Page 678 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙¯‪ÁÏ‬‬

‫לה כתובה ממתני' ש דבמאי אי באשת ישראל‬ ‫מעלתו ני' עפ"ד השואל במחנה אפרי פי"ח מהא"ב‬
‫ובאונס מי קא מתסרא על גברא‪ .‬והיא פשוט לו‬ ‫דכתב ש דכעת דאפשר בכה"ג שאמרה נאנסתי‬
‫כ"כ ודלמא מתני' מיירי בדאי לה מגו וא"כ שפיר‬ ‫ליכא למימר ענ"ב דכ"ע ידעי שאנוסה מותרת‬
‫מאמיני לה שזינתה אבל לא באונס כ"א ברצו כפי‬ ‫לבעלה ישראל‪ .‬וא"כ בנ"ד מאמיני לה שזינתה אבל‬
‫הסברא שבמ"א הנ"ל דבטענת אונס ל"ש ענ"ב‪.‬‬ ‫לא באונס כ"א ברצו עכ"ד‪ .‬דלפי דברינו אכתי י"ל‬
‫]יעיי' בתוס' בכתובות ט"ו ע"ב ד"ה ומודה[ אע"כ‬ ‫משו דטוענת שאינו בר אולודי וסברה שיועיל לה‬
‫דלא כדברי המחנה אפרי ‪ .‬והנלע"ד כתבתי והבוחר‬ ‫טענה זו ענ"ב‪ .‬ואנכי לא הבנתי מעיקרא סברא זו‬
‫יבח ואת אשר יבחר יקרב‪ .‬וה' יצילנו משגיאות‪.‬‬ ‫דאי נימא הכי ג בטוענת ברצו נבעלתי למה נימא‬
‫ויראנו מתורתו נפלאות‪ .‬ישלח דברו וירפאהו‪.‬‬ ‫ענ"ב כיו דיודעת שלא נאסרה על בעלה מלבד‬
‫יחזקהו ויאמצהו וישמרהו‪ .‬וישפות שלומו כא"נ‬ ‫שדברי אלו נסתרי ומופרכי לענ"ד מההיא‬
‫דשילהי נדרי דרצה לפשוט דאשת כה שנאנסה יש‬
‫ונפש ידידו דש"ת‪.[‚È 'ÈÒ ¯ÊÚχ „È ˙"¢] .‬‬

‫‪˜ ÔÓÈÒÏ [ËÈ‬‬

‫יושב גלמוד בבית אביו שרוי בלא טובה ובלא חומה‬ ‫„¯˘˙‪ Ì‬אותי לדעת א דעתי מכרעת בנדו עסק‬
‫כי כבר כתב הבעל לחמיו ולזוגתו אחר שעיניה‬
‫בעצמ רואי כי באפס תקוה הוא שידורו יחד‬ ‫ביש זר מעשיהו אשר עמד השואל ודפק‬
‫מחמת שאי לה א לחיי שעה ועד א לצטער‬ ‫על דלתי בית מדרשכ ספר אונקי דידי' כאוב מאר‬
‫וליזול בהאי דוחק' הלא טוב לה להיות לאיש אשר‬ ‫קולו ומעפר תצפצ אמרתו שופ מרירתו על חיצי‬
‫ידיו אמוני במלאכת המסחר בכדי לפרנסה והוא‬ ‫הזמ אשר נחתו בו מפגעי מתי שוא האי צורב'‬
‫יחזור אחר אבידתו אשר יחזיקו שיהי' יושב ולומד‬ ‫מרבנ דמרחמי לי' בני מתא אשר עודו בבחרותו סר‬
‫ולא יטרד במזונו‪ ,‬וא לאו עכ"פ תראה לבא אליו‬ ‫מעליו צללי הילדות להיות תורתו אומנתו‪ .‬החכמה‬
‫ותדור ע בעלה ויאכלו לח לפי ריש וכפי השג‬ ‫והתבונה חתולתו‪ ,‬וזאת הי' לו כל פרי חמדתו‪ ,‬ולכ‬
‫יד אולי מ השמי ירחמו עליה להחיות את‬ ‫געלה נפשו לקחת אחת מבנות האר בת מי היא א‬
‫נפש א היא ואביה לא הטו אוז לשמוע קול דבריו‬ ‫לא שאבי הכלה יחזיקו במעוזו וית לו מוהר ומת‬
‫ומעלת הרמה עשו לה התראה חמורה וע"ז השיב‬ ‫ושאר דברי בכדי שלא יטריד א"ע מלימודו אשר‬
‫אביה וג היא אמריה תאמר שבשו אופ בעול‬ ‫יגע ומצא כדי מדתו‪ ,‬והנה איש אחד הדר בעיר פ'‬
‫לא תבא אליו כ"א שימתי הבעל עד שירחיב ד' את‬ ‫הי' מוחזק לכל לעושר רב שלח הרבה שלוחי‬
‫גבול לצאת י"ח שהתחייב א"ע ובאות הימי הוא‬ ‫למקו מר אביו להשי' את בתו לת"ח ולהחזיקו בכל‬
‫יהי' בבית אביו וג היא מלח בית אבי' תאכל וכל‬ ‫מיני חיזוק בכדי שיהי' יושב ושונה פרקו נאה לו‬
‫כוונת לעג איש ר בשני למע ישב ימי רבי‬ ‫ונאה לעול והרבה עליו מוהר ומת ס עשרת‬
‫של צער‪ ,‬לזאת קמת לקנא קנאת הש ותורתו עבור‬ ‫אלפי זהובי ג התחייב א"ע שהזוג ידורו מיד‬
‫האי צורבא מרבנ ועתה נפשיכ אותה לדעת ג"כ‬ ‫אחר החתונה במקו מולדת הבעל בקהלה מפוארה‬
‫דעתי בזה לגלות לכ מצפוני הוראה זו ע"פ ד"ת‬ ‫והוא ית לסיוע ולעזר המזונות של הזוג שלשי‬
‫הקדושה א בכי הא"ג גזר רגמ"ה לאסור איסור‬ ‫זהובי בכל שבוע ושבוע בעד ג' שני רצופי בכדי‬
‫נפשות נקיי שלא לגרש את האשה בע"כ או להתיר‬ ‫שיוכל לשבת באוהל התורה בלי טרדה ודאגה וכהנה‬
‫לו לישא אשה אחרת על אשתו ע"פ התרת מאה‬ ‫עוד שאר התחייבות שא"א לפורט כי רבי ה ‪,‬‬
‫רבני או שאר לומדי תורה זה ת"ד מעלת הרמה‬ ‫ואול מיד אחר הנשואי עד שהחת במסיבו וממש‬
‫לא מלאו לו ימי השמחה נתגלה ערמימותו שהתחילו‬
‫אשר דרשת מאתי ועתה הביטו וראו‪.‬‬ ‫הנושי לדוחקו ונס משמה והל לדר שובב ואת‬
‫כל רכושו נתעקל ונחת בעזקא דשופטי העיר‬
‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬במתני' בכתובות ד' ק"ט הפוסק מעות‬ ‫והוכרח הבעל לחזור לבית אביו בערו וחוסר כל‬
‫וכמעט לא נשמע עול כזאת ולא נראה חמס כאלה‪,‬‬
‫לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שתלבי‬ ‫וזה יותר משני שני רצופי אשר ב משכיל הלזה‬
‫ראשה אדמו אומר יכולה היא שתאמר אילו אני‬
‫פסקתי לעצמי אשב עד שתלבי ראשי עכשיו שאב'‬