Page 52 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·È‬‬

‫פשיטא להתוס' שהרי עיסות טובא איכא בעלמא‬ ‫ליו מחר בא הבעל מאליו ונות לו הגט ואומר‬
‫שיכול להפריש חלה והוה עכשיו יכול לעשותו‬ ‫התקבל והול למר או הול למר חזר שליחות קבלה‬
‫כמ"ש תוס' שיכול להביא עיסה מגולגלת וזה פשוט‬ ‫שלה במקומו כי מה שאמר תחלה א"א לא נעקר‬
‫ולא צריכא‪ ,‬למימר א התלבטות תוס' אי יכול‬ ‫מינוי שליחות שלה ממקומו אלא שהבעל לא רצה‬
‫לעשות שליח לפטור השיריי מהאי עיסה שיעשה‬ ‫ועכשיו שחוזר ורוצה הרי היא מתגרשת בקבלתו כי‬
‫מהקמח הלז הלא אי עכשיו בידו לפטור השיריי'‬ ‫שליחותה לא נעקר יע"ש והוא סיעתא גדולה לדיד ‪.‬‬
‫האלו וע"ז תי' תוס' שפיר יכול לפטר עכשיו ע"י‬
‫עיסה מגולגלת שיפרוש ממנה על זו לכשתתגלגל‬ ‫]·‪[‡ ,·È ¯ÈÊ 'ÒÂ˙· ¯Â‡È‬‬
‫אבל מעול לא הוה קשיא להו אי יכול לעשות‬
‫שליח להקדיש החלה שיפריש מקמח הלז דודאי על‬ ‫‪ È„‰·Â‬שותא אעתיק פה מ"ש על גליו תוס' נזיר‬
‫זה לא תירצו מידי דאפי' יביא עיסה מגולגלת ויפריש‬
‫על הקמח ויהי' פטור מהחלה אבל החלה מהעיסה‬ ‫י"ב ע"א תוס' ד"ה מ"ט וכו'‪ Â‬וא"ת והא‬
‫לא יכול להקדיש אע"כ משליח להקדיש חלה לא‬ ‫מעשי בכל יו וכו' כיו דמחוסר מעשה לבוא‬
‫הוה קשי' להו מעיקרא אלא מפיטור השיריי ג‬ ‫עליה וכו' וכתבתי ש על הגליו וז"ל פי' כיו‬
‫בזה שגה ש במ"כ ע"ש עכ"ל על גליו ש"ס שלי‪.‬‬ ‫דהיבמה אינה בת גירושי' אע"ג דיכול לבוא עליה‬
‫ולהבי' לידי כ מ"מ זה לא מיקרי בידו לעשות‬
‫‪ ‰ ‰Â‬יפה כח הב בנו הרב ני' שהקשה על‬ ‫עכשיו כיו שמתחדש עני חדש וכ נמי מה שיכול‬
‫להביא הקמח שאינו טבול לחלה ויכול ללוש‬
‫קונטריסי אי מהיות טוב שהבעל עצמו ית‬ ‫ולהביאו לידי חיוב חלה זהו פני חדשות לגמרי זהו‬
‫גט שזמנו מוקד ליו הנתינה‪ ,‬הנה לפי דעתו יפה‬ ‫לא מקרי עכשיו בידו לולי שיכול להביא עיסה‬
‫הקשה‪ ,‬א לדעתי אי ל קלא יותר מזה הרבה‬ ‫מגולגלת שכבר חייב בחלה ולהפריש על הקמח‬
‫והרבה יותר מגט הנשלח ממדינת הי ויע אי עיקר‬ ‫לכשיעשה עיסה דלעני דבר שלא בא לעול הוה‬
‫כוונתי ש שמהיות טוב למנות שליח מחדש ולא‬ ‫כבא לעול אבל לעני לעשות שליח למה שעכשיו‬
‫לסמו על מינוי שליחות הראשו א אפשר וקשה‬ ‫בידו לא נקרא הקמח בידו כיו שחיוב טבל פני‬
‫קצת להתיר ע"י שליח א הבעל עמה בעיר ע"כ‬ ‫חדשות הוא ואי דמיו ועני לשליח הולכה לגט‬
‫יותר טוב שית הבעל בעצמו ומשו מוקד ליו‬ ‫אשה שממני אותו קוד כתיבת הגט כיו שבידו‬
‫הנתינה לא איכפת לי בפרסו וקול כזה‪ ,‬כנלע"ד‬ ‫לכתוב גט ולא יתחדש שו עני דבר מיקרי שפיר‬
‫פשוט ומ"מ הב"ד בזמ ההוא יעיינו ואי זה‬ ‫עכשיו ומצי עביד ומשוי שליח וכבר שגו בזה בספר‬

‫לשאלתינו‪.‬‬ ‫דורש לציו דרוש י"ג ובהג"ה ש ‪.Ê‬‬
‫‪. "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬
‫‪ Ú„Â‬עוד דלא נתלבטו תוס' אעשיית שליח להקדיש‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"ˆ˜˙ ˘"¯„‡ '‰ '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫החלה שיפריש מהקמח לכשיעשה עיסה דהא‬

‫‪‰ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[· ,Ù ˙ÂÓ·È ‰‡ÙÒÂ˙ ‰·¯ ˙È‚ÂÒ ¯Â‡È‬‬

‫‪ ‰ ‰‬ביבמות פ' ע"ב עבד רבה תוספאה עובדא וכו'‬ ‫˘‪Ï„‚‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ "ÈÏ ˜È„ˆ Ô¯˜ ˙Ó¯‰Â Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‪˜"˜„ „"·‡ 'È ˘¯È‰ È·ˆ Â"‰Ó ˙"˘˜Î ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫והרי" לא מייתי עובדא דרבה בר תוספאה‬ ‫‡‪Ô˘È Ô·Â‡ ˜"˜· ÂÏ ÔÎÂÓ Â„Â·Î ‡ÒΠ¯‰‡Â‚ Â‬‬
‫אבל מדמייתי דר' אבוהו ומסיי דאשתהי אשתהי‬
‫משמע דס"ל דיש במציאות דשוהה הולד וכדעת רוב‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫או כל הראשוני דס"ל דר' אבוהו ודרבה תוספאה‬
‫מיש שייכי אהדדי וס"ל לרי" אי לחלק בי שיהיו‬ ‫‪ ˙¯˜È‬קדשו הגיעני והטעמני מנוע צו אמרותיו‬
‫מועטת למרובה כי היכי דאמרינ האי ב ז' הוא‬
‫נידו הנ"ל וענותנותו הרבני לחוות דעתי ג‬

‫אני‪.‬‬

‫‪.ÌÈϘ ÌÈÈÂ È˘·Â ¯ÂˆÈ˜· ‡ ÏÈ ˙¯Â„‰Ó· ÒÙ„ .Â‬‬
‫‪.[„Ú˙ 'ÓÚ ·"Á "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó·] Ì˘ Î"˘Ó ·˙ÎÓ‰ ÈÏ¢· ‡Ó˜ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ÔÈÂÚÈ .Ê‬‬