Page 680 - 4
P. 680
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯Ó
ל"ח ס"ק א' דאפי' באונס נתבטלו הקדושי מטע הרשב"א שהוב' בד"מ הנ"ל א ג יותר יש לית
הנאמר דאדעת' דהכי לא קדשה ,ומה ג בכהא"ג תבלי לסבר' זו עפ"ד הר" בפ' האומר שהבי' דברי
לכ"ע לא בעי' תנאי כפול וכמ"ש הר" בפ' האומר הירושלמי דש דא קדש אשה ע"מ שיבא ביו
דהיכ' דאיכ' גילוי דעת ולא התנה בפי' לא בעי' ת"כ פלוני וית לה איזה ס ואירע לו אונס דפליגו ר"י
וכ"כ הר" בפ' הא"מ בסוגי' דהאי גברא דזבי ור"ל ש וכו' יעש"ה וכ"כ הש" בח"מ סימ כ"א
לנכסיה אדעת' למיסק לא"י יע"ש .ודוחק לומר ס"ק ג' ופי' דבריו דנהי דאונס רחמנא פטריה וא
דאיירי שהתנה התנאי ולא כפל ובכי הא"ג שהתנה אחד חייב א"ע לית א לא יבא לזמ פלוני ואירע
בפי' ולא כפל מגרע גרע וכמ"ש הר" ש ומה ג לו אונס פטור משו דאונס רחמנא פטריה אבל
האונס לא מחייב להאחר ולא חייבו רחמנא .וה"נ
לפ"ד הפוסקי דל"ב ת"כ. דנהי דהי' לו אונס ולא בא בזמנו מ"מ היא יכולה
לומר מה לי ולאונס אחר שאני לא קדשתי א"ע כ"א
Ô‰אמת שהר" ס"פ כל הגט הבי' בש העיטור ע"ת זה שיבא ליו פלוני ויקיי התנאי וא לא
דאתשל קמי' א יש אונס בקדושי או לא ולא נתקיי התנאי אפי' באונס א"מ יע"ש.
אפשט' ולכ כתבו האחרוני ז"ל באה"ע סי' ל"ח
דהוי ספק קדושי ,אבל מלבד שהר" ז"ל בפ' ̇Âלעני קדושי אמרי' סברא זו דיכולה לבטל
האומר לא הזכיר מדברי העיטור כלו אלא החליט
בפשיטות שאי טענת אונס בקדושי עפ"ד הקדושי מה"ט דא דהוא לא פשע במה שלא
הירושלמי ושכ"כ כל האחרוני כמ"ש לעיל .א ג בא בזמנו כיו דאירע לו אונס אפ"ה יכולה היא
יש להכריח דבר זה מדברי הש"ס בפ' האומר ד ס' שתאמר דמה לי ולאונס ואונס לא חייב' רחמנא
דאמרי' ש על הא דמתני' האומר לאשה וכו' ר"ה מכ"ש בנדו דהרב בעפ"מ הנ"ל שיכול הבעל לומר
אמר והוא ית וכו' ופירש"י בד"ה אמר ר"ה והוא דא דאת לא פשעת כ"א מצד האונס שאבי אינו
ית לכשירצה וקדושי חלי למפרע משעת קדושי נות הנדוניא מ"מ הרי אני ג"כ לא פשעתי ומה לי
ומיהו מודה ר"ה דא מת קוד שנתנו א"צ חליצה ולאונס דאונס ל"ח רחמנא להכניס א"ע במכמר
שהרי לא קיי התנאי עכ"ל .וכ"כ הר" ש חר"ג ולכונס בלא נדוניא כלל וכ"כ לא נשבעתי
והריטב"א .ודבריה מוכרחי בש"ס ש בהאי לכונס כ"א בתנאי א אבי ית הנדוניא מה שפסק
דפרי מ"ב בי ר"ה דאמר והוא ית לר"י דאמר
לכשית ודחק לאוקמ' באורח' רחיקא והלא כמוב .
בפשיטות המ"ל דא"ב שא מת קוד שנתנו דלר"ה
דהוי קדושי למפרע צריכה חליצה ולר"י דאמר ‰ ‰Âבאמת שלכאורה יש להפליא בזה על דברי
לכשית הוי קדושי א"כ א"צ חליצה אלא שהדבר
פשוט דבכי הא"ג א לר"ה לא הוי קדושי כלל כיו הש"ס והפוסקי הנ"ל בדברי אדמו שאמר
דלא נתקיי התנאי ואפי' א הוי קדושי למפרע דיכולה היא שתאמר וכו' או כנוס או פטור ומשמע
ס"ס כיו דלא נתקיי התנאי נתבטלו הקדושי ש בש"ס דאו פטור היינו בגט כמבואר ש בבריית'
למפרע ,והרי דבכי הא"ג שמת אי ל אונס גדול דכופי את הבעל לית גט וביחוד לפי הלשו
מזה ואפילו הכי מוכרח בש"ס כדברי רש"י ושאר שהעתיק הרמב" והש"ע בסימ נ"ב או פטרני בגט
מפרשי דא"צ חליצה אפילו לר"ה דאמר דהקדושי וכ משמע מדברי הרי" יע"ש והא לדעת רוב
חלי למפרע מזה נראה בפשיטות דטענת אונס ל"מ הפוסקי וביחוד לדברי הרמב" ז"ל דאיירי בכי
בקדושי מטע הנאמר כיו דהיא לא קדשה א"ע הא"ג שנתחייב האב מדינ' דמי פסיקתו מכח הא דרב
כ"א ע"ת זה ומה לה לאונס שלו דאונס ל"ח רחמנא, גידל אמר רב א דאיירי שאי לו או שהל למדה"י
ועיי בהגהת הר" מה שנדפס בהגליו ש בפ' או שאינו רוצה לעמוד עמו בדי לכל מר כדאית לי'
וע"כ איירי שעמד וקדשה מתו התנאי כמ"ש
האומר שהבי' ג"כ ראי' לדברי הר" יע"ש.
התוס' ש ומשמע מזה שהי' תנאי גמור.
Ù"ÎÚÂמבואר דליכ' מא דפליג ע"ז דאי טענת
ÔÎÂמשמע מהריב"ש שהוב' במוהרמ"א ש סימ
אונס בקדושי ודברי העיטור ביארתי
במק"א באריכות וא"כ קשה כנ"ל מדוע לא נימא נ"א במ"ש דבעי' שהתנו יחד ומדוע לא נימ'
דנתבטלו הקדושי גבי הפוסק מעות לחתנו וכו' כמו דמהני התנאי שא"צ לכונסה בלא נדוניא כ"כ
וכמו שא"צ לכונסה מטע זה דאדעת' דהכי לא נימ' ג"כ שיהיו הקדושי בטלי דא דהיא לא פשעה
שאירע לה אונס מ"מ ג הוא לא פשע ואונס לא
חייב' רחמנא כמ"ש הר" בש הירושלמי הנ"ל
וכפי' הש" ז"ל דבריו וכ"כ הח"מ והב"ש בסימ
