Page 681 - 4
P. 681
‡Ó¯˙ ¯ÙÂÒ לסימ קנ Ì˙Á
.[Ï" ‰וא"כ קשה על הא דאמרו תשב עד שילבי התחייב א"ע לכונסה ורוצה דוק' בקיו התנאי שית
ראשה ולתנ' דמתני' בפסק' היא על עצמה א אדמו לו אביה דמי פסיקתו כ"כ יתבטלו ג"כ הקדושי
מודה שתשב עד שילבי ראשה ומדוע אביה או היא דאדעת' דהכי לא קדשה והוא רוצה בקיו התנאי
לא יוכלו לומר שא"ר בקיו התנאי לית לו דמי
פסיקת הנדוניא ואז ממיל' הקדושי בטלי כמו בכל דוקא.
תנאי דעלמ' וכמבואר בש"ע הנ"ל דא הוא אומר
שא"ר לקיי התנאי לעול דאי כופי אותו וקדושיו ˘ ·Âבנותי בספרי לדעת א יש מי שהרגיש בזה
בטלי כמוב . ולא מצאתי כ"א בספר הפלאה שעמד ג"כ בזה
מדוע לא נימא שיתבטלו הקדושי ולא תהא צ"ג.
ÌχÂאחר העיו נ"ל דלק"מ דהרי לשיטת והנה בדברי הש"ס פי' באמת הא דקאמר תשב עד
שילבי ראשה היינו שהוא אינו רוצה לבטל הקדושי
הרשב" שהוב' בתוס' ש ובקדושי ד ורוצה להרחיב הזמ בנשואי עד שיהי' לה או
ט' דמוקי הא דהפוסק מעות לחתנו בכי הא"ג שלא לאביה לית דמי הפסיקה ולכ ס"ל לאדמו דיכולה
עמדו וקדשה מתו התנאי ולא הזכירו התנאי בשעת היא שתאמר או כנוס בלא נדוני' ותמחול לגמרי
קדושי בודאי לק"מ דמעול לא הי' התנאי הנדוניא או פטור דהיינו שתבטל הקדושי ובאמת
בקדושי ,אלא אפי' לדעת הרמב" וסייעתו דפירשו
להא מתני' דוק' בכי הא"ג שקנה הבעל דמי הפסיקה שאצ"ג ודוק' גבי קטנה שאי תנאי צ"ג.
מהא דאמר ר"ג א"ר דה"ה הדברי הניקני באמירה
ואיירי בכי הא"ג שקדשו מתו התנאי שהזכירו בעת ‡ Íעדי נשאר לו הקושי' על הרמב" ז"ל שכתב
הקדושי ג"כ לק"מ כיו דאיירי שקונה הבעל ואי
ביד האשה ואביה לחזור ולומר שא"ר לקיי התנאי בפי' או פטרני בגט ולכ יצא לו לחלק עפ"ד
ולבטל את הקדושי כמו בכל שאר התנאי די"ל הירושלמי הנ"ל ולפי' הש" ז"ל דנהי דאונס מהני
דאיירי בכי הא"ג דלא קנה מדר"ג ומשכחת לי' שא"צ לכונסה מצד דאונס ל"ח רחמנא אבל מ"מ
בכמה אופני כמ"ש הפוסקי ובכי הא"ג יכול כ"א כיו שהיא לא פשעה והיא אנוסה אי הקדושי
מה לחזור ולומר שא"ר לקיי התנאי ולבטל
הקדושי אבל לא בכי הא"ג דקנה מדר"ג ולכ בהא בטלי יע"ש שהארי .
דמתני' דקונה מדר"ג אינו תולה הקדושי בקיו
התנאי אחר שקנה מדר"ג ויכול לתבוע בב"ד ושאני ‰ÏÈÁÓ·Âמכבודו לא שת לבו לעיי בדברי הר"
תנאי דעלמ' במתני' הנ"ל דתולה דוק'. והש" ז"ל שהבי' בעצמו ובדברי הב"ח
ש בסימ כ"א ושאר האחרוני בסימ ל"ח
˙Ú„ÏÂהרשב" הנ"ל כפי מה שמוקי למתני' איירי שהבאתי לעיל שמבואר להדי' דהקדושי בטלי
וא"כ שפיר י"ל או כנוס ומחול לי הנדוניא או פטרני
בכי הא"ג דל"ש הא דר"ג בלא"ה לק"מ בלא גט א אי אתה רוצה למחול הנדוני' אי אתה
כיו דאיירי שלא עמדו וקדשו מתו התנאי ולא יכול לעג אותי ואצ"ג בכי הא"ג שהבעל רוצה
הזכירו את התנאי בשעת קדושי כמבואר בתוס' ש לבטל הקדושי וא"ר למחול את התנאי וא"כ בודאי
א"כ לא הוי תנאי לבטל הקדושי אפי' א א"ר האב קשה לדברי הרמב" והש"ע שהעתיקו או פטרני
או היא לית דמי הפסיקה וא"י לבטל הקדושי לא בגט דלמ"ל הגט א הבעל רוצה לבטל הקדושי
הבעל ולא האשה ואביה כמוב ,ולא נשאר קושי' זו
כ"א לדעת הפוסקי דס"ל כהירושלמי לחלק בי כמ"ש.
נשואי הראשוני לשני' ומוקי לי' הא דהפוסק מעות
לחתנו דא שעמדו וקדשו מתו התנאי אפ"ה ל"ק ¯˙ÂÈ·Âקשה לי לפ"מ שמבואר בב"י ובש"ע סימ
הבעל משו דאיירי בנשואי שניי וכמ"ש התוס'
ולשיטה זו אפשר להקשות כנ"ל כיו דעכ"פ קדשה ל"ח סעי' ל"ו אמר לה התקדשתי לי בזו
ע"מ וכו' הקדושי בטלי ואצ"ג וכו' ומקור נפתח
מתו התנאי א"כ הקדושי בטלי . לזה מדברי הירושלמי שהוב' בהר" בפ' האומר
הנ"ל ובהריטב"א בחידושיו במעשה שבא לפני ר"א
‡ Íבאמת ג לשיטה זו לק"מ לפ"מ דמבואר באחד שכנס בתו הזמ וכו' ואמר לי רבי אשה לא
קניתי ואתה מחייבני לשל והיינו מצד שיכול לחזור
בהירושלמי במתני' דהפוסק מעות לחתנו ומת שלא לקיי התנאי ויתבטלו הקדושי יע"ש וכ
דיכול האב לומר לאחי הי' רוצה לית והקשה משמע מדברי כל הראשוני בהא דאמר ר"ה והוא
בהירושלמי והלא דברי הנקני באמירה ה ותי' ית ופירש"י והר" ושאר מפרשי לכשירצה והיינו
א ירצה לקיי הקדושי אבל א א"ר יכול לבטל
הקדושי ·˙΢ È"· ·¯‰ ÏÚ È ÈÚ· ‰‡ÈÏÙ :‰"‡] .
ÈÓÏ˘Â¯È‰ ȯ·„ ¯ÎÊ ‡ÏÂ È Â·¯ Ó"¯‰ Ì˘· ‰Ê
