Page 46 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪Â‬‬

‫למסקנא מפרה אדומה דרובא עדי מחזקה מנ"ל הא‬ ‫שזה כה שהרי אתחזק מיעוטא‚*‪ ,‬ודלא כהחילוק‬
‫הרי לא אמרה תורה לטהר טמאי בפרה כשרה אלא‬ ‫שכתבתי לעיל אבל אי הוה נגד הרוב לא הוה נאמ‬
‫חטאת קריא רחמנא וצרי שתהיה הפרה הלז ראוי‬ ‫אפי' באיסור דרבנ וכיו שלא מצינו בש"ס להדי'‬
‫לחטאת וכיו דאליבא דאמת חיישינ שמא במקו‬ ‫שהתנו חז"ל בתקנת שיהי' ע"א נאמ אי לנו‬
‫נקב קשחיט וא"כ ]לא[ לבדוק שו חטאת רק לסמו‬
‫אהרוב א"כ הפרה ראויה לחטאת אפי' קמי' רחמנא‬ ‫להמציא חילוק זה‪.‬‬
‫גליא שהיא טרפה מ"מ היא ראויה לחטאת וממילא‬
‫מטהרת טמאי ‪ ,‬בשלמא להס"ד דלא ידעי' מסברת‬ ‫]·˘‪[˙˜ÊÁ '· ˘È ˘È‡ ˙˘‡·˘ ˘"·È¯‰ ˙ËÈ‬‬
‫במקו נקב קשחיט והוה ס"ד דבדקינ כל הקרבנות‬
‫רק ילפינ מפרה שא"א לבודקה דבעינ לשרפה‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬אפי' לו יהא ע"א נאמ באיסור דרבנ נגד‬
‫כשהיא שלימה ונמצא אי לאו דאזלי' בתר רובא לא‬
‫היתה ראויה לחטאת דחטאת בודקי' ופרה א"א‬ ‫הרוב ומכ"ש נגד חזקה א' אבל נגד תרי‬
‫למבדק ומוכח רובא עדי מחזקת טומאה ושפיר‬ ‫חזקות לא אמרי' שכ"כ ריב"ש סי' שע"ט דבאשת‬
‫כתבו תוס' להס"ד‪ ,‬אבל למסקנא דא"א למבדק‬ ‫איש איכא תרי חזקות חזקת חי דבעל וחזקת איסור‬
‫חטאת משו דלמא במקו נקב קשחיט וסמכי'‬ ‫א"א דרכיב על האשה וה"נ בנידו שלפנינו איכא‬
‫ארובא א"כ לא מוכח מפרה דרובא עדי מחזקת‬ ‫חזקת חי דאשה וחזקת איסור חרגמ"ה על הבעל‬
‫טומאה כיו שהיא ראוי' לחטאת בלי בדיקה ממילא‬ ‫ורובא לא עדי מתרי חזקות‪ .‬וראיתי בס' נב"י קמא‬
‫נטהר הטמא‪ ,‬נמצא למסקנא לא מוכח מדי מקרא‬ ‫)אבעה"ז סי' מג( שכתב להוכיח דרובא עדי אפי'‬
‫מתרי חזקות דהרי מפרה אדומה ילי תוס' )חולי יא‪,‬‬
‫דרובא עדי מחזקה‪.‬‬ ‫א ד"ה מנא( הא ובפרה אדומה איכא תרי חזקות חדא‬
‫חזקת אד טמא ושנית דלמא במקו נקב קא שחיט‬
‫‪ Ï"ˆÂ‬דתוס' דחולי דבעי למיל מקרא ]ד[רובא‬ ‫וה"ל חזקת שאינו זבוח ואפ"ה רוב בהמות כשרות‬

‫]עדי [ מחזקה ס"ל כפשטיות תוס' ספ"ק‬ ‫דוחה ב' חזקות ודלא כהריב"ש‪.‬‬
‫דב"מ )ש ( דזה מקרי חזקת שאינה זבוחה‪ ,‬נמצא‬
‫מוכח מכל הבהמות דרובא עדי מחזקת וא"ש דברי‬ ‫‪ ¯·ÎÂ‬כתבתי במקו אחר„ לדחות דבריו ז"ל חדא‬
‫תוס'‪ ,‬אבל אי כא תרי חזקי דממ"נ בהס"ד דאיכא‬
‫חזקת טומאה לא ידעי' מחזקת שא"ז ולמסקנא איכא‬ ‫דאע"ג דניקב הושט הוה נבלה למא דס"ל‬
‫חזקת שא"ז ליכא חזקת טומאה ואי כא הכרח‬ ‫הכי מ"מ ספק בשחיטה וחזקת שא"ז לא הוה‪,‬‬
‫דרובא עדי מב' חזקות‪ ,‬וכהריב"ש‪ .‬ואי לנו לדחות‬ ‫דבהמה בחזקת שלא נעשה בה מעשה זביחה אבל‬
‫דברי הראשוני מפני קושית אחרוני וא חסו הוא‬ ‫בחזקה שהיא ראוי לזבוח ושלא ניקב ושטה וכיו‬
‫כאלוני ‪ ,‬ועי' פ"י בק"א דכתובות סי' מ"ו מייתי‬ ‫שנתברר ששחטה מומחה בסכי בדוק ושחט ב'‬
‫דברי ריב"ש הנ"ל‪ .‬נמצא הכא דאיכא תרי חזקות‬ ‫סימני כראוי שוב אי לספק שמא לא היתה ראוי‬
‫לזבוח דאפי' לא ניזל בתר רובא אי כא חזקה‬
‫מנ"ל דע"א נאמ ‪.‬‬ ‫שניקב ושטה נמצא אי כא בפרה אדומה אלא חזקה‬
‫אחת חזקת אד טמא וסברא זו כתב ש" י"ד רס"י‬
‫] „‪[̯Á ÈÂ‬‬ ‫כ"ה לעני עיקור סי' אע"ג דבש" מיירי למסקנא‬
‫דאזלי' בתר רובא מ"מ נ"ל סברתי הנ"ל‪ .‬האמנ‬
‫‪ ÔÈÈ„ÚÂ‬יטעו הטוע כיו דע"א במקו חזקה פליגי‬ ‫במשמרת הבית בתחלתו משמע קצת נגד סברתי וכ‬
‫בתוס' ספ"ק דבב"מ )כ‪ ,‬ב ד"ה איסורא( ובמ"א ישבתי‬
‫לישני ניזיל לקולא בדרבנ ‪ ,‬וזהו על ההנחה‬
‫דחר דרבנ ‪ .‬הנה המעיי ברמב" במשפטי החר‬ ‫הכל בעז"ה‪.‬‬
‫שלו ס"ל דנדוי הוא מדברי קבלה בנחמיה )יג‪ ,‬כה(‬
‫ואקלל ואמרט ‪ ,‬אבל חר דאורייתא הוא מקרא‬ ‫]¯‪[˙˜ÊÁ È˙˘Â ·Â‬‬
‫מפורש בתורה )ויקרא כז‪ ,‬כט( כל חר אשר יחר מ‬
‫האד לא יפדה כי מות יומת‪ .‬וג הארי בזה‬ ‫‪ Ó"Ó‬אמרתי לו יהי' כ מ"מ אי מוכח דרוב עדי‬

‫מב' חזקות דקשי' לי להתוס' מנ"ל להוכיח‬

‫‚*‪.Ô·‰Â · 'ÈÒ (˙·Â˙ÎÏ Ò"˙Á 'ÈÁ ÛÂÒ·) Ò"˙ÁÏ ˙"¢ ȯÈÈ˘· ‰‡¯ .‬‬
‫„‪.ÂÙÂÒ· ÊÒ˜ 'ÈÒ ‰Î 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"¢·Â ‰ ‰Â ‰"„ È˙ÚӢ ‰"„ ‡ ,‡È ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á È˘Â„ÈÁ ÔÈÈÚ .‬‬