כי במדינתינו אי לנו חופה בשעת‬
              ‫מהרי"ל ומהר" מינ ‪.‬‬             ‫ברכה וכ י"א דזהו חופה עכ"ל מהר"מ מינ ‪ .‬שוב‬
                                             ‫כ' במנהגי מהרי"ל הנ"ל שבשעת ברכה הולי הרב‬
‫‡‪ Ì Ó‬כל זה בבתולה דאיכא תרווייהו מאיי"‬       ‫החת למגדל והכלה לימינו בצפו ודרו וכו'‬
                                             ‫ומסיי לאלמנה עושי החופה בחצר הבהכ"נ‪.‬‬
‫וחופה‪ ,‬אבל באלמנה דליכא מאיי"‬                ‫מבואר דלבתולה עושי במגדל בהכ"נ שש קורי‬
‫באשכנז ראו לעשות החופה ע ברכותיה תחת‬         ‫בס"ת‪ .‬ויש לעיי מה בי בתולה לאלמנה לעני זה‬
‫השמי לסימ ברכה ומברכי ש ז' ברכות כי חשבו‬     ‫וג תימה על הרמ"א שלא הביא כלל ממנהג‬
‫טע זה עיקור‪ .‬מזה למד רמ"א במדינות אלו וכל‬
 ‫מדינות וגלילות פולי ורוסיא שלא נהגו מעול‬         ‫הברכות לקדש ולעשות החופה בבהכ"נ‪.‬‬
‫בחופת מאיי" ‪ ,‬א"כ ע"כ להעמיד החופה של‬
‫כלונסות בחצר בהכ"נ תחת השמי לסימ ברכה‬                     ‫]‪[Ê Î˘‡ È‚‰ Ó‬‬

             ‫ואתי שפיר הכל בעזה"י‪.‬‬           ‫‡·‪ Ï‬דעו כי כל המנהגי הללו שבאשכנז נוסדו‬

‫‪ ˘ÈÂ‬לתמוה על מנהג אשכנז של עכשיו בזמנינו‬     ‫עפ"י רבותינו בעלי תוס' רש"י ותלמידיו‬
                                             ‫תושבי אר ההיא והמה ראו כי טוב מאוד לעשות‬
 ‫אעפ"י שנהגו בחופת מאיי" מ"מ עושי ג‬           ‫סימ טוב לברכת של זרע אברה כה יהיה זרעכ‬
‫החופה ע זיי" ]=שבע[ ברכות תחת הרקיע בחצר‬     ‫וש כתיב ויוצא אות החוצה שעשה הקב"ה פועל‬
‫בהכ"נ ואי שו מקו בכל אשכנז שעושי חופה‬         ‫דמיונו לנבואה זו והוציאו החוצה במקו הכוכבי‬
 ‫בבהכ"נ„‪ .‬ואולי משו דבאשכנז לא נהגו בשו מקו‬  ‫שתחול בנקל הברכה כה יהיה זרעכ ‪ ,‬מכש"כ שיש‬
 ‫להיות נבנה פרוזדור לפני בית הכנסת ומתפללי‬   ‫לנו לעשות פועל דמיו להמשי הברכה בשעה‬
‫עתה רוב אורחי בחצר בהכ"נ וה"ל מקו קבוע‬       ‫הראויה‪ ,‬לכ ולעמוד בשעת חופה תחת כיפת הרקיע‬
‫להתפלל ש ואיכא תרווייהו סימנא טבא ככוכבי ‪,‬‬
‫ומקו מיועד לתפלה וברכה‪ .‬בהא סלקינ כל ישראל‬             ‫במקו הראוי לראיית כוכבי ‪.‬‬
 ‫יוצאי ביד רמ"א להעמיד החופה תחת השמי‬
‫לסימנא טבא להתקיי בו ברכת אברה ‪ ,‬ואשר לא‬          ‫]‪[˙Ò Î‰ ˙È· ˙ÙÂÁ Ô"ÈÈ‡Ó ˙ÙÂÁ‬‬
‫חפ בברכה ונרחק ממנו מתכווי ללמוד מדרכי‬
 ‫אומות עול אשר לא נתברכו בכוכבי מזדווגי‬      ‫‪ „ÂÚ‬ראו רבותינו הקדמוני ז"ל שראוי לברכ זיי"‬
 ‫זיווגיה בבית תפלת יהי' כמות והמתאוי‬
‫לברכת אבות יהיו צאצאי מעיה כמות וכמעי‬        ‫ברכות במקו קדוש במקו קבוע למתפלל‪,‬‬

  ‫הי ירבו דגת ימלא ה' לטובה כל משאלות ‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

              ‫‪ˈ ÔÓÈÒ‬‬
          ‫]˜„‪[„Á‡ „Ú· ÔÈ˘Â‬‬

‫בת כ' משה מקארטיקעס ואמר הרי את מקודשת‬       ‫˘‪'‰Ó „·Π‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï ÌÈ·¯ ÌÈÓÂÏ‬‬
 ‫אבר דס ווארט ]=אבל את המלה[ לי לא שמעתי וג‬    ‫‡·¯‪.‡"ÚÈ ÒÚ˜¯Ë‡· ˜"˜„ „"·‡ È" χÂÓ˘ ̉‬‬
‫הבתולה אומרת שנת לה טבעת ושמוהו באצבעה‬
 ‫ואמר דבר אבל לא ידעה והבינה מה אמר ואמנ‬     ‫‪ ‰ ‰Â‬נפשו היפה בשאלתו ע"ד עדות כ' ליזר ב כ'‬
 ‫הנער יעקב בה"ר לאזר הנ"ל מכחיש הכל שלא ש‬
‫טבעת באצבעה ולא אמר לה דבר ואחר החקירה‬       ‫ליזר שהעיד בזה"ל אי בי גוועזי ביי"א‬

                                             ‫]=אני הייתי אצל[ שלמה כ" ש הי' הנער יעקב‬

                                             ‫בה"ר לאזר הירש ולקח טבעת ונתנו לבתולה פייארל‬

          ‫„‪.67 'ÓÚ Ô¢‡¯ ı·Â˜ ‰‚Òى ‚ 'ÈÒ ÌÈÈ ÁÓ‰ ˙ÏÂÁÓ ‡Ò 'ÈÒ Ú"‰‡ (Ò‡‰) ‰ÓÏ˘ ̯Π‰‡¯ .‬‬
   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438