Page 690 - 4
P. 690
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯
הבעל לדור במקו מולדתו ,ועתה אחר שעשה הבעל ואדרב' הוא סמ א"ע על חותנו שלא יעשה לו כזאת
כל הטצדקאות והתרה אותה בעצמו וע"י הב"ד שישקר באמונתו ולהטרידו במזונו ויתבטל מלימודו,
דקהלתו וע"י שאר רבני אחרי שתבו' אליו ויאכלו ומעתה חזר הדי למקומו דא א כנסה לחופה הוי
לח לפי ריש והשיבה שימתי הבעל עד כי ירחיב כמו גבי ארוסה ולו יהא דקימ"ל כאדמו דא"י
ד' את גבול אביה ויהי' יכולת בידו לצאת י"ח אשר לעגנה דאומרת לו או כנוס או פטור עכ"פ יש בידו
התחייב א"ע מי ומי לא יח לבבו לחזק ידי הבעל לגרשה בע"כ א לדיד דאיכא חר"ג וכיו דהבעל
האי צורב' מרבנ אשר יושב יותר מב' שני רצופי עדיי לא קיי מצות פו"ר ויושב גלמוד וחושש
גלמוד שרוי בלא טובה וכו' לכו את האשה שתקבל מחטאת מוזהר ועומד לגרשה ובכי הא"ג לא גזר
רגמ"ה כי עיקר תקנתו הי' בפני הפריצי כמ"ש
ג"פ מבעלה דאי ל מורדת גדולה מזו. לעיל בש הרשב"א ולא כ בנ"ד אדרב' ראוי לגדור
גדר בפני עושי עול להטעות בחורי הזמ אשר שמו
‰ ‰Âבכפיות האשה אי ומה יכופו אותה כבר עמד נפש חשק להיות תורת אומנת ולא יהי' תקנות
רגמ"ה קלקול לפריצי בני עמינו כמ"ש מוהר"ר
בזה הרב מהר"מ מלובלי בתשובה סימ א'
והבי' ש תשובת הרא"ש כלל מ"ב שכופי אותה בשורש ק"ז.
אפי' בידי דהיינו שמותר לזרוק לה גט לרשותה או
לגזור שלא ישאו ויתנו עמה ושלא יעשו לה שו Ì Ó‡Âאפי' מי שלבו נוקפו בהוראה זו עכ"ז בנ"ד
טובה עד שתקבל הגט וכתב ש עוד ואע"ג דכתב
המרדכי בפ' הזורק נהגו הע שלא לגרש ע"י נתינת א בלי דברי הנאמרי לעיל יודה דבכא
הגט תו ביתה או חצרה וכו' ואפי' בתו כליה ליכא גזירות רגמ"ה עפ"ד מהר"מ בהגה' מרדכי
ומלבושיה וכתב ש הטע לפי שלפעמי הנ"ל בעצמו דהרי הר"מ הנ"ל השיב ש בסיו
המלבושי שאולי ואולי הבעלי מקפידי על כ דבריו מיהו יכול לכופה ליל אחריו מעיר לעיר או
וא"כ לא הוי גיטא כיו דלאו להכי שאולי לכ טוב מכר לכר באותה מדינה וכדאית' בפ' בתרא
לית הגט בידה ממש היינו לכתחילה ולחומרא דכתובות וא לא תאבה האשה ללכת אחריו יש לה
בעלמא והוכיח ג"כ מדברי הרא"ש הנ"ל יע"ש וא"כ די מורדת עכ"ל וכ"כ הח"מ והב"ש בסימ ע"ה.
מבואר מזה דראוי להתיר להבעל א באפשר וכיו דהוי כמורדת וגבי מורדת כתבו האחרוני ז"ל
בתשובת דלא תק רגמ"ה כלל גזירתו כמ"ש
להטעות אותה ולזרוק לה גט. מוהר"א נ"ה בתשובה ח"א סימ מ"א ובתשובת
הר"י הלוי סימ כ"א והוב' ג"כ בכנה"ג ח' אה"ע
‡ Íכ"ז הוא א באפשרי שיזרוק הוא בעצמו גט סימ א' ומוהרש" בח"ב סימ ל"ו ובכנה"ג סי'
מ"ה הבי' הרבה תשובו' וביחוד תשובה מוהר"א די
לידה או לתו מלבושיה אבל א יעשה זאת בוט שהוא הרב בעל לח משנה שכתב דיתרו לה
ע"י שליח להולכה והשליח יעשה איזה ערמה לזרוק הב"ד שתל למקו שרוצה הבעל וא לא תאבה
לה הגט ראוי לדו זה לכאורה א מהני מפני יעשו מעשה ב"ד על כ שלא רצתה לשמוע להתראת
שראיתי בדברי מופת דורינו הרב בעל נב"י בסימ ב"ד וע אותו מעב"ד יספיק להתיר לו לישא אחרת
ב' שכתב על מה שהבי' ש דעת הרא"ש בגיטי ד
י"א גבי התופס לבע"ח במקו שח"ל שפסקו כל עכ"ל.
הפוסקי דאפי' עשאו שליח ל"מ וכתב הוא וז"ל
ובזה אמרתי די חדש מה שלא נזכר עדיי בשו ‰˙ÚÓÂבנ"ד שהיא דרה בעיר שרובה נכרי אשר
פוסק דאפי' קוד חרגמ"ה ולדינ' דגמ' דמגרש אד
אשתו בע"כ מ"מ ע"י שליח א"א לגרש בע"כ דא"א כל שעריה סוגרו בלי בא ש איש אחד
לדור בדירת קבע כפי חוקי המל יר"ה כ"א באוהל
לשוי' שליח לחוב להאשה עכ"ל יע"ש. עראי אז הדבר פשוט דהבעל יכול לכופה לדור עמו
במקו מולדתו עיר גדולה לאלקי מקהלת רב ע
‰˙ÚÓÂאי צייתי בזה לדברי הגאו ז"ל ג בנ"ד ד' אלה ועוד שאר מעלות ע"ג מעלות בקודש שיש
לטיבותא במקו הבעל כנודע לכל דמעיר שרוב'
א"א לזרוק גט להאשה זו עי"ש דנהי דע"י נכרי כופי לצאת לעיר שרוב' ישראל אפי' מנוה
עצמו יכול לגרשה בע"כ כיו דבכי הא"ג לא גזר היפה לנוה רעה מעיר לכר מכ"ש בנ"ד אשר כמה
רגמ"ה כלל מ"מ לא עדי זה ממה שהוא לדינ' דגמ' מעלות טובות למקו הבעל ,ומה ג בנ"ד תחילת
שיכול אד לגרש בע"כ ואפ"ה עי"ש א"י לגרשה קשרי השידוכי הי' על תנאי זה מפורש יוצ' מפי
בע"כ דהוי כתופס לב"ח בשח"ל דלאו כל כמיניה
לשוי' שליח במקו שח"ל כמבואר ש בדבריו,
ואול במחילה מכבודו מלבד שכמה סוגי' הש"ס
