Page 689 - 4
P. 689
ËÓ¯˙ ¯ÙÂÒ לסימ קנ Ì˙Á
̇Âבצערא דגופ' אמרי' דא"א מוחל עליה אשר כנסה אבל כנסה סבר וקבל ונתחייב לה שכ"ו
ולכבדה כמשפט הבנות וכו' עכ"ל.
מה"ט באמת ס"ל דא כבר נשא אשה ל"מ
מה שרוצה לעסוק בתורה לפטור א"ע מחיוב עונה Ô¢ÏÓזה משמע דעיקר הטע הוא משו דסבר
המשועבד לה ול"מ מחילה הדבר נלמד באל ק"ו
דאד כזה דמגרעי' לית לי' להחיות א"ע א שעה וקבל בכניסתו לחופה וה"ד בכי הא"ג
א' להיות סבר וקבל א א לא יתנו לו ההתחייבות שכבר תבע להאב לית לו קוד החופה והוא פשט
וכמאמר ז"ל בב"ב ד' קט"ז קשה עניות בתו ביתו לו הרגל ואח"כ כנסה אז אמרי' דהכניס א"ע בספק
של אד יותר מחמשי מכות וכו' ודברי מוהרמ"א זה א ית לו או לא ית לו דא"ל דבשביל דכנסה
והגהת מרדכי בש מהר"מ הנ"ל לא דברו כ"א מחל על גו הממו שפסק לו דז"א דאפי' לרב דס"ל
באיש שיש לו משלו להחיות אנשי ביתו ויש לו על גבי קדשה ע"ת וכנסה סת דצ"ג מצד חזקה דאא"ע
מה לחול ברכת הש בכי הא"ג אפשר דסבר וקבל בב"ז היינו לעני גט אבל לעני ממונ' בתנאי' קאי
כי בלא"ה כתב מוהרמ"א והראה מקו לסימ ב' וכמו שפירש"י בסוגי' ש וכ דעת הרבה מפרשי
מ"ש ש בש הא"ח שלא יתקוטט בעבור נכסי ומכ"ש לדעת התוס' ש דכתובה בודאי לית לה
אשתו .והמעיי בדברי הא"ח שהביא הב"י באה"ע וכ"כ מוהרשד" בתשובה בחלק י"ד סימ ע"ט
סו סימ ס"ו יראה שכתב שלא יעג א"ע עבור והוב' בקצרה בספר כנה"ג ח' אה"ע סימ נ"ב
ממו רב שפסקו ולא יתקוטט עבור מעות כזה אחר בהגהת הטור אות ב' וז"ל כנס החת בלי לקיחת
שבידו לפרנס א"ע בלא"ה כמוב ש בדבריו. המעות לא מחל עכ"ל.
‡ÏÂכ בנ"ד שאי בידו מאומה וא"י במה להתפרנס ‰ÓÂג לדיד דמחזקי' כל התחייבות קוד החופה
כי אי ידיו אמוני בשו מלאכה וא"י בטיב בהתנאי אחרוני מטעמי שכתבו בסמ"ע
מו"מ הכי עולה על דעת לומר שסבר וקבל בצער' ח"מ סימ רמ"ה ובשאר אחרוני כנודע וא"כ בודאי
דגופ' כזה .וזה גרע מהא דאמרי' גבי ש"מ שכתב כל לא מחל עיקר החיוב א שמכניס א"ע בספק זה
נכסיו ולא שייר לעצמו כלו שא עמד חוזר משו לתבוע את האב כיו דכבר תבע לו מקוד והוא
דאמדי' דעתו דאדעת' דהכי לא נת שא יעמוד פשט לו הרגל ואעפ"כ כנסה בודאי סבר וקבל זאת
ימות ברעב א לא ששייר לעצמו כמבואר בש"ס ולכ אח"כ שכנסה אי לבגוד באשתו דמה לה
ב"ב ד' קמ"ו ע"ב ובדברי הרמב" בפ"ח מה"ז
ובש"ע ח"מ סימ ר"ג יע"ש ,וא הת שהמחשבה לעשות.
סותרת למה שאמר בפי' ולא הוי דברי שבלב כמ"ש
התוס' ובר"מ .מע"ש בנ"ד שמתחילה ועד סו הי' ¯Á‡Âכל הדברי האלה נבא לנ"ד אחר שהחת
דעתו שית לו חמיו ואי נימ' משו דברי שבלב
לסתור כל הדברי שאמר בפי' ואומד הדעת הלזה הוא צורב' מרבנ אשר לא עמד
בקשורי הכלה ע אביה ועמה כ"א על אופ זה
להיפו . שהתחייב א"ע במעמד בתו אשר היא בעצמה באה
על החתו על התנאי כנהוג בכדי שיהי' יושב
‰Ï„‚Âמזו נראה דאפי' א נימ' דאד מוחל א ושונה פרקו נאה לו ונאה לעול וקוד החופה חזקו
הדברי ביתר שאת בתנאי האחרוני ואדעתא דהכי
על צערא דגופיה וכמבואר בש"ס ב"ק בפ' כנסה לחופה בכי הא"ג בודאי לא נאמר בזה שסבר
החובל הכני ופצעני ע"מ לפטור פטור משו דאד וקבל אפי' א לא יתנו לו יתחייב א"ע בכל חיובי
יכול למחול על צערו ודוק' בראשי איברי ס"ל אישות אחר דמגרמי' לא הי' לו שו מעות וג א"י
לרבא ש דא"א מוחל ור"ש ורב אושעי' ס"ל דא בשו טיב מו"מ כיו שמעודו עד הנה יולד על ברכי
על ראשי איברי אד מוחל רק משו פג משפחה התורה ובי שדיה ל מי ומי יאמר שאיש כזה יקבל
נגעו בו יע"ש ה"ד א מוחל בפי' אבל בסתמ' א"א ע"ע לישא אשה ולשו רחיי על צווארו ולבטל
מוחל ואי דר ב"א למחול כמבואר במ"ל בפ"י מהתורה אשר עמל בה ולהכניס א"ע בספק א ית
מה"א ה"י יע"ש ,אשר עפ"ד האלה כתבתי במק"א לו או לא הס מלהזכיר דבר כזה ואדרב' מבואר
לישב דברי הרמב" ז"ל בפט"ו מה"א ה"א מ"ש בש"ע אה"ע סימ א' דא עוסק בתורה ומתיירא
האשה שהרשה את בעלה וכו'Î"‚ ˙‡Ê ÔÈÈÚ :‰"‡] , לישא אשה שלא יטרד במזונו ויתבטל מהתורה
[Ë"È ÔÓÈÒ· ÏÈÚÏעאכ"ו יסורי העוני כזה שקשה מותר להתאחר .והמה דברי הרמב" בפט"ו מה"א
יותר מצד"ג אי ספק שא בכנסה לא סבר וקבל יע"ש והארכתי בזה במק"א ]‡"ÏÈÚÏ ‰ÊÓ ÔÈÈÚ :‰
·.[Ë"È ÔÓÈÒ
