Page 697 - 4

‫‪ Ì˙Á‬לסימ קנב ‪Ê ¯˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אשתו ודר עמה כבעל ואשה ולא הרגיש ברמאות‬ ‫שיתרו בו א על לאו דמחזיר גרושה א לא זינתה‬
‫חמיו עד אחר הנשואי ובנדו כזה לא שיי כלל דינו‬ ‫או שמא זינתה ולא חל לאו דמחזיר גרושה על איסור‬
‫דאדמו כפי מה שפסק הרמ"א בש"ע אה"ע ריש‬ ‫סוטה וכיו שא"א להלקותו הדרא קושיא לדוכתה‬
‫סימ נ"ג בהג"ה דדי זה דפוסק מעות לחתנו הוא‬ ‫לעני מאי קאמר בירושלמי לעבור עליו בלאו א"ו‬
‫רק בארוסה קוד שהכניסה לחופה ולנשואי אבל‬ ‫צ"ל לשיטת הירושלמי דב"ש ס"ל איסור חל ע"א‪.‬‬
‫לאחר שנשאה אינו רשאי לבגוד באשתו מפני שלא‬
‫נתנו לו מה שפסקו לו‪ ,‬והוא ממהר" שהובא בד"מ‬ ‫‪ „ÂÚ‬כתב רו מעלתו לפי ההקדמה שהניח ליסוד‬
‫ש בש הגהת מרדכי פ' שני דייני גזירות‪ ,‬דכתב‬
‫מה דתנינ בפוסק מעות לחתנו איירי בארוסה‬ ‫דאי איסור מחזיר גרושה חל אלא היכא‬
‫כדמשמע בלישנא דאדמו או כנוס או פטור אבל‬ ‫שגירשה מפני ספק סוטה שקנא לה ונסתרה ליכא‬
‫כנסה סבר וקיבל‪ ,‬וע"ז יצא מעלתו לחלק בי‬ ‫במציאות לב"ש שגירשה מפני סוטה אלא בארוסה‬
‫הפרקי דעד כא לא פסקו המהר" והרמ"א דא‬ ‫דקיי"ל שאי ארוסה שותת מה"מ דתחת איש כתיב‬
‫כנסה סבר וקיבל אלא באיש אשר יש לו משלו‬ ‫וכיו שא"א לבודקה ע"י מי המאררי צרי לגרשה‬
‫לפרנס או שיש לו איזה אומנות אשר באומנותו יחיה‬ ‫כשקינא לה ונסתרה‪ ,‬אבל בנשואה שיכול לבודקה‬
‫או שיודע בטיב מו"מ אשר יכול לבטוח שימצא‬ ‫ע"י מה"מ לא שיי לומר לב"ש דצרי הכתוב‬
‫ברכה בכל אשר יעשה ויהיה סיפוק בידו לפרנס א"ע‬ ‫לכתוב לאו במחזיר גרושה היכא שגירשה מפני ספק‬
‫ואשתו וב"ב א בלי הנדוניא שפסק לו חותנו‪ ,‬בזה‬ ‫סוטה דכיו דאפשר לו לבודקה ע"י שתיית מי שוב‬
‫דברי הגאוני הנ"ל לאומד דעתו הואיל וכנסה סבר‬ ‫א"י לגרשה לב"ש‪ .‬כ העלה כבוד מעלתו והוכיח‬
‫וקיבל‪ ,‬ופי' מעלתו הכוונה מה דאמרו סבר וקיבל‬ ‫מזה דלא כהרשד" דהרי הכתוב איירי בארוסה‬
‫אי הפירוש שמחל את הנדוניא דהא אפי' בקדשה‬ ‫דשיי בה שגירשה מפני ע"ד בספק סוטה שקנא‬
‫על תנאי וכנסה סת דצריכה גט היינו מצד החזקה‬ ‫ונסתרה ושיי תירו הירושלמי הנ"ל‪ ,‬אבל אי איירי‬
‫דאי אד עושה בעילתו בעילת זנות‪ ,‬אבל לעני‬ ‫הכתוב בנשואה ל"מ לאוקמי קרא לב"ש שגירשה‬
‫ממו בתנאי קאי‪ ,‬וכ הביא בכנסת הגדולה סימ‬ ‫מפני ספק סוטה הואיל ויכול לבודקה ע"י שתיית‬
‫צ"ב בהגהות הטור אות ב' בש תשובת הרשד"‬ ‫מה"מ ע"כ דברי כבוד מעלתו בקצרה‪ .‬ואני תמה על‬
‫חלק יורה דעה סימ ע"ט דא כנס החת בלתי‬ ‫מעלתו דשבק לבקיאותיה‪ ,‬הלא יש כמה אופני‬
‫לקיחת המעות לא מחל אלא הכוונה שסבר וקיבל‬ ‫אשר ג בנשואה צרי לגרשה בספק סוטה כשקינא‬
‫שנכנס בספק זה לתבוע אחר כ את האב וכיו‬ ‫לה ונסתרה וא"א לבודקה ע"י שתיית מי כגו בזמ‬
‫שתבע את האב מקוד ופשט לו את הרגל לכ אי‬ ‫הזה דליכא כה מיוחס וליכא קרקע משכ ומקדש‬
‫רשאי לבגוד בה‪ ,‬דמה לה לעשות‪ ,‬וזה לא שיי‬ ‫לית בתו המי ‪ ,‬או אפי' בזמ הבית כגו דהבעל‬
‫בנדו דידיה כיו שהחת הוא צורבא מרבנ ולא ידע‬ ‫אינו מנוקה מעו דאי המי בודקי אותה או שהוא‬
‫בשו מו"מ והוא איש ת יושב באוהל של תורה‬ ‫חיגר או סומא או אל ‪ ,‬או שהיא חגרת או סומית‬
‫וכל ההתחייבות שהתחייב אבי הכלה בכדי שחתנו‬ ‫או אלמת‪ ,‬דבכל הני אינה שותת והיא אסורה עליו‬
‫יהיה יושב ושונה פרקו נאה לו ונאה לעול וילמוד‬ ‫כשקינא לה ונסתרה וצרי לגרשה משו ע"ד בספק‬
‫מתו הרחבה‪ .‬ויגדיל בתורה‪ ,‬ואבי הכלה הראה‬ ‫סוטה לב"ש אפי' בנשואה‪ ,‬ולפ"ז נדחי דברי כבוד‬
‫מקו לגבות ס התחייבות אצל עתיר נכסי אחד‬ ‫מעלתו מעיקר דשפיר יש מקו לדברי הרשד"‬
‫בעיר מלוכה וויע ‪ ,‬וקוד החופה החזיק הדברי‬ ‫דקרא איירי דוקא בנשואה ואפ"ה מתר הירושלמי‬
‫בתנאי אחרוני לכל התחייבות ואדעתא דהכי‬ ‫לב"ש צרי קרא דמחזיר גרושה למיק עלה בל"ת‬
‫כנסה‪ ,‬מי ומי יאמר בכה"ג שסבר וקיבל שאיש כזה‬ ‫כשגירשה מפני ספק סוטה שקנא לה ונסתרה וא"א‬
‫יקבל על עצמו לישא אשה ולשו רחיי על צוארו‬ ‫לבודקה ע"י שתית המי דמוקי קרא בהני דאינ‬
‫ולבטל מהתורה אשר עמל בו מנעוריו להכניס א"ע‬
‫בספק א יקיי חותנו מאמרו או א יחדל‪ ,‬זה לא‬ ‫שותות כלל‪.‬‬
‫יעלה על הדעת שסבר וקיבל‪ .‬וכבוד מעלתו הארי‬
‫בלשונו לשו חכמי מרפא להטעי הדברי בטע‬ ‫‪ ¯Á‡Â‬כל הדברי אשר כבוד מעלתו תקע יתדות‬
‫לשבח‪ .‬ואני אומר חלילה לנו לבדות מלבנו סברות‬
‫בפלפולא חריפתא להחזיק דינו של הרב‬
‫תשובת פני משה שהביא הגאו מ"ל דלדיד דאיכא‬
‫חר רגמ"ה אפ"ה יכול לגרשה בע"כ מפני חסרו‬
‫הנדוניא‪ ,‬עדיי אי בו תועלת לנדו דידיה אשר‬
‫הבעל כבר כנס האשה בחופה ונשואי ונהג ע‬