Page 687 - 4
P. 687
ÊÓ¯˙ ¯ÙÂÒ לסימ קנ Ì˙Á
דהיא משועבדת להבעל א דהי' אוסרת א"ע בהנאת שהוא מתפיס באיסור כזה דאי לו שו התרה יע"ש,
תשמישו עליה וז"א בכלל איסור זה שאמרה ואנכי דנתי בזה הרבה וחזקתי הדבר במסמורות
שנטמאת דמעול לא משכחת איסור זונה שתה' חזקי דע"כ הוא מטע נדר וקונ עד שמה"ט כתבו
אסורה לינש' לכה א לא דיש איסור עליו דכל היכי הרבה מהאחרוני ז"ל דאפי' איכ' שני עדי
דהוא מוזהר היא מוזהרת וכ"ז דלא נתפס האיסור המכחישי אותו בזה דה בודאי נאמני וכמו
עליו היא אינה אסורה בו וא"כ א"א לשוי' אנפשה שהבי' המ"ל בפ"ט מה"א ראי' מדברי הרשב"א
ח"ד במה שאומרת טמאה א"ל כיו דעליו א"א ושאר אחרוני אפ"ה יכול לשוי' אנפשיה ח"ד כיו
לתפוס איסור זה אחר שהי' משועבדת לו ועליה ליכ'
איסור זונה כ"ז דהוא לא מוזהר כמוב והוא נכו שהוא מטע נדר וקונ .
למביני מדע ,וא"כ יש ראי' ברורה מדברי הרשב"א
הלזה דס"ל דשוי' אנפשי' ח"ד הוא מטע נו"ק ועוד ‰ ‰Âבתשובה זו הבאתי ראי' נפלאה לזה דע"כ
הארכתי בתשובה ש להבי' ראיות לזה. הוא מע נו"ק מדברי הרשב"א בחידושיו
סו נדרי שהביא ש קושי' התוס' דטמאה אני ל
ÚÈ‚‰·Âדברי לפני הגאו הנ"ל ענה גאו ישראל אמאי לא מהימנ' הא שוי' אנפשה ח"ד ותי' הר"א
דלא מצינו זונה שהיא אסורה לינש' לכה אלא הוא
אלי בתשובתו ]‡"ÌȯȷΠ‡Ï ÌÈÓÈ ‰Ê :‰ מוזהר עליה אבל היא אינה מוזהרת עליו הלכ ג
‰·Â˙Î ‡È‰Â ' È ˙ '¯Â„‰Ó È"· ¯ÙÒ ÌÏÂÚ ¯Â‡Ï ‡ˆÈ לדבריה אינה אסורה בו וקשה דהא אמרי' בפ' יש
[˘"ÚÈ ‚"Î ÔÓÈÒ Ú"‰‡ 'Á· ‰Ó˘ ‰ÒÙ„ Âוז"ל ומה מותרי כל היכי דאיהו מוזהר היא מוזהרת עכ"ד
שרצה לחדש דמאי דאמרי' שוי' אנפשיה ח"ד היינו
מטע נדר וקונ .הנה במחילה מכבודו ראיתי בתו התוס'.
פלפולו שהוא גבר בגוברי בחריפות ובבקיאות ג
בר שכל צח וישר מה ראה לשטות זה ,וא כי ראה ÌχÂהרשב"א העתיק קושי' התוס' ותי' הר"א
הדבר בתשובת מוהרי"ט וכי מוהרי"ט אמרו הלא
מביא רק בלשו ואי לומר ודחאו ,ובאמת בלי שו עד"ז וז"ל :וא"ת והא כיו דאמרה הכי
דחיה אי הדבר מתקבל ואיזה נדר וקונ ושבועה יש שויתה ביאת הבעל ח"ד והיינו כמאכילי אותה דבר
כא ובמה אתפיס .ולדבריו א יאמר אחד ביו שני האסור לה ותנ האומר קדשתני וכו' ותי' הר"א ז"ל
בשבת שהיו שבת יהי' אסור במלאכה מטע נו"ק דזונה לא מוזהר' מכה אלא כל היכי דאיהו מוזהר
וא כדבריו אי אמר ר"ע לר"י שיל אצל ר"ג וכדאמרי' ביבמות כל היכי דאיהו מוזהר איהי
ביוה"כ שחל להיות בחשבונו ולמה לא נימא דר"י מוזהרת דלא יקחו כתיב עכ"ל ,והנה דברי הרשב"א
שוי' אנפשי' ח"ד וכו' עכ"ל .ומיד השבתי לו המה לפל' ולזרות שהכניס תו תי' הר"א הסוגי'
בארוכה ששטות זה נאמרה מפי הרבה תשובו' דיבמות דסותרת לדבריו וכמו שדחו באמת בתוס'
האחרוני ז"ל מלבד שכבר הבאתי דברי מוהר"י
באסא בסימ פ' שנסתפק בזה א ג בא הדבר דברי הר"א מסוגי' זו.
מפורש בדברי הרב בעל משפט)י( צדק ח"א סימ
ס"ה שהחליט הדבר בפשיטות דמנדרי איסור הוי ÔÎÏÂהי' נ"ל שהרשב"א ז"ל פי' דברי הר"א באופ
וא ג הביא ראיה מדברי הרשב"א שהובא במ"ל
נאות שלא יהי' נעלמה ממנו הסוגי' דיבמות
בפ"ט מה"א הנ"ל. הנ"ל ומה ג שיש הרבה שיטות בש"ס הסותרת
לדבריו בחידוש די הלזה וכמ"ש במק"א ]‡"'ÈÚ :‰
‰ÓÂשהקשה עלי מר"ע דאמר לר"י שיל לר"ג וכו' [‰ÊÓ '· ˙‡ ‚"È 'ÈÒ· ÏÈÚÏולכ פי' דבריו שעיקר
קושיתו הי' דאפי' א נימ' דאומרת טמאה א"ל א"נ
השבתי לו דבמחילה מכבודו אגב רהיטא שגה מצד הדי וכמו שהרבה תירוצי נאמרו מפי
בזה דהרי באמת יוה"כ הי' לפי חשבונו של ר"י הראשוני ז"ל עכ"ז אכתי אמאי לא שויתה אנפשה
ואפ"ה אמר לו ר"ע שיחלל יוה"כ שלו מפני ח"ד דנאסרת עליו מטע נדר וקונ אפי' בכי הא"ג
שקביעת החודש ויוה"כ תלוי רק בנשיא וב"ד וכמו שבודאי משקרת וכמ"ש בש המ"ל שהוכיח מדברי
שאמר לו את אפי' שוגגי את אפי' מזידי וכו', הרשב"א בעצמו דס"ל דאפי' איכ' עדי המכחישי
וא"כ א"א להיות קביעות יוה"כ כ"א ע"י ר"ג ואפי' אותו שוי' אנפשיה ח"ד דהוא מטע נדר וקונ
א הוא בטעות ועבור זה ל"מ נדרו והוי כמו שאוסר כנ"ל ,וע"ז עולה תירוצו יפה דהרי עיקר הטע אע"ג
דבר שאינו בידו כלל ,ולא כ א אומר על שומ דאגיד' בי' והיא משועבדת להבעל אפ"ה יכולה
לאסור א"ע על הבעל מטע נדר הוא משו דהוי
כמו הנאת תשמיש יאסור עלי ופרושו דאינו אוסרת
הנאת תשמישה על הבעל שזה א"י לאוסרה כיו
