Page 447 - 4
P. 447
Ì˙Áסימ קא Ê˙ ¯ÙÂÒ
בשלמא בממו כיו שהעיד שגו זה חייב לגו זה ע"ש ,ופי' הר" משו אי דבר שבערוה פחות
ממו ,אפילו לא ידע אי ישראל או מצרי ,מ"מ א משני .וקשה לי אמאי לא פשיט בקידושי )סה ,א(
אח"כ נתברר להב"ד שזה הגו הוא בעל דת חייב המקדש בע"א דאי חוששי לקידושי מה
לשל .משא"כ בקידושי א יעידו זה קידש את זו תוספתא .ותו קשיא לר"פ דס"ל חוששי לקידושי .
ולא ידעו העדי א ה ישראלי אפי' שנתברר לנו וניחא לי דהת היינו כיו דהוה רק עדי יחוד בעלמא
שה ישראלי ,מ"מ כיו שבשעת ראיית העדות לא לא חיישינ לע"א נהי ב' עדי אמרי' ה ה עדי
ידעו לא נתקיימו הקידושי דראיית העדי כרתי יחוד וכו' בע"א לא אמרי' כ ,אבל לעול בע"א
ועושי הקידושי .וה"נ ברוצח א אמרו פלוני הרג המעיד בקידושי ממש אפשר חוששי לקידושי כ
את זה ההרוג אפי' נמצא שזה היה ישראל ,מ"מ צ"ל .וא נאמר כ בעד יחוד דאש בנעורת מכ"ש
בשעת התראה לא ידעו שהיה ישראל לא מתחייב, באומדנא כעי נידו שלפנינו וכעי מרדכי פ' האומר
עיי סנהדרי ע"ב ע"ב ישראל הוא ב ברית הוא.Á וא"כ אי חייש מרדכי לעדותו כלל וצ"ע לפע"ד.
ÔÎÂנראה בט' ישראלי ומצרי אחד ביניה והרג Ì Ó‡‰Âמסדורו של רי" משמע דמייתי
אחד מה דפטור משו קבוע היינו בנמצא להתוספתא אחששא דגט יש שמא
אח"כ שישראל הרג מ"מ פטור משו דבשעת הריגה יאמר גיטה קוד לבנה אבל בתוספתא פ"ה דגיטי
הי' קבוע כמחצה על מחצה והוה התראת ספק תני' לי' להדיא אקידושי והיינו שגירש אשתו ואח"כ
ועתוס' ספ"ק דכתובות )טו ,א( ד"ה וספק נפשות לנה עמו בפונדקי וכ בב"י דמייתי לה אקידושי'
להקל דאי נאבד ההרוג ולא נודע את מי הרג נראה רס"י מ"ב ולהרי" נמי נראה ק"ו א לגנו יש לא
אפילו אי לא הוה קבוע כגו ט' ישראלי ומצרי
אחד ופירש אחד וזה הרגו אינו נהרג עליו א לא חיישי' ביחוד דע"א ק"ו לקידושי דלא ניחוש.
נודע שהיה ישראל א על גב דההתראה היא התראת
ודאי דמרובא פריש ,מ"מ היינו א יודע אח"כ ˙ Âקשיא לי בגו הדי מש"ס דשבועות לג ,ב
שישראל היה זה ,אבל כל זמ שלא נודע אי הורגי
את זה ,אע"ג דקיי"ל הולכי בנפשות אחר הרוב ר"פ דאמרינ קרא בשבועת העדות לא מיירי אלא
ב סורר ומורה )סט ,א( ,היינו ברובא היכא דלא בעדות ממו ולא בעדות איסור והיתר Êאיכא הת
איקבע מיעוטא ,אבל היכי דאיקבע לפנינו מיעוטא תנאי טובא וריה"ג מפיק ליה מדכתיב או ראה או
ידע בעדות דמתקיימת בראיה בלא ידיעה וידיעה
מצרי לא נקטול נפשא כנ"ל לכאורה. בלא ראיה ,וזה לא שיי אלא בממו ולא באיסור
ע"ש ,ואי איתא הא בקידושי וגטי שיי ראיה בלא
È˙ί‡‰Âבזה כי נוראות נפלאתי על דברת תשו' ידיעה .וכ בהיפו דראיה בלא ידיעה דממו מפורש
ש בשבועות באמר להד"מ והוחזק כפר ,וה"נ
רשב"א )ח"ג סי' שעח( הובא בית יוס בקידושי כמבואר ברמ"א סי' מ"ב סעי' ג' בש
בטי"ד סי' שע"ד על חלל שנמצא ולא נודע א הוא מהרמ"פ סי' ל"ב )וב"ח( ]וח"מ[ סס"ק ק"ח ש ,
ישראל וכו' .מבואר לעיל משו דבאיסורי הולכי וידיעה בלא ראיה משכחת כנ"ל להמרדכי א כ
אחר הרוב ,ושמא א בדיני נפשות כ .ועוד דלמא קרא איירי בשבועת העדות של איסורי
מדאמרי' ספ"ק דכתובות מדאורייתא מנ"ל מוארב לו קידושי .ואי לומר קידושי היינו ממונא למ"ד
וכו' ,אלמא משו קבוע פטרינ ליה ,הא ניידי חייב )בכתובות י ,א( כתובה דאורייתא ,ז"א ,דאפי' כתובת
וכו' .ועוד דבדיני נפשות כתיב והצילו העדה ,ומ"מ אירוסי נמי דאורייתא ,מ"מ ה"ל משביע עדי קרקע,
ההיא דפ"ק דכתובות מכרעא וכו' עכ"ל .הנה מה ושאר כסות ועונה ליכא בארוסה ובידו לגרשה קוד
שרצה לומר בד"נ כתיב והצילו העדה לא נימא שתנשא לו .באופ שאי כא תביעת ממונא אלא
מרובא פריש ,לא תיקשי מההוא דר"פ ב סורר,
דהכא שאני דאיקבע מיעוטא דאיתא קמ מיעוט איסורא ,וא"כ דלמא קרא בהכי מיירי.
מצרי .א מ"ש ההוא דפ"ק דכתובות מכרעא
תמוה ,דהכא בנמצא אח"כ שישראל הרג ומ"מ פטור Ï"ÈÂדהכא שיי נמי תי' הש"ס גבי רוצח אטו מי
משו דקבוע משוינ ליה התראת ספק וצ"ע.Ë לא בעי מידע אי ישראל הרג או מצרי ,וה"נ
מי לא בעי מידע אי ישראלית קידש או נכרית.
.̄˜‰ ÔÓÈÒ· ‰Ê· Î"˘Ó „ÂÚ ‰‡¯Â .Ê
.Ê"ÈÚÎ ÔÈ Ú· Î"˘Ó ˜ 'ÈÒ ‰Ò 'ÈÒ ˘È¯ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Á
.ÔÎ Â È·¯ ·˙Î ‡Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ .Ë
