Page 55 - 4
P. 55
Ì˙Áסימ ה ÂË ¯ÙÂÒ
ב( ,ולמכור בגד שאבד בו כלאי )פסחי מ ,ב( כיו È˙‡Âשפיר נמי קו' הגאו דמייתי נב"י קמא
שמותר ישראל ליקח דמרובא פריש צריכי' אנו לחוש
לכתחלה שלא להביא לידי כ והיינו לאו דהבחנה ]אבהע"ז[ סי' ס"ט ]ד"ה אבל[ בשמו דמה
יענה תוס' אייבו אי מתירי אחר ג"ח דלמא יוכר
לא תחלל בת . עובר בזמנו ונמצא בעל ערוה למפרע והולד ממזר.
ונב"י נדחק ונלח במה שא"א לשמוע‚ .ופר"מ
Ê"ÙÏÂמא דס"ל ס' דאורייתא לחומרא דמחייב הדר"ג כ' דלק"מ דוקא בעני הבחנה חששו למיעוט
ולא לאיסור דיבמה ורוב נשי קולטות זרע בני יומ .
אש תלוי על חתיכה א' ואיהו ע"כ דריש ולא נח דעתי בזה דאפי' נימא אזלינ בתר רוב אפי'
לא תחלל כרבנ דראב"י בסנהדרי )עו ,א( במשיא איכא לברורי וכמ"ש נב"י בתרא סי' קל"ט בזה ,מ"מ
בתו לזק איהו ס"ל טעמא דהבחנה מזרע אחרי כל היכי דאפשר שיתגלה בהתתי' שנדע למפרע שלא
כשמואל ושמואל ס"ל לחד לישנא כר"א באש תלוי כדי עשינו לא סמכי' ארובא ומשו"ה לא סמכי'
ארוב דריאה משו שהוא דבר שסופו להתפרס
כמבואר ביבמות קי"ג ע"א ע"ש. כמ"ש רבינו יונה והארי בזה בשלטי גבורי פ' לא
יחפור סוגי' דניפול ,והכא א יוכר עובר בזמנו נדע
¯ÂÊÁלהנ"ל דקשה לאיסור לאו חששו בריאה למפרע שהוא מ המיעוט ונתחייב כרת ,ובזה אי
לסמו על הרוב ,לאיסור לאו דריאה חששו לאיסור
ולאיסור כרת ביבו לא חששו ולמהרש"א כרת דעריות לא כ"ש וכ אמרי' לקמ מ"ב ע"ב
הנ"ל ניחא ,מיהו בתוס' הרא"ש איתא להדי' כתוס' לעני הבחנה לאיסור לאו חששו לעני כרת לא כ"ש.
שלפנינו וכפי' מהרש"ל וא"כ קשה ובפסקי תוס'
כתבו דצריכה להמתי ג' חדשי ושלשה ימי קליטה ]‚„¯ [‰ Á·‰
אפשר איב קאי א לא נגיה ולא ימי קליטה. È„ÈȇÂדאיירי אימא האי לישנא צלע"ג ,מאי לאו
˘ÈÂלדחוק ולישב קושיא הנ"ל לומר דלא מיקרי דקאמר ]ד[אי איכא למיחש לבעילת הבעל
קוד מותו ונתעברה ממנו א"כ אי כא חליצה
עתיד להתודע ולהגלות כי אחר ג' ימי והיתר גמור הוא ,אי לביאת יב קוד חליצה ה"ל
לנשואי הא אי בודקי הנשואי והאשה לא תבדוק חליצה אחר ביאה ואינו כלו והרי היא א"א גמורה,
עצמה וכמבואר לקמ מ"ב ע"א מאי תאמר שעתיד אבל באמת אינו לא זה ולא זה אלא מטע שלא
להיות ניכר בכריסה בי שיניה אותו זמ ההיכר אינו יאמר ב' נשי בחצר אחת זו אסורה וזו מותרת
מתבאר א הוא מב ט' לראשו או מב ז' לאחרו כמ"ש תוס' ש ד"ה מאי שנא וכו' וא"כ איננו אלא
אע"ג א יארע כזה יהי' הולד ס' אי ניזל בתר רוב איסור דרבנ ולא לאו .שבתי וראיתי כיו דהבחנה
לט' יולדות וקלטה אחר ביאה יו או ניזל בתר רוב בנוי על חששא אח נושא אחותו ובאמת א יארע
דקולטת ביומו ולז' יולדה מ"מ אי עתיד להתברר כ מותר לישא אשה ואינו צרי לחוש שמא יפגע
באחותו אלא מצווי' שלא נבוא לידי כ והוא מפסוק
ואזלינ בתר רוב ודוק. אל תחלל בת להזנותה כראב"י ביבמות ל"ז ע"ב
ומזה יצא לרמב" ס' דאורייתא לקולא כמבואר
‰ ‰Âבמרדכי פ' מצות חליצה סי' ק"כ תשו' בלשונו פט"ו מאי' ביאה הל' כ"ז והל' י"ט„ .ור"
ספ"ק דקידושי כ' בש רמב" דמס' ממזר ילי
מהר"מ )סי' שי( בקצרה א בתשו' מיימונית אבל רמב" מהכא ילי ,ומזה יצא לחז"ל לאסור
השייכא לספר נשי סי' כ"ה איתא מבואר באור למכור טרפה לנכרי במקו שאי מכריזי )חולי צד,
שבתחלה אמר דיש לתלות בדרבה תוספאה ואי
משו שראו גפו ושגעונות בליל שבועות ליכא
אלא עד אחד וג אי זה כיעור אלא רוק למעלה
מכילה וחוגרת בסינר ,שוב כ' א יש כא עדי כיעור
נראה דכל אפי שווי דהיא אסורה לבעלה כיו שיש
עדי שראו דבר מכוער וג ילדה סו יב"ח בהא
ודאי לא אכשר רבה תוספאה דכיו דאיכא עידי
כיעור לא אמרינ אשתהוי' אשתהי ע"ש ובסו כ'
שיש לשאול אותה מ"ט כחשה תחלה וא אינה
נותנת אמתלא הגונה תפסיד ג כתובתה.
‚‰¯Ú‰Â ËÙ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .Ì·ÈÏ ‰˜Â˜Ê Է ÂÏ ‰È‰ ‡Ï ‰˙ÈÓ ˙Ú˘· Î"‡ ,˙Ó˘ ¯Á‡ ËϘ گʉ ̇˘ ˘„ÁÓ Ì˘ È"·Â ‰ .
„ ˘Â Èȉ ¯ÊÓÓ „ω Î"˘ÓÂ] .ËϘ - ÊϘ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙"È·Â ˙"¢· Ú"Ú .[Ëϯ - Áϯ 'ÓÚ ‡"Á ¯"‡Ӊ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó·] ˆ 'ÈÒ Ì
.[ÔÈÂ‡Ï È·ÈÈÁ ȉ ˜Â˘Ï ‰Ó·È„ ,Ú"¯Ï
„.‡˜ 'ÈÒ È˘˘ ˜ÏÁÂ È 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.
