Page 683 - 4
P. 683
‚Ó¯˙ ¯ÙÂÒ לסימ קנ Ì˙Á
אשתו הראשונה לאשתו שניה וא"כ בהתרועע היסוד הוא רוצה לגרשה מחויבת לקבל את הגט דאפי'
נופל הבני הנ"ל וראי' שהבאתי לדברי בעפ"מ ושאר מדינא דהש"ס דיכול לישא אחרת על זו אפ"ה יכול
לומר דכ"ז דהיא אגידא ביה לא יהבי לי' אתתא
אחרוני הנ"ל. אחרת וכמ"ש הנ"י בפ' הבע"י וכ"כ האחרוני ז"ל
בכ"מ ולכ יכול לגרשה בע"כ א רוצה וא זה הוא
Ì Ó‡Âמלבד שהרב בעמ"ל ש דחה דבריו דלא באיסור דאוריית' לדעת רוב הפוסקי הנ"ל דאסור
לגרש אשתו הראשונה אא"כ מצא ע"ד ועכ"פ בלא
מסתבר לומר דקרא דכי יקח איש וגו' דבר לכ"ע איכ' איסור' לגרש מכ"ש לעגנה שתשב
בנשואה דוקא איירי א ג הבי' ש דברי מהר"א עד שילבי ראשה הוא יותר חמור כמבואר ממתני'
מזרחי בתשובה דמבואר מדבריו דאי לחלק בי גופא ובדברי קבלה של הנביא מלאכי שאמר א
ארוסה לנשואה ,והרב מוהר"י כולי בהגהותיו כתב שנא שלח ועכ"ז בכי הא"ג שלא נתנו לו מה שפסקו
שכ"כ מוהרי"ט בתשובה יע"ש ,וא ג יש להוכיח רשאי לעגנה שתשב עד שילבי ראשה וכ סתמו כל
דבר זה בהכרח עצו מדברי הירושלמי שהוב' בתוס' הפוסקי דברי אדמו להלכה ובפרט לדעת רוב
סו מס' גיטי בד"ה מה להל וכו' והנני מעתיק הפוסקי ובעלי הש"ע שפסקו כדברי אדמו במתני'
דברי הירושלמי כפי הנוסח' שלפנינו ולא כמו דבפסק' מע' תשב עד שת"ר ולא חלקו כלל בי ז"ר
שהעתיקו אותו רבותינו בעלי התוס' ש וז"ל אמר לז"ש עאכ"ו שהדבר נלמד בק"ו דבהא"ג לא גזר
ר"ש דכפר תמרת' קרא מקשי על דב"ש ולא יוכל רגמ"ה שלא לגרש בע"כ או לישא אחרת מטע
בעלה הראשו אשר שלחה לשוב לקחתה מה אנ הנ"ל דנהי דהיא לא פשעה הרי ג הוא ל"פ ולא
מקיימי א לאוסרה עליו כבר אסורה עליו אלא כ חלה עליו גזירות הגאו ז"ל לחייבו לקחת אותה
אנ מקיימי לית עליו בל"ת עכ"ל ,והנה מקושי'
הירושלמי והתוס' ז"ל הדבר פשוט ומבואר דא בלא נדוניא.
בארוסה פליגו ב"ש וב"ה דאל"כ לא מקשו מידי
דשפיר אצטרי קרא לאסור מה"ג א גרשה א אמ ˯ٷÂלפמ"ש לעיל שלא תק גזירותיו כ"א בפני
האיסורי לאוסר עליו כיו דגבי ארוסה מודו ב"ש
לב"ה ,ור"י ב כיפר לא פליג כ"א בכי הא"ג שלא הפרוצי והמעוללי בנשותיה אבל לא
נשאת להב' וילי לה מקר' דאחר אשר הוטמאה בכי הא"ג שהיא או אביה התעוללו בו וכמ"ש
אבל בכי הא"ג דנשאת להשני א שהראשו לא הרשב"א הנ"ל .וכ ראיתי בספר כנה"ג בהגהת הטור
גרשה כ"א בארוסי בודאי אסורה עליו כמבואר אות ט' שכתב וז"ל בכ"מ דאינו חייב לכונסה א"ע
בש"ס ובפוסקי בלי שו חולק וע"כ צ"ל דב"ש על תקנות רגמ"ה מוהר"י אשכנזי בתשו' והנה
פליג א בארוסה ודו מיניה אליב' דב"ה באשתו הרחבתי בזה את הדיבור שלא יטעה המעיי בכמה
הראשונה כמוב . דברי שיש לכאורה לפקפק בזה.
]‡"‡‰„ È" Ô‡‚‰ Â"Ó‡‡ ȯ·„ ÔÈ·‰Ï È˙ÈÎÊ ‡Ï :‰ ÌχÂאחר שיסוד ראיה הנ"ל לא ניבנית כ"א על
ÔÈ· ˜ÏÁÏ ˙ÈÁ „ Ì"„˘¯‰Ó ˙ ÂÂÎ ¯˜ÈÚ מ"ש דיש איסור לגרש אשתו הראשונה
˘Á˜È ÈÎ ‡¯˜· ·È˙΄ ÌÂ˘Ó Â Èȉ ‰Ò¯‡Ï ‰‡Â אא"כ מצא בה ע"ד וכמ"ש הב"ש בסי' ע"ז וע"ט
‡¯·„ ˙Â¯Ú ‰· ‡ˆÓ ÈΠȇ˜ ‰ÏÚ ,‰ÏÚ·Â ‰˘‡ ˘È הנ"ל ראיתי כי טוב לברר העני למע יהל כנוגה
‰ÏÚ·Â ·È˙΄ ‡¯˜„ ‡Ë˘Ù Î"‡Â '‚ ¯ÙÒ ‰Ï ·˙Πמשפט האמת ,דהנה לכאורה הי' מקו בראש לדחות
‡‰‡Â˘ · ‡Ï‡ ˘"· Ù"Ï„ Ï"Ò ‰"˘Ó ‰‡Â˘ · ȯÈÈ הראי' הנ"ל שהבאתי עפ"ד מהרשד" בתשובה
Î"‚ 'ȯ˙· ·È˙΄ ÂÏω ÌÈ·Â˙Ή ÏÎ ‡ÏÈÓÓ Î"‡Â באה"ע סימ ס' והוב' ג"כ במ"ל בפ"י מה"ג שכתב
‡Á˜È ÈÎ Ô¢‡¯‰ ‡¯˜ ÏÚ È‡˜„ ÔÂÈÎ ‰‡Â˘ · ȯÈÈ דע"כ לא פליגו ב"ש וב"ה אלא בנשואה אבל
‡,Ï" ‰ ÈÓÏ˘Â¯È‰ È˘˜Ó ¯ÈÙ˘Â ‰ÏÚ·Â ‰˘‡ ˘È בארוסה כ"ע מודי דיכול לגרשה אפי' א מצא
˙ÂÚÓ˘ÓÓ ˜¯ ȇ˜ ÈÓÏ˘Â¯È‰ 'È˘Â˜„ ÔÎ Ï"ˆ Î"Ú אחרת נאה הימנה וכיו דמתני' דהפוסק מעות לחתנו
Íȯˈ‡„ Ï"È„ È„ÈÓ È˘˜Ó ‡Ï ‰"‡Ï· Î"χ„ ‡¯˜‰ ג הרי" והרמב" ושאר פוסקי הביאו לשו
˜¯‡ „ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ‰ ˆ¯Ó ‰˙Ú„Ó ‰˘¯‚Ó· ‚"ÁÓ המתני' בדברי אדמו שי"ל או כנוס או פטור
„'È ÈÓ ÏÈÚÏ„‡ '‚ ‰ÏÚ· ÏÎÂÈ ‡Ï„ ‡¯˜„ ‡Ë˘Ù דמבואר מזה דאיירי בארוסה וכמ"ש ג"כ מהר"מ
˜‡È"ÙÚ· ·¯‰ ‡È„‰Ï Î"Π„"Ú ‰· ‡ˆÓ ÈÎ ·È˙΄ È מרוטנבורק בתשובה שהבי' בש"ג בהגהת מרדכי
ı¯˙Ï ‰ˆÂ¯  ȇ Î"‚ Ë"‰Ó Î"‡Â Ì˘ ÂÈ˘Â„ÈÁ· Ï"Ê והביאו מוהרמ"א באה"ע סימ נ"ב ס"א שאכתוב
לקמ דבריו וכיו דאיירי בארוסה שפיר לא חלקו בי