Page 679 - 4
P. 679
Ëϯ˙ ¯ÙÂÒ לסימ קנ Ì˙Á
חר"ג דא דהיא לא פשעה לא מפני זה יפסיד הבעל פסק עלי מה אני יכול לעשות או כנוס או פטור אמר
כיו דג הוא לא פשע ואדעתא דהכי לא גזר רגמ"ה רשב"ג רואה אני את דברי אדמו ע"כ וכ העתיקו
וג לא נשבע להכניסה ליו הנועד אדעתא דהכי כל הפוסקי את דברי אדמו להלכה כמ"ש הרי"
וסיי ש והכרחתי דברי האלה ש ונסתייעתי עוד והרמב" בפכ"ג מה"א והטור והב"י ובש"ע אה"ע
ש מתשובת הרב בעל משפטי שמואל סימ ע"ה סימ נ"ב יע"ש ,ומדבריה נראה דע"כ לא פליג
והסכי ע"י הרב המובהק התייר הגדול מוהרי"ט אדמו אדברי חכמי אלא בהא דיכול לעגנה שתשב
עד שילבי ראשה דס"ל כיו דהיא לא פשעה נגדו
יע"ש. א"י לעגנה אבל בזה מודה אדמו דא"י לומר לו
כנוס דוק' ואי אתה רשאי לגרשני עבור הנדוני' כיו
‰ ‰Âאי ספק שהי' לו להרב בעפ"מ הרבה ראיות דאני לא פשעתי דהא יכול כ"א לגרש את אשתו
בע"כ ,ואול לדיד דאיכ' חר רגמ"ה שלא לגרש
לדבר זה כמ"ש ש הכרחתי דבר זה וא ג בע"כ ולא לישא אחרת על אשתו עדי לא נתברר
מה שנסתייע מדברי הרב בעל מ"ש הוא כמסייע בדברי הפוסקי ולא נמצא פורש בדברי הראשוני
שיש בו ממש כיו דהשאלה שנשאל הרב בעל מ"ש והאחרוני ז"ל היכי לדייני להאי דינא א בכי הא"ג
הי' במקו שנהגו חר"ג וא ג נשבע לכונסה ביו יכולה לומר אחר שאני לא פשעתי נגד כנוס דוק'
הנועד והשיב שיכול לגרשה בע"כ הדבר מבואר כי לא תוכל לגרשני מצד חר"ג ולא לישא אחרת או
דל"ח לחר"ג ולא לשבועתו ואדרב' לחר"ג מפשט
פשיט' לי' דאדעת' דהכי לא תק רגמ"ה דלא הי' נימ' דבכי הא"ג אפשר לא גזר רגמ"ה כלל.
תקנתו כ"א בפני הפריצי כמ"ש לעיל בש
הרשב"א א עדי הי' לנו לחוש לשבועתו וע"ז סיי ‰ÓÂג לדברי הרשב"א ז"ל שהוב' בד"מ באה"ע
דא על שבועתו ליכא חשש כלל דאדעת' דהכי לא
נשבע ויפה הביא הרב בעפ"מ ז"ל מדבריו למעשה סימ א' וז"ל והדעת נוטה שלא גזר תקנתו
רב שעשה ש דהרי בעובד' דהרב בעל מ"ש הי' ש בכל הנשי ובכל המגרשי שלא עשה כ"א לגדור
ג"כ חר"ג וג שבועה ועכ"ז כ' דיכול לגרשה בע"כ גדר בפני הפריצי והמעוללי בנשותיה שלא כראוי
ומדהור' גבר הרב ז"ל דיכול לגרש' בע"כ ש"מ וכו' וכ"כ מוהרי"ק שורש ק"א וא"כ בכי הא"ג
דל"ח לא לחר"ג ולא לשבועה מטע דאדעת' דהכי שאביה התעולל בו ולא נת מה שפסק בכי הא"ג לא
לא גזר רגמ"ה א שלא סיי כ"א דאדעת' דהכי לא
נשבע כמ"ש ,ודלא כהרב בעמ"ל הנ"ל שכתב ה גזר רגמ"ה כלל.
אמת שהרב נשאל ש א יש בידו לגרשה דאדעת'
דהכי וכו' א הרב בתשובתו לא השיב כ"א על ¯‡ ‰זה לבד מצאתי בדברי הרב בעל מ"ל בפ' כ"ג
השבועה דפטור משבועתו דאדעת' דהכי לא נשבע
עכ"ל וכבר כתבתי א שלא השיב כ"א על השבועה מה"א הלכה ט"ז שכתב וז"ל א יש להסתפק
מ"מ כיו שכתב שיכול לגרשה בע"כ הדבר פשוט במי שקדש אשה בזמנינו דאיכ' חרגמ"ה שלא לגרש
בע"כ א בארוסה א יכול לגרשה עכ"ל והבי' ש
דמפשט פשיטא לי' דאדעת' דהכי לא תק . דברי הרב בעל פני משה בתשובה דמפשט פשיט'
לי' דיכול לגרשה בע"כ דאדעת' דהכי לא תק הגאו
˘ ·Âמצאתי הדבר מפורש יותר בדברי מוהרי"ק ז"ל ז"ל ונסתייע מדברי הרב בעל משפטי שמואל שכתב
דאפי' בכי הא"ג שנשבע לכונס' א"צ דאדעת' דהכי
שורש ס"ג שכתב וז"ל אמנ על אודות האיש לא נשבע והסכי עמו הרב מוהרי"ט יע"ש היטב.
אשר התנו עמו ארוסתו ואביה לית נדוניא ועתה
פושטי לו את הרגל הנראה בעיני נכו שיעמיד' ‰ ‰Âהרואה יראה בדברי הרב בעל פ"מ הנ"ל אחר
לפני טובי עירו או עירה וא יסכימו טובי העיר וכו'
אז יבקש מאת שיכתבו הדברי לפני מ"צ וה שנסתפק תחילה בדי זה הביא ש מעשה רב
יעיינו בדבר להתיר לו לגרשה בע"כ או לישא אחרת באתר' דידיה קושטאנדינא דהמנהג ש לקדש בעת
דמאחר שיעשה הדבר ע"פ ראשי הקהל לא יבא כ"כ השידוכי וג החת נשבע להכניסה לחופה ליו
הנועד וכשבא הזמ אשר הגבילו שיכנסנה לחופה
לידי קלות עכ"ל. בקש החת לכונסה א שאבי הכלה הי' דוחה אותו
מחמת חסרו הנדוניא וע"ז ד הרב ז"ל דנהי דיכולה
̇Âשהרב מוהרי"ק והרב בעפ"מ הנ"ל לא גילו לומר כיו שאני לא פשעתי כנוס או פטור וא"י לעג
אותי מ"מ ג הוא י"ל כיו דאני לא פשעתי אני איני
לנו הראיות שהכריחו דבר זה ולא המתיקו מחויב לכונס בלא נדוניא דאדעת' דהכי קדשה
סברת כלל מ"מ נחזי אנ להמתיק סברא זו בראי' שיתנו לו הנדוניא שנדר לה אביה ובכי הא"ג ליכ'
ברורה דמלבד שכבר כתבתי טע לדבר עפ"ד
