Page 451 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ קג ‪‡È˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]„‪[Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘Ï ¯Ë˘ ÔÈ‬‬ ‫בידו שעכ"פ אסורה לעלמא בלא גט ועינו ראו הרבה‬
‫חכמה בעני זה וביקש ממני לחוות דעתי הקלושה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דעת הרמב" פ"ג מה' עדות )ה"ד( די תורה‬ ‫והפעוטה ולעשות רצונו חפצתי וה' יורני נפלאות‬

‫שאי מקבלי עדות לא בדיני ממונות ולא‬ ‫ויעמידני על האמת‪.‬‬
‫בדיני נפשות אלא מפי עדי שנאמר על פי שני עדי‬
‫ולא מפי כתב ‪ ,‬אבל מדברי סופרי שחותכי דיני‬ ‫]‪[¯Ë˘·˘ ˙„Ú‬‬
‫ממונות עפ"י עדות שבשטר אע"פ שאי העדי‬
‫קיימי כדי שלא תנעול דלת בפני לוי והרבו‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬צריכי לחקור א נאמי לעדות שבשטר או‬
‫להקשות עליו עמ"ש רמב" בס' המצות )שרש ב'(‬
‫והש" סי' כ"ח באריכות‪ ,‬וכתב התומי ש ס"ק‬ ‫לא וא נאמי לעדות השטר א דינו ככל‬
‫ט"ז בתי' קמא דס"ל לרמב" הא דמ התורה מועיל‬ ‫שטר שמיו שנית ליד בעלי הרי הוא כמי‬
‫ספר כריתות ע"י עדי בכתב‪ ,‬וכ שטר קידושי ‪ ,‬וכ‬ ‫שנחקרה עדותו בב"ד וממילא מ"ש אח"כ בע"פ אי‬
‫שטר קני כדכתיב גבי ירמי'‪ ,‬כל זה הוא רק בשטר‬ ‫בו ממש א סותר למה שבשטר דלא אתי ע"פ‬
‫שאנו עושי כ"א לעשות הכריתות והקדושי דגז"ה‬ ‫ומרעא לשטרא וכיו שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד‬
‫בעלמא הוא דע"י מסירת הכתב חזר מיד מקנה ליד‬ ‫וממילא אסורה לעלמא‪ .‬ויעויי היטב בלשו שיטה‬
‫הקונה נגמר הדבר‪ ,‬ורחמנא גזר שיהיו ג שני אנשי‬ ‫מקובצת ב"ב סו ד מ"ח ד"ה ה"מ ע"א דלא אתי‬
‫חתומי על אותו הכתב לא להעיד על שו דבר דלא‬ ‫ע"פ ומרעא לשטרא ע"ש‪ .‬ודבריו נעלמו ממשנה‬
‫יאמנו מפי כתב ‪ ,‬ורק א גז"ה כ הוא‚‪ .‬אכ אה"נ‬ ‫למל רפ"ג מעדות )ה"ה( יע"ש‡‪ .‬מ"מ הכא אסורא‬
‫א יפול שו הכחשה בי איש לאשתו או בי המוכר‬ ‫לעלמא‪ .‬או נימא אי כא די שטר אלא עדות בכתב‬
‫ללוקח‪ ,‬צריכי עדי גמורי שיעידו בפיה‬ ‫ולא נחוש לו אלא מיו שהביאוהו העדי לב"ד וזה‬
‫שקידשה או שגרשה‪ ,‬וא כ בשטר הנכתב מעיקרא‬ ‫הי' אחר שכבר הגידו בע"פ וסתרו קצת למה שראו‬
‫לראיה פשיטא דלא יועילו החתומי אלא מדבריה ‪.‬‬ ‫ב"ד בשטר אח"כ ואי השטר חוזר ומגיד ממה‬
‫שהגידו בע"פ או אפשר אי לחוש לעדות שבכתב‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬דבר תורה עדי החתומי על השטר כמי‬ ‫כלל וכמא דליתיה דמי וצריכא לדו על עדות‬
‫שבע"פ שהעדי נראי קצת כסותרי זא"ז באותו‬
‫שנחקרה עדות בבית די ‪ ,‬ר"ל דבר תורה לא‬ ‫העדות וג הואיל ולא נזכר זמ הקדושי בהשטר‬
‫חיישינ לזיופא ומשכחת ליה כ"כ בכ"י בלא עדי ‪.‬‬
‫אולי לית ל למיחש להאי שטרא כלל‪.‬‬
‫‪ ‰ ÈÓÂ‬לדיד דמועיל עדי בשטר מדרבנ לא הוי‬
‫‪ ‰ ‰‬עדות בשטר הוא עדות דאורייתא דאי אד‬
‫למיחש לזיופא כל אלו תוכ דבריו באריכות‪.‬‬
‫יכול להכחיש קרא דכתי' בספר אורייתא‬
‫‪ ‡"‡Â‬לקבל ‪ ,‬דאטו עדי כתיבי בגט הלא לא כתיב‬ ‫דמשה וכתב לה ספר כריתות וה הנה דברי הרז"ה‬
‫פרק ב' דיבמות ודברי רמב" ש והראב"ד שבס'‬
‫אלא וכתב לה ספר כריתות שיכתוב לה דבר‬ ‫הזכות ומבואר ברמב" שג הרי" דעתו כ ‪ .‬וכבר‬
‫שמשמעו שכורת בינו לבינה ומנ"ל שיהיו שני‬ ‫בארתי במקו אחר שג דעת רמב" כ והסירותי‬
‫אנשי חתומי תחת אותו הכתב‪ ,‬וע"כ תאמר‬ ‫מעליו כל תלונות האחרוני ועיי' ש" ח"מ סי' כ"ח‬
‫דילפינ דבר דבר מממו ‪ ,‬מה להל שני עדי א‬ ‫ס"ק י"ד ולא אארי פה מה שאיננו צור לעניננו‬
‫כא ‪ ,‬והת כתיב עפ"י שני עדי יקו דבר‪ ,‬וא‬
‫תאמר ש על פיה ולא עפ"י כתב ‪ ,‬א"כ ה"נ צרי‬ ‫ומ"מ אעתיק פה מ"ש בחידושי הנלע"ד בזה·‪.‬‬
‫אות השני אשר גורמי הכריתות יהיו ג"כ דוקא‬
‫עפ"י ]ה [ ולא עפ"י כתב ‪ ,‬ונמצא שלא הועיל‬

‫התומי כלו בכל מה שכתב בזה‪.‬‬

‫‪‚˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.‰Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ó"ÏÓ‰ ÏÚ Â È·¯ ¯ÈÚ‰ ÔΠ.‬‬

‫·‪.È ÙÓ ‰"„ ‡ ,ÂÏ Û„Â ÔÈ„· ‰"„ ‡ ,‚ ÔÈËÈ‚ 'ÈÁ ÔÈÈÚ .(‚ ,ÁÈ Y ‡ ,ÁÈ Û„) ‡ ,Î ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ· ÒÙ„ .‬‬
‫‚‪¯˘Ù‡ È‚· ¯Ë˘ Ôȇ„ ‰Ï ‡ËÈ˘Ù (‡ ,‚È ˙¯Âη) 'ÒÂ˙ ˘"Ó·Â :Ï"‰Ê·  ȷ¯ ·˙Î „È È"ÒÂÒ Ó"ÂÁ ÌÈÓÎÁ ˙¯ËÚ ˙"¢·˘  ȷ¯ ˙·Â˘˙· .‬‬

‫‪ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ,·"Ú 'Î Û„ [˙·Â˙Î] 'ÒÂ˙ ·˙΢ ÌȘÂÏÈÁ· ˘„Á ¯·„· ÔÂ„Ï ˙‡ˆÏ Â Ï ‰È‰ ‡Ï Ì(È)·˙Î ÈÙÓ ˙Â„Ú È‰„ ÌÂ˘Ó ‡ÓÚË‬‬

‫„‪.¯Ë˘ ÏÈÚÂÈ ‡Ï ‰ È ˙Â˙È¯Î È · Â‡Ï Ì"ÂÎÚ Î"‡Â .Ì˘ ˙ÂÎʉ 'Ò·Â ÌÈÁ‡ '„ 'Ù ˙ÂÓÁÏÓ ‰"ʯ ȯ·„Ó È˙„ÓÏ ÔΠ.Ë‚· ‡ ÓÁ¯ ÈÏ‚ ‡Î‰‬‬