Page 48 - 4
P. 48
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ Á
‚ ÔÓÈÒ
][˙Á¯Â·· Ì¢¯‚  ȷ¯„ ̯Á
הקיל בו וג התנה שא יראו חכמי הדור צור ˘ÔÈÈ„ ˜È˙‰ ˜‰·ÂÓ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ
עני להתיר יתירוהו ע"י ק' רבני וכ' ב"ש סי' א' ˜"˜„ ÔÈÈ„ 'È ·ÈÏ È΄¯Ó Â"‰Ó „·Π‰Îω· ÔȈÓ
ס"ק כ"א דמשו"ה ספיקו להקל .ולכאורה צ"ע
דיהיה הטע מה שיהי' מ"מ כיו שהחרי וחר ‚.‡"ÚÈ „"ÂÂ
דאורייתא כמ"ש הרמב" במשפטי החר שלו
ובסו פרשת בחקותי וא"כ ה"ל ספק דאורייתא ועי' ‚ ‰"Èהגיע עני נדו גרושה שנישאת לכה בחזקת
בס' עה"ג סס"י ס"ח בספק חר וי"ל דברי בית
שמואל ע"ד שכ' רמב" בהלכות ממרי )פ"א ה"ב( אלמנה וכשנודע הדבר ברחה לה ולא נודע
דכל תיקוני דרבנ ה דאורי' ממש מלא תסור מקומה איה והבעל מצטער בעיגו וביטול פריה
והקשה רמב" )בהשגות לסה"מ שורש א( א"כ אמאי ורביה א יש להתיר לישא אחרת עליה בלא היתר
ס' דרבנ לקולא ותי' תשב" ומביאו לח"מ
דחכמי התנו כ שיהי' ספיק להקל· וכ י"ל ק' רבני .
בחר דר"ג אותו שאיננו סיג לתורה התנה שיהי'
ספיקו להקל .ועיי ב"ש רס"י קנ"ח דמשמע דלישא ][ÌÈ ·¯ ‰‡Ó ¯˙ȉ
ב' נשי דאורייתא משוי' לי' שכ' בסי' ט"ז סק"כ
ואמנ סי' ס"ו סקי"א משמע אפי' לגרש בע"כ ÔÚÈראיתי די זה לא נתברר על בוריו בשו מקו
משמע לאינשי כאלו אינו דאורייתא ויהיה קלה
ושנאתי הדיוקי וגיבובי דברי ואור שלא
בעיניו להוציאנה עיי וק"ל. לצור ע"כ אומר בקיצור אחר עיוני בשורש הדברי
ובדברי הב"ח בתשו' סי' כ"ה שבא להשות דברי
¯ÂÊÁלענינינו כי ב' תקנות הללו כל אחד קולא היא תשו' מהרש"ל סי' ס"ה ע דינו של רמ"א ]אה"ע[
סי' א' וג דברי מהרמ"פ סי' נ"ג אשר רמז עליו
חומרתו דלישא ב' נשי דקילא והתנה להתיר
ע"י ק' רבני לעומת זה חמירא דאפי' לדבר מצוה חלקת מחוקק סי' קי"ט סק"ז.
דאורי' לא הקיל דהרי יכול להציע דבריו לפני חכמי
הדור ויצרפו ק' רבני ויתירו החר ולמה לנו להקל ]¯‚[Î"Ú· ˘¯‚Ï ‡Ï˘ ̯ÁÏ ÔÓÊ Ú·˜ ‡Ï ‰"Ó
טפי בדבר מצוה ,ואמנ לגרש בע"כ דחמיר ולא
נית רשות להתירו בשו אופ ע"כ במקו מצוה לא ‡ˆÂÓÓÂהדברי למדתי‡ כי הנה רגמ"ה תיק ב'
גזר כלל ולא צרי שיהוי וטורח והוצאה ובזה יוב
תקנות א' שלא לגרש בע"כ והיא סיג
דברי תשו' הב"ח ודברי מהרמ"פ. לתורה כיו שרבו פרוצי שזלזלו בבנות ישראל
ההגונו' בערב היא באה ובבוקר היא שבה ע"כ
‡·˘ÎÂלידינו דבר מצוה אזי יפה כ' בשב יעקב החמיר בחר זה לא קבע לו זמ ולא מקו
ונתפשט בכל ישראל ולא התנה להתירו ע"י ק'
חא"ע סי' א' לחלק א היא אינה פושעת רבני ,אמנ הסכימו רוב ככל הגאוני שבמקו
בכ כגו שהה עשר שני ולא ילדה או רואה מחמת מצוה דאורייתא כגו ביטול פ"ו ויבו וכדומה לא
תשמיש וכדומה אעפ"י דבמקו מצוה לא גזר והי' גזר כלל ,תקנה שני' אינה סיג לתורה רק מפני הרגל
יכול לגרשה בע"כ מ"מ נימא )לא( ]ל [ טרח והמציא קטטה החרי שלא ישא אשה על אשתו והיא קלה
ל ק' רבני ונסיב תרתי אבל כשהיא פושעת כגו ולא נתפשטה בכל מקו וקבע זמ עד סו אל
עוברת על דת מתירי' לו לגרשה ע"כ ולא יטריח החמישי ומ"מ כ' מהרש"ל ביש"ש דיבמות פ"ו סי'
להמציא היתר במאה רבני ותיוסרנה כל הנשי . מ"ב דמ"מ כיו שלא נמנע להתיר החר בכלות
הזמ ממילא החר כמקוד ע"ש אבל מ"מ הגאו
‚ ÔÓÈÒ
‡.‡ ÈÙ˙ÒÓ„ ÈÏÂÏ ‰"„ ̄˜‰ ÔÓÈÒ· Ì‚ ‰‡¯ .
·ÛÂÒ ‡"˘ ‡˙˙ÚÓ˘ ·˘· ‡·Â‰] ‰Ó„˜‰· ÚȘ¯‰ ¯‰Ê ¯ÙÒ· ı"·˘¯‰ Ì‚ ·˙Î ÔÎ Ìχ ¯ÙÒ ˙ȯ˜· Ë"È·Ó‰ Ì˘· ÔÎ ·˙Î Ì˘ Ó"Áω .
.ÌÈ Â‚‰ Ìȯ·„ Âχ Ôȇ„ ÍÎ ÏÚ ·˙Π‰Ê ·Â˘È ·˙Π͢Ӊ· Âȯ·„· ÂÓˆÚ Ô"·Ó¯‰ ˙Ó‡·Â [˘"Ú ‚"Ù