Page 54 - 4
P. 54
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ „È
Ï" Âרש"י נמי לא פליג אמציאות אלא ס"ל חסידי דסתרי תלינ במיעוטא דשהוי ולדבריו מ"ש בנדה
כ"ז ע"ב ד"ה אלא הנ"ל ובד ל"ח ע"א ד"ה שיפורי'
חששו למיעוט דלמא אירע כ שלא נקלט אבל וכו' דלא קיי"ל כרבה היינו בגווני דאיירי ש דליכא
לא חששו אלא ללידת יו שבת עצמו דא"א בלא חזקה דמסייעא אבל בלא"ה קיי"ל כרבה תוספאה ג
חילול בחתיכות טבור וכדומה וכדס"פ מפני ,אבל
ג' ימי אפשר שלא נצר כלל לשו חילול ולא חשו להתוס'.
חסידי' אבל במציאות לא יחלקו דרוב זרע נקלט
'ÎÂמהרי"ק שורש קג דמשו"ה לא פרי בעלמא
ביומו.
אדרבה כיחידאה עבד משו דמצינ למימר
ÈÙÏÂהנחה זו לא הוכיחו תוס' מידי דוודאי אה"נ דילמא ע"כ לא אמרו רבנ אלא היכי דליכא חזקת
כשרות )ולא( ]ו[סתרו אהדדי אבל בעובדא דרבה
אי אירע שתלד לששה חדשי וב' ימי מודו אבל השתא דאמר ר' אבוהו דלרבנ לא עבד
חיישי' לכל החששות דלמא הוא ב ט' לראשו עובדא עד כ' שני ש"מ הוא מציאות רחוק אפי'
וחיישי' למיעוט הנקלט ביו ג' ,א לחוש לכתחלה במקו חזקת כשרות לא נסמ ע"כ פרי כיחידאה
שלא תינשא נאמר בוודאי לא יארע שלא קלטה עד
ג' ימי ולא יארע שתלד לז' בשלמא א אירע עביד.
שילדה לז' לשני א"כ הוו תרי רובא דסתרי רוב נקלט
ביומו והוה ב ז' ורוב לט' יולדת והוה ב ט' שנקלט ‰ ‰Âלרוב ראשוני דמפרשי עד עשרי לגדלות
ביו ג' ומדסתרי תרי רובא חיישינ ,אבל לכתחלה
קאמר בוודאי לא יארע כ כי לא קלטה אחר יומו שלא יהי' סימני שומא אבל בר קיימא הוא
והיא לא תלד לז' ,משא"כ סת הבחנה לג' חדשי וודאי הרי יוצא בצבא לכל דבר ע"ש ליתא להנ"ל,
שפיר חיישי' שתלד לט' ונחוש לחד מיעוט שמא ב וצ"ל דס"ל דאה"נ הומ"ל דילמא ע"כ לא קאמרי
ז' הוא ויהיה הולד ס' ע"כ תיקנו ג"ח הבחנה ומאי רבנ וכו' אלא משו דלא מצינו סברת שיהוי אלא
הוכיחו תוס' עכנ"ל דקושיא מתורצת בחברתה בדברי רבי דאמר סי' מוכיחי' עליו ע"כ חתר למצוא
דמשו"ה מייתי מק' ש"ס ותנשא בחדש א' ולמה שאמר כ ג רשב"ג וממילא ניחא ע"כ לפי רבנ
ניחוש למיעוט שישהה מלבעול חדש א' וחזקה לא ]נמי[ וכ"כ יש"ש .והא דלא פרי ר' אבוהו כיחידאה
משהה נחשי' ורוב לט' מתעברי ויולדת וצרי לומר אמר לשמעתיה משו דלא עביד עובדא אלא אסבור
שהשהה עצמו או לא נתעברה וצ"ל נמי שיולדת לז' דברי רבו אבל רבה עבד עובדא להקל שפיר פרי
כ"כ הריטב"א ע"ש .ע"כ נראה בב ט' ואיכא נמי
ואפ"ה חיישי' א"כ ניחוש נמי להא. חזקת כשרות לכ"ע איכא למיתלי בשיהוי וכפסק
רמ"א סי' ד' ודלא כיש"ש.
]·¯[·Â¯ „‚ È ][ÌÈ Â˘‡¯‰ ÌÈ„ÈÒÁ„ ˘ÈÓ˘˙ ÔÓÊ
'È˙Âתוס' דכ"כ לא היו משתהי וכו' ר"ל דרובא ‡Â· Âאל השניות שיהוי הכרת העובר .הנה תוס'
דרובא אינה משתהה כ"כ ופי' בתוס' הרא"ש יבמות ל"ז ע"א ד"ה רוב וכו' ואי לומר כיו
דאע"ג שחיישי' אפי' לתרי מיעוטא כנ"ל ומשו"ה שהמתי ג' חדשי וכו' יל"ד בדבריה מה לנו לכל
לא התירו קוד ג"ח איזה ימי מ"מ די בזמ מסויי האור להביא מק' ש"ס מ"ב ע"א ותמתי חודש א'
ג"ח אבל להוסי עוד איזה ימי שהוא זמ שאינו וכו' ולא בקיצור א"כ כל ג' הבחנה שלא לצור
מסויי לא תקנו חכמי וה הנה דברי מהרש"ל דלעול ניזל בתר רובא לט' יולדו' ובתוס' הרא"ש
בחכמת שלמה ,אבל במהרש"א במהדורא בתרא איתא כ בקיצור ,עוד צל"ע בנדה ל"ח ע"א חסידי
מגיה בתוס' ולשונו מגומג וצרי הגה"ה ג"כ ]הראשוני [ לא הוו משמשי מטותיה אלא מיו
וכוונתו דהבחנה להכרת עובר די בג' פעמי כ"ט ד' ואיל ע"ש פירש"י )בע"ב ד"ה לידי( מחשש חילול
יו ותיקנו ג"פ שלשי יו מפני ימי הקליטה שה שבת ביו הלידה וחששו ג' ימי עד מד' ואיל
כבר נכללי בימי הבחנה ויפה כתב הדר"ג דלא שמא נקלט לג' ימי אבל הר" פי' דחששו עד מד'
משמע כ בתוס' יבמות מ"ב ע"א ד"ה ותמתי וכו' ואיל מפני שיולדת מחללי עליה שבת ג' ימי
היינו לפי הבנת מר נ"י אבל לפי מה שאני מפרש הראשוני ושוב הקשה א"כ אפי' מד' ואיל ניחוש
בכוונת המהרש"א א"ש. לג' ימי הקליטה ותי' רוב זרע נקלט בשעתו.
