Page 53 - 4
P. 53
Ì˙Áסימ ה ‚È ¯ÙÂÒ
ס"ל כמ"ש תוס' ]ד"ה והא[ ה"ל לפרש ,דפי' תוס' ואשתהי קרוב לירח ימי ויצא ב ח' ]ה"נ אמרינ
הוא קצת רחוק מפשטות כוונת הש"ס ועוד דסתמא אשתהי[ יב"ח ,וע"כ אי צור להביא רבה תוספאה.
משמע ה דלא עבדינ בי' עובדא עד עשרי שנה ולפ"ז אפי' יותר מיב"ח נמי ודרבה תוספאה מעשה
משמע דקאי אסי' גדלות לא )אחולתא( ]אחיותא[ שהי' כ הי' דאל"כ הו"ל לאתויי ה דרבה תוספאה
וכמ"ש רמב" ]הל' מילה פ"א הי"ג[ ורוב ראשוני
לא כפירש"י ותוס' וא"כ ר' אבהו ודאי כרבה תוספאה לידע זמ השיהוי.
ואי לא ס"ל להרי" הכי הוה לי' לפרושי. ‡ Ì Óהרמב" בפ"א מיבו )הל' ה( פסק כרבי
Î"Úנלפענ"ד דהרי" בוודאי ס"ל כרבה תוספאה ורשב"ג דשהה וכמ"ש ה"ה ש ובפט"ו
מאי' ביאה )הל' יט( כ' בדר שלילות שאי תולי
ועדי מיני' דאי קצבה לשהוי והא דמינסבא הולד יותר מיב"ח וכ' ה"ה דאי לנו אלא מה שמצינו
אחר ג' חדשי ולא חיישינ לס' ב ז' לראשו בהדי' יב"ח ותו לא .ולפע"ד נ"ל להביא ראי' לזה
ואשתהי היינו משו נהי א אירע כ שנולד ב ח' דביבמות מ"ב ע"א קאמר תמתי חודש א' ותנשא
ונגמרו שערו וציפרניו וחי ל' יו תלינ אפי' בתרתי וכו' וכתב הריטב"א דהומ"ל אי לתמניא ילדה דילמא
דסתרי אהדדי היינו שמיהר בגמר צורה לז' ואיחר אשתהי אלא כיו דאיכא פלוגתא עדיפא מיני' משני
יציאתו כי נעצר רחמה מ"מ לכתחלה לא חיישינ ע"ש‡ ,וצע"ג א"כ אכתי מה יועיל הבחנה ג' חדשי
שיארע כ דלחד מיעוטא חיישינ שמא יהיה ספק ב דילמא ב ט' לראשו הוא ואשתהי וק"ו הוא דב ז'
ז' ספק ב ט' אע"ג דב ט' רובא אבל לתרתי דסתרי אשתהי הו"ל נגד ב' רובא ,רובא יולדת לט' ורוב לא
כנ"ל לא ניחוש לכתחלה שיארע כ וא תלד ט' משתהי ועוד דהוה תרתי דסתרו לומר שהולד מיהר
חדשי אחר נישואי בודאי ניתלי בשני ולא בשיהוי. בגמר צורתו לז' ואיחר יציאתו מרח כמ"ש מהרי"ק
שורש ק"ג ואפ"ה אי לאו דהוה פלוגתא דרבותא
Ì Ó‡Âתוס' ממש דעת יחידאי בעני זה ,דס"ל ר' הוה משני הכי וכ"ש יולדת לט' ואשתהי דליכא כל
הנ"ל פשיטא דהו"ל למיחש ודברי ריטב"א צ"ע
אבהו פליג אדרבה תוספאה ומיהו מ"ש גדול ובאמת זולת הריטב"א נמי קשה אבל
תוס' בנדה כ"ז ע"א ד"ה אלא וכו' דרוב אמוראי
לית להו דרבה תוספאה צע"ג היכ מצאו שרוב להריטב"א טפי ]קשה[.
אמוראי פליגי אלא ר' אבוהו וסוגי' דהת בנדה
כ"ז אינה מכרעת דהת מיירי בתאומי א נגמרו ] ‰ÈÓי"ל דעובר ניכר לכל המאוחר בחצי חדשי
צורת שניה כאחד ונפתח ג הרח ביציאת האחד
בוודאי אי שו סברא ששוב ישהה השני שג הוא לידה והמשהה עד חדש העשירי ניכר לה'
נגמרה צורתו והפתח פתוחה לפניו לא אמרינ חדשי וא לא ניכר ליכא לספוקי בס' ב ז' או ב
שיהוי ,אי לא נימא אחד נגמרה צורתו ואחד לא ט' ואישתהי חדש א' אבל ניחוש שתלד לט' לשני
נגמרה צורתו וסברה זו רמוזה ברמב" וריטב"א וניכר לג' חדשי ושמא הוא ששה לראשו שהוא
בנדה ש אבל בולד אחד שלא נפתח רחמה מא
פליג דלא נימא עצר ה' בעד הרח ומקרא מלא הוא חצי יב"ח[.
באבימל אע"ג דאי למידי ממעשה נסי והתוס'
גופא מודי דאיתיה במציאות אלא שצרי שיהא כ' ‡ Î"Úצ"ל כיו דימי הבחנה ה צ' יו חו מיו
שני שהוא מציאות רחוק·. שמת בו שהוא יו שנאמר שבא עלי' נמצא
א נתארסה אחר צ"א יו ותלד לט' חדשי הו"ל
'ÎÂמהרי"ק שרש ק"ג דלא לגמרי נדחה רבה יו א' יותר מיב"ח וזהו א"א בשו אופ ומוכח
תוספאה מהלכה לתוס' אלא בב ז' דהוה תרתי כהרמב" .
דסתרי וג ליכא חזקת כשרות דמסייעא אבל בב ט'
ובאשה שהל בעלה למדינת הי דאיכא חזקת Ê"ÙÏÂה"ל להרי" לאתויי להאי דרבה תוספאה
צדקת דאשה וחזקת היתר לבעלה וג לא הוה תרתי
דניל מיני' דלא שהה יותר מיב"ח ,ומ"ש
יש"ש ביבמות ]סי' כט[ דמדלא הביאו הרי" ש"מ לא
ס"ל כרבה תוספאה לא נ"ל דהרי כ' ה דשהה ואי
‰ ÔÓÈÒ
‡˘"˘¯ 'ÈÚ .ȉ˙˘Ó ‡Ï ÌÈ˘ ·Â¯„ ‡"‡· 'È˙ Ì˘ ˙ÂÓ·È È¯È‡Ó·Â .Ì˘ ‰¯Ú‰·Â '· ,ÂÎ ‰„ ‡"·Ëȯ 'ÈÚ .Ì˘ ˙ÂÓ·È ‡"·˘¯‰ Î"Π.
.Ì˘ ‡‚¯˘ ¯Â‰  "ϯÚ
·'ÈÒ ˘"·È¯ ˙"¢ 'ÈÚ .[‡ ,ËÏ] ‡È 'ÈÒ (‡"Ëȯ‰ÓÏ) Ë"ÂÈ ˙ÁÓ˘ ˙"¢· ÂÓ„˜ ,‡Ï‡ ‰"„ ‡ ,ÊÎ ‰„ · 'ÒÂ˙‰ ÏÚ Ò"˙Á‰ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó· .
˙.·"È˜Ò Ì˘ ˘"˙Ù·Â Ë"˜Ò „ 'ÈÒ Ú"‰‡ È"ί··Â „"È˜Ò „ˆ˜ 'ÈÒ ‰„ 'ω Ë"„Ò ,ÊÓ
