Page 691 - 4

‫‪‡ ¯˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫לסימ קנ‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪‡·¯Ï„ ‡‰„ Ì˘Ó Â Ï ‡ˆÂȉ„ ÂÊ ‰‡¯Â‰· Ï"Ê‬‬ ‫מורי סתירת דבריו הנ"ל כאשר הארכתי במק"א‬
‫˜„‪Â˙Ú„Ï„ ÔÂÈÎ Ï"Ó‡˘ ȉ„ Û‡ Ï"Á· ÔÈÒÙÂ˙ ÔÈ˘Â‬‬ ‫וקצת מה ערכתי לנגדו א ג עיקר סברתו כבר‬
‫‪Ï"ÁÓ '‡ ˘„˜ ÂÓˆÚ· ‡Â‰ ̇· Á È˙ ‡‰Â Ï"¯ Ù"ÎÚ‬‬ ‫נאמרה בחידושי הגאו בעפ"י ז"ל בפ' הכותב בסוגי'‬
‫„‪‰˘„˜ ‰ÓÏ Î"χ„ ¯ÂÒȇ· 'ÈÏÚ ‡·Ï Â˙Ú„˘ Ô ÈÊÁ‬‬ ‫דיימר בר חשו ואמנ לא להחליט סברא זו לדינ'‬
‫‪ÈÒÙ˙ ¯ÈÙ˘Â Â˙Ú„ ÈÙÏ Ï"Ó‰ ÔÈ˘Â„˜ ¯ÈÙ˘ ȉÂ‬‬ ‫כ"א שנתקשה בזה ש לדעת הפוסקי דהתופס‬
‫‪‰Ê· Ì‚ ̇ ÁÈÏ˘ È"Ú Ï"Á ˘„˜˘ '‡· Ï·‡ ÔÈ˘Â„˜‰‬‬ ‫לב"ח במקו שח"ל ל"ק אפי' בעשאו שליח דהרי‬
‫˙‪‡Ï„ Ú"„Ï˘ ˘È ȇ„ ‰Ê· 'ÈÏ˙ Â‡Ï Â‡ ÔÈ˘Â„˜‰ ÈÒÙ‬‬ ‫בגיטי וקדושי דהוי ג"כ חב לאחרי ואפ"ה מהני‬
‫‪‰˘„˜ ÂÏȇΠȉ ÈÏ ÚÓ˘È ‡Ï˘ È˙¯·Ò ¯Ó‡ ȈÓ‬‬ ‫ע"י שליח יע"ש היטב שהארי בזה לתר א לא‬
‫·‪Ï"Ó„ ÔÈ˘Â„˜ ȉ„ ÔÈ˘Â„˜‰ ÔÈÏÁ ¯ÈÙ˘ Î"‡ ÂÓˆÚ‬‬
‫‪¯Ó‡ Ȉӄ Ú"„Ï˘ Ôȇ ȇ Ï·‡ Ï" ΠÂ˙Ú„ ÈÙÏ‬‬ ‫עלתה בידו היטב‪.‬‬
‫‪‰˘„˜Ï ÏÏÎ È˙ ÂÂÎ 'ȉ ‡Ï ÈÏ ÚÓ˘È ‡Ï˘ È˙¯·Ò‬‬
‫¯˜ ‪'ȉ ‡Ï„ ÔÂÈÎ ÏÏÎ ÔÈÏÁ ‡Ï ʇ · È ‡ ‰Ë˘Ó‬‬ ‫‡·‪ Ï‬באמת כבר כתבתי במק"א ]‡"‪‰ÊÓ ÔÈÈÚ :‰‬‬
‫„‪‡·¯Ï Ï"Ó‡˘ ÔÈ˘Â„˜ ȉ ¯ÂÒȇ· 'ÈÏÚ ‡·Ï Â˙Ú‬‬
‫‪ÏÏÎ ‰ÁΉ ‡ÎÈÏ Î"‡Â .ÔÈ˘Â„˜ ȉ ‡Ï Â˙ËÈ˘Ï‬‬ ‫‪ [„"Î ÔÓÈÒ· ÏÈÚÏ‬דכל המעיי בצדק ישפוט‬
‫‪Ê"‰Ê· Î"Ú· ÔÈ˘Â¯È‚ ÔÈ ÚÏ Ï"Ê 'ÒÂ˙‰ ȯ·„Ó‬‬ ‫דלאו קושי' היא כלל דהרי לגבי ב"ח גופא חוב לו‬
‫„‪‡˜Â„ ÔÈ˘Â„˜ ÔÈ ÚÏ ‡"Î Ï"Ê 'ÒÂ˙‰ ˙¯·Ò ˘""Ï‬‬ ‫התפיסה ואפ"ה מהני תפיסת השליח א אינו חייב‬
‫‪¯‡˘Â Ë‚ ÔÈ ÚÏ ‡Ï Ï·‡ Ï"Ó‡˘ ÔÈ˘Â„˜ ȉ„ Ì¢Ó‬‬ ‫לאחרי א דאיכ' חוב להלוה גופ' משו דאנ לא‬
‫„·¯‪ÂÊ ‡¯·Ò ¯Ó‡ Â˙ËÈ˘Ï ‡·¯Ï ‡˜Â„„ Ì‚ ‰Ó ÌÈ‬‬ ‫משגחינ בחוב כזה שהוא מדינ' ואפי' א הי' בא‬
‫‡·‪ȉ Ï"Ó‡˘ ÔÈ˘Â„˜„ ÈÈ·‡Î Ï"ÓȘ„ Ô„È„Ï ‡Ï Ï‬‬ ‫לב"ד הי' מגבי אותו בע"כ של הלוה ובכי הא"ג‬
‫˜„‪'È˘Â˜‰ ÏÎ Î"‚ ‰Á„ ‰Ê· ¯˘‡ Ô·ÂÓÎ ÔÈ˘Â‬‬ ‫שפיר יכול השליח לתפוס ולחוב לו לאפוקי א יש‬
‫˘ ‡‪̉ȯ·„ ‡·Â‰Â Ï"Ê 'ÒÂ˙‰ ˙¯·Ò ÏÚ ‰Ê· ¯Ó‬‬ ‫בע"ח אחרי דמדינ' שא הי' בא להב"ד היו‬
‫·‡‪.[˜Â„ ‡ÁÈ Ï" ‰ „"ÙÏ ˘"ÚÈ Ì˘ È"· · ͯÂ‬‬ ‫מסדרי לכל בע"ח חלק כחלק לפי החוב או לפי‬
‫השטרות כנודע בכי הא"ג ל"מ התפיסה אבל בדבר‬
‫‪ ÈÙÏÂ‬דבריו הנ"ל יש ג"כ טע לפסול הגט בזה"ז‬ ‫שיכול לחוב מדינ' בודאי יכול השליח לתפוס ואי‬
‫כא משו תופס לבע"ח במקו שח"ל וכ"כ הח"מ‬
‫א גרש בע"כ משו דהוי כתופס לב"ח‬ ‫בסימ צ"ג ס"ק מ"ג עמ"ש מוהרמ"א ש בש‬
‫הריב"ש ודוק' שתפסה בעצמה אבל עי"ש ל"מ‬
‫בשח"ל כיו דלאו בדינ' קא תפיס דא הי' שואל את‬ ‫יע"ש‪ ,‬ומעתה ה"ה גבי גט מדינ' דהש"ס דיכול אד‬
‫לגרשה בע"כ א ברשות ב"ד יכול ג"כ השליח‬
‫פי הב"ד לא היו מתירי לו לגרשה בע"כ עכ"ז א‬ ‫לגרשה בע"כ א דהוא חוב להאשה וכ"כ יכול‬
‫לקדש אשה עי"ש א שהשליח זה חוב לאחרי כיו‬
‫הוא בעצמו עשה מהני כמו גבי בע"ח במקו שח"ל‬ ‫דמדינא הוא ולא דמי לתופס לב"ח בשח"ל כמוב‬
‫אשר עפ"ד האלה כתבתי ג"כ לישב קושיא התוס'‬
‫דא הוא בעצמו תפס מהני ועי"ש ל"מ כ"כ בזה‬ ‫בב"מ ד"י ע"ב בד"ה כה שאמר לישראל וכו'‪.‬‬

‫אע"ג דא גרש הוא בעצמו איסור' דעבד עבד והגט‬ ‫]‡"‪.[„"Î ÔÓÈÒ· ÏÈÚÏ Î"‚ ˙‡Ê ÔÈÈÚ :‰‬‬

‫כשר אבל עי"ש ל"מ‪ ,‬ואמנ כ"ז הוא במקו שאינו‬ ‫‡‪ Í‬בזה נתחזק הוראתו של הגאו הנ"ל בסימ ע"ה‬

‫רשאי לגרשה בע"כ מצד חר"ג או מצד שני טעמי‬ ‫מה שהעלה ש דלדיד דאיכ' חר"ג שלא לגרש‬
‫בע"כ אע"פ שא גרש הוא בעצמו מה דעבד עבד‬
‫הנ"ל אי מצד דאשלד"ע בטל השליחות או מצד דהוי‬ ‫אבל א נעשה זאת עי"ש נתבטל השליחות משו‬
‫דאי שליח לד"ע וכמ"ש התוס' בב"מ הנ"ל בא"ד‬
‫כתופס לב"ח במקו שח"ל דל"מ השליחות א"י‬ ‫ש בסו דבריה א"נ א לרבא נ"מ אי יש שליחות‬
‫וכו' יע"ש וממיל' הגט בטל זה ת"ד הגאו ז"ל‬
‫לגרשה בע"כ עי"ש‪.‬‬
‫יע"ש‪.‬‬
‫‡·‪ Ï‬בנ"ד בכי הא"ג שהתירו פרושי את הדבר‬
‫]‡"‪ÔÓÈÒ· ÏÈÚÏ È" Ô‡‚‰ Â"Ó‡‡ ˘"ÓÙÏ ‰ ‰Â :‰‬‬
‫והרשוהו ב"ד לגרשה בע"כ בכי הא"ג דלא‬
‫‪‡" Û„ ÔÈ˘Â„È˜· 'ÒÂ˙‰ 'È˘Â˜ ·˘ÈÏ ‰"Î‬‬
‫גזר רגמ"ה הדבר פשוט דיכול ג"כ לגרשה בע"כ‬ ‫·„"‪Ô‡‚‰ ȯ·„ ‰Á„ ·Ëȉ ˘"ÚÈ Ï"Ó‡˘ ÔÈ˘Â„˜ ‰‬‬

‫עי"ש דלא הוי כתופס לבע"ח כיו דמדינ' הוא וא‬

‫ג לא הוי שלד"ע וא"כ א הבעל יכול לעשות איזה‬

‫תחבולה לזרוק לה גט עי"ש מהני‪ ,‬או דיעשו הב"ד‬

‫מעב"ד כיו שהתרו בה ובאביה הרבה פעמי ולא‬

‫הטו אוז לשמוע בקול המורי וכל כוונת רק לעג‬

‫את הבעל ועדי לא קיי מצות פו"ר דא משו זה‬

‫לבד מתירי את הבעל לישא אשה אחרת וכבר‬