Page 693 - 4
P. 693
Ì˙Áלסימ קנב ‚ ¯˙ ¯ÙÂÒ
לחופה ואינה רוצה לקבל גט מרצו ,בזה ג אדמו למעשה שעשה הרב פני משה הואיל ונראה לו
מודה לת"ק דתשב עד שילבי ראשה ,דהא הבעל שהרב פני משה בעצמו לא היה חות הדי א לא
אינו מעג אותה והיא חייבת בעצמה על שהיא שנסתייע מתשובת הרב משפטי שמואל ,וכיו שאי
ממאנת לקבל הגט מרצו הטוב א"כ מה לו לבעל ראיה מדברי הרב משפטי שמואל ממילא נתרועע
לעשות דלמה ישא אותה בלי נדוניא דאדעתא דהכי היסוד של הרב פני משה והדבר עומד בספק .ומעתה
לא קדשה ,ולגרשה אינו יכול כיו דאיכא איסור אנ מה נעני אבתריה דהרב מ"ל שלא רצה להכריע
לגרש בע"כ את אשתו הראשונה ,לכ לכ"ע תשב עד בדבר ,ואי נזלזל בתקנת וחרגמ"ה מסברא א אי
שתלבי ראשה או עד שתתרצה לקבל גט ברצו טוב לנו ראיה ברורה מכרעת .א מעלתו יצא להכריע
והיא תשתדל להשיג גט ממנו .ומעתה היא הנותנת מכח ראיה להכריח כדעת הרב פני משה בתשובה
הואיל ואדמו מיירי ג באשתו ראשונה לכ צריכה הנ"ל ונשע ע"מ שפסק הטור וכפי שפירש הרב בית
היא לבוא דוקא משני צדדי ולטעו או כנוס או שמואל באה"ע ריש סימ קי"ט לדברי הטור דאסור
פטור ,אבל בטענה דכנוס לחודא אינה יכולה לבוא לגרש אשתו הראשונה אא"כ מצא בה ע"ד ופי' הרב
דלא כייפינ ליה להבעל לכנוס אותה בלי נדוניא ב"ש ש לדעת הטור דפלוגתא דב"ש וב"ה בשלהי
דהא לא פשע נגדה ואדעתא דהכי לא קדשה ,וג מסכת גיטי הוא בזיווג שני אבל בזיווג ראשו ג
לגרשה אי אנו יכולי לכו הואיל ואסור לגרש ב"ה מודו לב"ש דאסור לגרש בלי ערות דבר ,וע"ז
אשתו הראשונה בע"כ שלא ברצונה .ומעתה לדיד בנה ודייק מעלתו מסתימת לשו המשנה ופוסקי
דאיכא חר רגמ"ה ג"כ צריכה היא לבוא בטענה או דלא חלקו בהאי דינא דאדמו בפוסק מעות לחתנו
כנוס או פטור והיא מתרצית לקבל הגט ,אבל א לחלק בי זיווג ראשו לזיווג שני דודאי בזיווג שני
היא באה רק בטענת כנוס א שאי אנו אחראי דליכא איסורא לגרש א בלי ע"ד בזה צריכה האשה
לטענתה ואי אנו יכולי לכו אותו לכונסה בלי לטעו או כנוס או פטור ,אבל בזיווג ראשו דלכ"ע
נדוניא ,עכ"פ א"א לגרשה כיו דאיכא חר רגמ"ה אסור לגרש בלי ע"ד אינה צריכה האשה לומר או
שלא לגרש בע"כ וא"א לכו אותה לקבל גיטה כיו כנוס או פטור ,אדרבה יכולה האשה שתאמר כנוס
כיו שלא פשעתי נגד מוכרח אתה לכנוס אותי כיו
שג היא לא פשעה נגדו. שאסור ל לגרשני בלי ע"ד ,א"ו מדלא חלקו בכ
מוכח דג בזיווג הראשו ליכא איסור לגרשה א
‰˙ÚÓÂאי הוכחה לפסק של הרב פני משה בלי ערות דבר הואיל ואדעתא דהכי לא קדשה ולא
חל עליו איסורא דלא יגרש את אשתו הראשונה,
דיכולי אנו לומר דעד כא לא פליג א"כ הה"ד לדיד לא חל עליו חר רגמ"ה ובכה"ג
אדמו את"ק אלא היכא דאפשר לו לגרשה ואי לא גזר רגמ"ה כפסקו של הרב פני משה בתשובה
איסור בדבר כגו שהיא מרוצת להגט ,אבל היכא
שהיא אינה תובעת הגט רק שטוענת כנוס ,בזה ג הנ"ל.
אדמו מודה דתשב עד שילבי ראשה ,ואפי' לדיד
דאיכא חר רגמ"ה שלא לישא שתי נשי והיא È ‡Âאומר שותא דכבוד מעלתו נ"י לא ידעתי בזה
מעגנת אותו שלא יוכל לישא אשה אחרת ע"י שאינה
מקבלת גט ממנו ,מ"מ כש שאי אנו יכולי לכו והדברי ה בהיפ ,דהא ודאי בהאי דאמר
אותה ולהתיר לית לה גט בע"כ נגד תקנת וחר אדמו יכולה היא שתאמר או כנוס או פטור ליכא
רגמ"ה הואיל וג היא לא פשעה נגדו ויכולה היא לחלק בי זיווג ראשו לזיווג שני ,דג בזיווג ראשו
לומר להארוס אני איני מעגנת אות שאני רוצה מותר לגרשה מרצונה דהאי דלא יגרש א"א אא"כ
בנשואי וא אתה ממא בי בשביל הנדוניא עכ"פ מצא בה ע"ד הוא רק א מגרשה בע"כ אבל לא
אי אתה רשאי לגרשני בע"כ שלא ברצוני נגד תקנת כשמגרשה ברצו האשה ,וג זה פשוט דאדמו לא
וחר רגמ"ה ואתה מעג אות בעצמ ,כ יש מקו פליג את"ק דסובר תשב עד שילבי ראשה אלא
מטע הואיל והיא באה בטענת או כנוס או פטור
לבע"ד לחלוק על פסק של הרב פני משה. בזה סובר אדמו כיו שהיא לא פשעה נגדו אינו
רשאי לעג בת ישראל בכדי ,וצרי לגרשה אפי'
˘ ·Âשנית כתב מעלתו נ"י דמאחר שכל ההוכחה באשתו ראשונה כיו שהיא מרוצה לקבל גט אי בו
איסור כלל לגרשה ,אבל כשהיא אינה באה בטענה
להוכיח כדעת הפני משה נשע על היסוד כ"א מצד אחד ותובעת ממנו שישא אותה ויכניסנה
הואיל ואסור לגרש אשתו הראשונה בלי ע"ד ,וכיו
דהאי דינא דאדמו בפוסק מעות לחתנו שיי רק
בארוסה ולא בנשואה כמ"ש הרמ"א באה"ע ריש
