Page 50 - 4
P. 50
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ È
ע"כ כי לפניו יעמדו ויחקור וידרוש העני היטב ובס' כל בו סי' קי"ו כ' וז"ל וחר שש ר"ג שלא
ויסכי כי זה ראוי להתיר ואח"כ יציע דברי ההמה לישא ב' נשי אי להתיר רק במאה אנשי משלשה
לפני עוד צ"ט רבני שיסכימו עמו וה יאמינו כי קהלות ושלשה ארצות כגו ארגו לומברדיא צרפת
כדבריו כ הוא העני ויסכימו עפ"י דבריו נמצא ג ה לא יסכימו עד שיראו טע מבורר להתיר וג
צריכי שיסכימו צ"ט רבני מג' ארצות וכיו שלא באותו עני שתהא מבורר אבל חר של תקנות
נת גבול ומספר משמע שישתלשו מכל אר לג' כיו הקהלות שידוכי אי צרי מג' ארצות עכ"ל .אמנ
שראוי להשתלש הגע עצמ אילו היה כתב בשטר הב"ח כתב בטא"ע סי' א שיציעו הדברי לפני
לית צ"ט זהובי לג' עיירות או מדינות או אנשי גדולי ויסכימו מאה רבני ונראה דע"כ לא רבני
הלא היו משלשי ביניה שוה בשוה ויעיי' תוס' ממש יושבי על כסא רבנות בקהלות דהרי כ' בהנ"ל
גיטי נ' ע"ב ד"ה תנו וכו' ,א לא נהגו לדקדק בכ , שיהי' מג' קהלות ואי אפשר מאה רבני בג' קהלות
וכ מוכח מתשו' נב"י קמא הנ"ל סי' ג' שדקדק אמנ ג א"א דאנשי בעלמא קאמר כדמשמע לשו
מאוד להתנות בכל התנאי השייכי למאה רבני מהר"מ וכל בו הנ"ל דכיו דבעי' שיהיה לה טע
בדברי פשוטי ומ"מ הזהיר מאוד ולא הזכיר כלל מבורר ויסכימו ע הדי א"כ לאו קטלי קני' באגמא
שיהי' מג' ארצות אי זה כי כיו שראשי המדברי נינהו ומזה הוציא הב"ח שיהי' רבני הראויי
בעני ההוא היו הגאו דקארלסרוא פפד"מ ופיורדא להוראה ומביני מדע להסכי ע המורה הראשו
שלשת במלכות ריי והגאו דמי שהוא לוטרנגא בעני ההוא וכבר נהגו כמ"ש בנב"י קמא סי' ג'
שבצרפת והגאו נב"י במדינת קיר"ה הרי נפתח לצר המוסמ במורנו שראוי לסדר קידושי כמו
הדבר בגדולי' מג' מדינות שוב לא הקפיד א יהיו שתיק מהרי"ל שלא יסדר גיטי וקידושי מי שאינו
מוסמ ה"נ הכא ודי בקולא זו אבל לא בחורי
המסכימי אפי' ממדינה אחת.
אפילו גדולי וטובי ובפרט בזה"ז וד"ל.
]·[‚‰ Ó Â‡ ̯Á ÔÈ„Ú È‰ Ê"‰Ê
‰ ‰Âמה שפרט כגו ארגו לומברדיא וצרפת שה
Ï" Âהטע משו ד' רמ"א )אה"ע סי' א סעי' י ודרכ"מ
ג' מלכיות ממש לומברדי' באיטליה תחת
ש סק"ט( עפ"י משמעות תשו' רשב"א כיו ממשלת הקיר"ה ארגו בשפאניה וצרפת ידוע ,מ"מ
שעבר זמ חרגמ"ה שוב אינו אלא מנהג ,האמנ נ"ל א ע"י מלחמות נכנסו שלשת תחת ממשלת
מהרש"ל ביש"ש יבמות פ"ו סי' מ"א חילק בחזקת מל אחד ועתידה אדו שתפשוט מלכותה ט'
יד וס"ל שלא הותר החר וכ"כ למעשה לאר חדשי על כל העול כולו לא מפני זה יגרע כח
ישראל יע"ש ,מ"מ הרמ"א ס"ל שהוא מנהג אע"ג הרבני ההמה להסכי בהיתר הנ"ל כי אי המל
דקי"ל שאי נפקותא דעכ"פ שותא בפי כ"ע שהנושא גור אלא שיווי דעות אנשי מדינה ורוב אנשי מדינה
ב' נשי עובר חר א"כ קבלנו עלינו חר וא"כ ]א נמשכי אחר רבני מדינה ההיא ודעותיה וא"כ
אי[ נימא שג זה ליתא מ"מ הא מנהג שנהגו בו במדינתינו כגו מלכות פולי גאליציא ומלכות הגר
איסור עובר על לא יחל דברו כדאי' בנדרי' פ"א ע"ב ומלכות אוסטריי אעפ"י ששלשת תחת ממשלת
לרשב"ג וג קי לי' בלטותא דרבנ כדפ"ק דמגלה הקיר"ה מ"מ לשלשה יחשבו וכ נוהגי .ומ"ש מג'
לטיי' רב ולא צמח כתניה) ,וב"ש( עי"ד סי' רי"ד קהלות לכאורה פשיטא כיו דבעי' ג' ארצות בוודאי
ופור גדר ישכנו נחש ואי נפקותא אלא חר הוא ג' קהלות ה נ"ל לאפוקי שלא ימצא בקהלה אחת
ספיקו להחמיר כמ"ש בעה"ג סי' ס"ח .משא"כ אנשי מג' ארצות דזה לא מהני אלא במושבותיה
כשהוא רק מנהג ולא חר ספיקו להקל אבל בי למקומות דאל"כ בוויע ימצא כל חפצו בפ"א
שהמנהג קבלת חר או מנהג איסור בעלמא מ"מ
כיו שפסק חרמו של רגמ"ה א"כ אי לנו אלא מה קמ"ל דלא·.
שנהגו וכיו דחזי' אפי' להב"ח שהעיד שהמנהג
‰ ‰Âלכאורה כוונת התקנה היא שהרב אשר
המאורע בגבולו הלא ידיו יהיו בראשונה
·"χ¯˘È· ‰·Â˘Á ¯˙Âȉ ‰‡¯Â‰·˘" ˙ˆ¯‡ '‚Ó ˙Âω˜ '‚ ÌÈ ·¯ ‰‡Ó ÂÎȯˆ‰˘ ‰Ó„ ·˙΢ ÌÚË ‰"„ „ 'ÈÒ „"Á ¯·„ ·È˘Ó ˙"¢· ÔÈÈÚ .
ˆ¯„Á‡ ̘ӷ ÌȈ·Â˜Ó ÌÈ ·¯ ‰‡Ó‰ Âȉ ̇" ‰Ê ÈÙÏ„ ÛÈÒ‰ ˙Â¯Â‰Ï Â·˘È˘ ÌÈ˘ ‡ ‰‡Ó (· ,‚) ˙Âȯ‰· ‡˙ȇ„Î ‰‡Ó ÌÈÎÈ
˙·¯‰Ï È„Î ÌȯÊÂÙÓ ‡˜Â„ ÂÈ‰È˘ Ò"Á Ô‡‚‰ Î"˘ÓÎ ‡Ï ÂÓˆÚÏ ‡Â‰˘Î „Á‡ ÏÎ ˙Ú„ ÔȈ·˜Ó˘ ‰ÓÓ ·ÂË ¯˙ÂÈ Ì‰È È·Ó ¯˙ȉ‰ ‡ˆÈÂ
·"Á ÌÈ„¯Â ˙ È‚ ˙"¢· ‡˙ȇ ‰Ê ÌÚË Ìχ  ȷ¯ ȯ·„· ˙ÚÎ Ó"Ï Á¯Âˉ ˙·¯‰Ï È„Î ÌȯÊÂÙÓ Íȯˆ‰  ȷ¯„ Î"˘Ó ‰ ‰Â .˘"Ú Á¯Âˉ
‡".˘"Ú ‰Ê ÌÚË ÂÏ ‰‡¯ ‡Ï„ ·˙΢ · 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ ˜"È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ ÔÈÈÚ .È 'ÈÒ ‡ ÏÏÎ ‰