Page 446 - 4
P. 446
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˙Â
אצבעה ,פשיטא דדומה יותר לעדי יחוד וביאה ה"ה בקידושי למאי דס"ל דדומה לד"מ דלא בעי
מאשר דומה עדי סבלונות שבתה"ד דמייתי ב"ש סי' דרישה וחקירה ע"ש ,ושותא דמר לא ידענא במ"כ
מ"ה ס"ק י"ב הנ"ל .ויותר דומה לגט חתו בעדי אל מה דמשמע מתו דבריו דאיכא פלוגתא אי מהני
היוצא מת"י דאמרי' גטה מוכיח שנמסר מידו לידה בד"מ ידיעה בלא ראיה אי בזה שו חולק וש"ס
ולא בעי עדי מסירה מכ"ש הכא שוב מצאתי שהגאו ערו הוא פ' שבועת העדות ל"ד ע"א ,רק הא דגמל
עצי ארזי )סי' מה סקי"ג( ג הוא משוה דעת רשב"א האוחר לא קיי"ל משו דליכא אפי' ידיעה אלא מכח
למרדכי פ' האומר הנ"ל ואתי' עלה מטעמי אחרי רובא ואי הולכי' בד"מ אחר הרוב כמבואר ר"פ
המוכר פירות בה דגמל ומינה בקידושי דהולכי
ע"ש והמעיי יבחר. אחר הרוב א"כ אפילו בגוני דגמל האוחר מחשב
ידיעה גמורה ומכ"ש דעובדא דמרדכי דומה לנחבל
Ó"ÓÂיש לי הרהורי דברי בהא דמרדכי הנ"ל ,נהי שאפי' בממו הולכי בו אחר האומדנא .ועיי' ר"
דפוס ז"ב גטי פ' המגרש קצ"ב ע"א גבי ג' גיטי
דברור לנו בידיעה בלי ראיה שהחפ הזה בא פסולי )פו ,ב( שהעלה בסו דבריו דלר"א עדי מסירה
מידו לידה וג שמעו הרי את מקודשת לי ,מ"מ כרתי סגי בעדי חתימה משו שעי"כ אנו יודעי
שמא אחר מת מעות היה האמירה ,ומכ"ש לפי מ"ש שהגט בא מהבעל לידה וה"ל אנחנו כלנו עדי מסירה
לעיל בש רשב"א ומהרי"ל דשתיקה דלאחר מת
מעות שלא אמר בתחלה לש פקדו גריע טפי ואינה ע"ש והיינו ידיעה בלא ראיה כנ"ל ממש.
מקודשת כלל וא"כ אפי' ידיעה לא הוה וצ"ל חזקה
כל שנת לה וג שמעו האמירה מסתמא כדינא עשו ˘"ÓÂהב"ש דמשו דדמי קידושי לד"מ בעני
וכמו גבי יחוד דאמרי' ה ה עדי יחוד וכו' משו
אש בנעורת למה לא נימא שמא לא קדשה בביאה דרישה וחקירה ,יש לתמוה דה"ל לאתויי
וצ"ל חזקה אי אד עושה בעילתו בעילת זנות מרגניתא דברי תה"ד סי' ר"ז והוא ברמ"א לקמ ריש
ומסתמא קדשה ומצירו ב' ידיעות חיישינ סי' מ"ה ,וב"ש ס"ק י"ב השיאו לדבר אחר .והמעיי
לקידושי' א' אש בנעורת ומסתמא בעל .ועוד כיו ש בפני יראה שהא"ז ורבנו שמחה ור"א ממי
שבעל מסתמא קידש דאי אד עושה בעילתו בעילת כול שוי )ג ( ]גבי[ סבלונות דידיעה בלא ראיה
זנות וה"נ דכוותיה מסתמא מידו לידה בא וכיו שג מהני מטעמא כיו דלא ידעינ עדות בקידושי וגטי
שמענו אומר הרי את מקודשת לי מסתמא כדי עשה. אלא מדבר דבר שבממו ,א"כ כל עדות דמועיל
בממו מועיל בגטי וקדושי .וצ"ל אע"ג דשניה
Î"‡Âלפ"ז בנידו שלפנינו דעכ"פ העד מיכל אמר מודי מועיל בדיני ממונות ולא בקידושי כבר
הארי רשב"א בחי' פ' האומר )סה ,ב( ליישב זה אבל
שבשעת נתינה לידה לא אמר כלו ולא מי יכול לדחות דברי גאוני הנ"ל עד שהיה לי צער
אתאינ עלה אלא מטע שאח"כ נטלה היא הטבעת
להתקשט בו דה"ל כמו אמירת ה ומזה אי שו גדול על רשב"א אי יחלוק על כל זה.
ידיעה ולא שו חזקה להעד יואל שא נאמר חזקה
שעשה כדר כל המקדשי שאמר בשעת נתינה מיד È˙ ÈÈÚÂבתשו' רשב"א בפני שתשובה זו כפולה
הרי העד מיכל מכחיש זה ולמה שהעיד העד מיכל
אי חזקה ושו ידיעה להעד יואל א"כ אי ממש בסי' תק" שהעתיק ב"י בקיצור )בסי' מב(.
אמנ בסי' אל קצ"ג שעליה רמז ד"מ הארי וש
בעדותו לכאורה. מבואר שהעדי לא ראו כלל האתרוג ]יוצא מתחת
ידה אלא[ Âמתחת יד קרובתה .ואמנ רשב"א השיב
„ÂÚÂדברי המרדכי פ"ג דקידושי הנ"ל צל"ע אפי' ראינו עכשיו האתרוג ]יוצא[ מת"י עצמה אינה
מקודשת )וכ"כ( ]וכו'[ .*Âמשמע דלא מיירי אלא
דלכאורה נ"ל אפי' דיינינ בקידושי בידיעה בראינו עכשיו אחר המעשה אתרוג יוצא מת"י .אבל
בלי ראיה ,היינו בשני עדי דלא אמרו בדדמי כעי נדו המרדכי וכעי נדו שלפנינו שלא היה
דדיינינ על הוכחה ואומדנות שלה ,אבל בע"א בחדר כ"א המקדש והיא ,ואי שו אד שית לה
דאומר בדדמי לא .דהנה בתוספתא דמייתי לי' רי" טבעת זו כ"א הוא ,ולא היה הפסק עני בנתיי כ"א
פ' מי שאחזו דפוס זולצבא קע"ט ע"ב ובר" ש מיד ראו אותו הטבעת שהיתה על ידו נת הוא על
ראוהו שני שנתיחדה עמו צריכה גט שני א' אינה
צריכה גט א' שחרית ואחד בי הערבי אינה צריכה
.Ì˘ ‡"·˘¯‰ ˙·Â˘˙ È"ÙÚ ÌÏ˘‰ .Â
.Ï"ˆÎ„ ‰‡¯ .*Â
