Page 44 - 4
P. 44

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                   ‫„‬

‫בידה‪ .‬וג אי זה דומה להיתר לאיש לישא על‬                 ‫]‪[Â˙Î„Â˘Ó ‡˘ÈÏ ¯È˙Ó‬‬
 ‫אשתו שמכניס קטטה בתו ביתו ולא מצי מיקו‬
‫בסיפוקי ‪ .‬אבל הכא אעפ"י שאמרנו שבכלל גזירתו‬   ‫‪ Ó"Ó‬בנידו שלפנינו נ"ל פשוט להתיר לו לישא‬
 ‫הוא שלא להקדי נישואיה קוד חליצה‪ ,‬מ"מ א‬
‫אנו מתירי לו להקדי נישואי' כדי לקונסה אי כא‬   ‫משודכת שלו‪ ,‬דהרי קי"ל בש"ע י"ד סי'‬
                                              ‫של"ד )ס"ו( דיש רשות לב"ד להחמיר עליו שלא‬
              ‫קטטה ולא שו חשש‪.‬‬                ‫ימולו בניו ושלא להתפלל ולזמ ולגרש אשתו מבית‬
                                              ‫הכנסת כ הוא ש ברמ"א סעי' ו' ובמחבר ס"י‪ .‬וכ'‬
‫‡"‪ Î‬פשוט לפע"ד שיש רשות ביד ב"ד אחר‬           ‫ש" סקי"ט דלמיגדר מילתא ב"ד מתני לעקור דבר‬
                                              ‫מ התורה והוא מתשו' רמב" )סי' רמד(‪ .‬והמסרב‬
‫ההתראה כראוי להתיר לו נישואי' אחר‬             ‫לעמוד בב"ד ע הטוע עליו הוא מכלל זה כמבואר‬
‫שיעמיד ערבות ובטוחות ובשבועה וחר ‪ ,‬שמיד‬       ‫ש סעי' מ"ג‪ .‬וא"כ אחר שהתרו ב"ד בהאשה‬
‫שתתרצה היא אח"כ לעמוד לפני ב"ד שבעיר או‬       ‫שתעמוד עצמה לדי ע היב והיא תסרב‪ ,‬אעפ"י‬
‫המרוצה לשני הצדדי'‪ ,‬מחויב הוא לעמוד וככל‬      ‫שאי בידינו לנדות אותה‪ ,‬עכ"פ למה לא נעשה כל‬
‫היוצא מבד"צ יעשו אפי' יראו לפטור האשה בלא‬     ‫מה דאפשר‪ ,‬והרי רבינו גרשו לא גזר אלא לטובת‬
‫כלו והוא יצא נקי מנכסי אחיו לגמרי‪ ,‬מ"מ יקבל‬   ‫האשה והיא אינה ראוי' להטיב כיו שאינה רוצית‬
 ‫עליו הדי די אמת ויחלו מיד אח"ז בלי שו‬        ‫ליכנס בתקנת הקהלות שתיקנו לפשר ע היב ‪,‬‬
‫עיכוב‪ .‬וזה נראה לי טוב וישר בעיני אלקי ואד ‪.‬‬  ‫אע"ג דבאשה דעלמא המסרבת לא נאמר כ שמפני‬
                                              ‫כ נתיר לבעלה לישא אחרת‪ ,‬אבל הכא שזהו באותו‬
          ‫‪. "‡ ˘Ù  ‰¯˜È‰ Â˘Ù Î ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬  ‫עני עצמו שרוצה לעג אותו עד שיניח את שלו‬
       ‫‪.˜"ÙÏ ı"·˜˙ ÂÈÏÒÎ ‡"È '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪· ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[Â˙˘‡ ‰˙Ó˘ ‡"Ú ˘È˘ ̘ӷ Ì¢¯‚  ȷ¯„ ̯Á‬‬

        ‫]‪[¯ÂÒȇ ˙˜ÊÁ ̘ӷ ‡"Ú‬‬                ‫˘‪˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                                              ‫‪˙·˘· ‡È" χÂÈ ÛÒÂÈ '‰Ó ˙"˘Î ˙ÂÈÙÏ˙ Ï˙Ï „ÓÂÚ‬‬
‫‪ ¢Ù‬היפה בשאלתו באיש אחד נשתטה אשה זה‬
                                                               ‫˙‪.‡"ÚÈ Ï‡Ù‡ ¯‡Ë ˜"˜· È ÂÓÎÁ‬‬
 ‫כמה שני והוליכה לעיר אחרת למקו‬
‫רופאי ועתה אומר הוא שנודע לו שמתה אשתו‪.‬‬       ‫‪ È ÚÈ‚‰‬מכתב עוז ימינו וזרוע עוזו זה פעמי ויע‬
‫ושוב הביא עד אחד ששמע שמתה אשתו של זה‬
‫באותה העיר‪ ,‬א מותר לישא אחרת‪ .‬והרב ב"ש סי'‬    ‫לא ידעתי אכנהו א הוא יושב על כסא‬
‫ט"ו ס"ק כ' ורס"י קנ"ח )סק"א( כ' להדיא שלא‬     ‫הוראה ועליו לדו ולהורות כי זולת זה דברי אלו‬
 ‫להאמי ע"א כא דאתחזק איסורא דחרגמ"ה‪ .‬א‬         ‫מסורי למרי דאתרי ולמה זה אשוב להורות במקו‬
‫מעלתו מפקפק כיו דאיסור דרבנ הוא כמ"ש ב"ש‬      ‫רבותיו בעלי הוראה דהאי מרא דאתרי דלא צריכא‬
‫עצמו סי' ס"ו סק"ד‪ ,‬וע"א באתחזק איסורא הוה‬     ‫לי ולגמרא דידי ובשג אחריות דאחרינא לא בעינא‬
‫פלוגתא דלישנא ביבמות ר"פ האשה )פט‪ ,‬א( ובתוס'‬  ‫לקבולי עלי א לא נצר הדבר א באשר עוררני‬
                                              ‫בלוחות שניות ומתרע על שלא השבתיו ע"כ זאת‬

                                                     ‫אשיב הפע על שאלתו שני' עכ"פ‪.‬‬

‫˘‪.[Ú È"ÒÂÒ Â"Á ÔÏ‰Ï '¯Â] .„Θ 'ÈÒ ˆ"ÎÁ ˙"¢· ‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .‡Ó 'ÈÒ Ú"‰‡ Ó"ȯ‰ ˙"¢ ‡Ï 'ÈÒ ‡˘„ ˙‡ ˙"Â‬‬
                                    ‫‪· ÔÓÈÒ‬‬

                                   ‫‡‪.Á" Ó ÏÚ· Ï˘ Âگ ¯·Á ÛÒÂÈ „È ˙"¢ Ò"ÁÓ Ï"ˆÊ ˘ËÈÈ„ È"ȯ‰ "‰ .‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49