Page 445 - 4
P. 445
Ì˙Áסימ קא ‰˙ ¯ÙÂÒ
כמכחישי להקל שלא להוציא ממו מחזקתו ופסק תכ"ד הוא מועט .ע"כ נ"ל שאי להקל על פי עדותו
כ בש"ע סי' ל' סו סעי' ג' ,כבר עמד בזה הט"ז של כ' מיכל.
ש והעלה לחלק היכי דהכחשה בבדיקות רק
בבדיקות דלא מיפסלא עדי ע"י הכחשה אי ‡Â· Âלעדותו של כ' יואל שאמר הנער העט א
מוציאי ממו ,משא"כ כעי נדו שלפנינו שעל ידי
ההכחשה יהי' פסולי לעדות מוקמי' סהדא אחזקת' געהאט איי טבעת של מעסינג על ידו
ומתרצי דבריה .‰ולפע"ד עפ"י דברי ט"ז איפשטא דרנא האב אי געזעהע לטבעת הנ"ל על יד
איבעי' של חכמי בריסק דמייתי ש" ח"מ רס"י ל"א הבתולה הכלה אונד הנער הנ"ל האט זיא דר מיט
אי ב' עדי המכחישי' זא"ז פסולי .ולהנ"ל מוכח מקדש געוועזע אבער דאס געבע מידו לידה האב
כ דהא אחד אומר ב' בחודש ואחד אומר ג' בחודש אי ניכט געזעהע נור אי האב עס געזעהע אוי
ב' עדי המכחישי זא"ז ואפ"ה עדות קיימת איהר פינגר אונד צו איהר געזאגט בזה"ל הרי את
דמתרצי' דבורי' ולהט"ז הטע משו דלא יופסלו מקודשת לי כדת משה וישראל מז"ט וכ"ט ומעלתו
החליט שהעדי מכחישי זא"ז והאמת אי הוו
ש"מ דנפסלו. מכחישי זה את זה כבר העלה מהרי"ט סי' מ"ג
הנ"ל דלא נימא נהי דאתכחש בזמ האמירה מ"מ
È ‡˘ÎÂלעצמי אמרתי יישוב אחר דרמב" לא בגו הקדושי לא אתכחש וה"ל ע"כ תרי עדי
דנתקדשה עכ"פ בשתיקה דלאחר מת מעות וניחוש
אמרו אלא בעובדא דיליה אחד אומר ק' להפוסקי כר"ה בריה בקדושי' י"ג ע"א דזה לא
ואחד ר' דא נמי מתרצי דבורי' לומר שזה הי' אמרי' דלא דמי לדב"ב ל"א דאמרי' נהי דאתכחש
הלואה אחרת ושניה אמת א"כ עדיי צריכי קולא באכילה באבהתא מי אתכחש דהת אכילה ואבהתא
אחרת לצר עדותו של שני מעשי דבדיני נפשות תרי מילי נינהו משא"כ כל עני קידושי א' וה"ל
כה"ג לא מצרפי' עדות ובדיני ממונות הא דקיי"ל
כריב"ק דמצרפי' עדות והא דמתרצי דבוריה נמי עדות מוכחשת ע"ש.
ליתיה אלא בדיני ממונות אבל בדיני נפשות בעי'
שיכונו ימי השבוע כמ"ש תוס' פסחי י"א ע"ב ד"ה ‡ Ì Óלא ראיתי שו הכרח בעדותו של זה העד
זה וכו' נמצא ה"ל תרי קולא בחדא דוכתא לא
מקלינ מש"ה דני כמוכחשי .אבל כעי נדו דיד יואל שיהי' מכחיש את כ' מיכל שהוא סיפר
דהעדי ראו בבת א' מעשה אחד ואי כא צירו רק מה שראה ומה ששמע ,ומתו העני נ"ל שזה העד
לתר דבריה שלא יהי' נראה כמוכחשי מודה שלא השגיח בתחלה על מעשה הנער והנערה ולא
הצי בה שמע פתאו קול אומר אמ"ל כדמו"י
רמב" דראי' הר" נכונה. מז"ט ,אז נתעורר לראות וכבר ראה הטבעת ביד
הנערה ואותו העד מיכל שהביט כל מעשיה הוא
"‡Âפליגי אפושי פלוגתא לא מפשינ ע"כ לא ראה והטיב לראות שבי הנתינה לתו ידה ובי
הנתינה על האצבע היתה האמירה .ומ"ש דרנא האב
קאמר רמב" אלא היכי דסתרי להדיא זה עס געזעה על אצבעה אינו נמש למ"ש אונד האט
אומר בקי וזה אומר בר' דהסתירה לעינינו ואנחנו זיא מקדש גוועזע לומר דרנא האט ער זיא מקדש
ניקו ונימא זה פי' ב' מעשי' לא נוציא ממו לאחר נתינה על האצבע אלא שתחלה סידר מה
מחזקתו .אבל כשאי לפנינו סתירה בדבריה אלא שראה ואח"כ מה ששמע ואפי' הי' קצת נראה כסותר
שזה פירש דבריו וזה סת דבריו אנ ניקו לפרש הי' מחויב עלינו להשוות עדות שלא יהי' נראו
דבריה כסותרי' מהיכי תיתי לומר כ ע"כ לע"ד אי כמוכחשי' כמ"ש הר" )סי' לד( והוכיח מדאמרינ
כא הכחש' עכ"פ להעד מיכל ועתה נחזי אנ מה אחד אומר בשני בחודש ואחד אומר בג' עדות
קיימת )סנהדרי מ ,א( ותלינ בטעות בעיבורא דירחא.
יהי' מעדותו של כ' יואל ומשמעות לשונו. ש"מ יש לנו לתר דבריה שלא יהי' נראה כסותרי
ופסק כ בש"ע ח"מ סי' כ"ט סו ס"א ובסי' ל' סו
‰ ‰Âידוע מ"ש רשב"א בתשו' סי' תש" בעדי
סעי' ב'.
ששמעו שאמר הנני נות ל אתרוג זה ושמעה
שאמר הרי את מקודשת לי דלא מהני ידיעה בלא ‡ ‡¯·Èבעה"ת שער ס"ו בש רמב" מייתי אחד
ראיה בקידושי .ובב"ש סי' מ"ב ס"ק י"ב מייתי
המרדכי )קדושי סי' תקלא( דפליג ויעוי בפני ,והעלה אומר ק' ואחד אומר ר' סתמא דני הדבר
ב"ש דהסוברי בדיני ממונות מהני ראיה בלא ידיעה
.Ú"ˆÂ ·"˜Ò ÂÏ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ¯ÊÚÈχ ˜˘Ó„ ‰‡¯ .‰
