Page 677 - 4
P. 677
Ì˙Áלסימ קלא )ב( Êϯ˙ ¯ÙÂÒ
אסור בספיקות ועמוני אסור בקהל ואסור בשתוקית. ‰ ‰Âדברי מכ"ת ני' סתומי ולא כתב א יש לאיש
ומ"ש פ"ד מה .וה"ל להרמב" לומר עיקר הטע
משו דלאו בר אולודי הוא כדמשמע בש"ס יבמות הזה סימני סריס חמה המבוארי בש"ס
ע"ו ע"א דזהו הוי עיקר הטע וא במסקנא נשאר ובש"ע אה"ע סי' קע"ב .ואפילו יש לו כל סימני
הסברא הזאת ועיי' בנ"ב קמא חאה"ע סי' וי"ו. סריס אולי יש לו ב' שערות בגופו דאז בודאי אינו
ולפמ"ש א"ש דלכ נקט הרמב" הטע משו סריס כמבואר ברמ"א ש ודבר זה בנקל יש לעמוד
דאסור לבא בקהל כדי לאשמועי' דדוקא פ"ד בידי עליו יעיי' בשו"ת בית אפרי חאה"ע סי' ד' ג לא
אד דאסור לבא בקהל הוא דמותר בספיקות אבל כתב בחקירת האשה רק שאומרת שיכול להתקשות
פ"ד בידי שמי דמותר לבא בקהל אסור בשתוקית. באבר .ולא פורש א מוציא זרע וביותר א זרעו
וכ קיי"ל באמת כמבואר באה"ע ריש סי' ה'. יורה כח אשר זהו אות נאמ שראוי להוליד .ונהי
והשתא אי הוה נקט הטע משו בר אולודי ה"א דאי יכולי' אנחנו לברר הדבר נגד עינינו כמ"ש
לטעות דג פ"ד בי"ש אינו ראוי להוליד ומותר הב"ש סי' כ"ה סק"ב והיש"ש פ' הערל סי' ט"ו
בשתוקית .ובאמת לא כ הוא דמבואר בש"ס טע יעש"ה אבל נדע זאת בחקירת האשה אשר קיי"ל
ההיתר משו דלא הוה בר אולודי .ופ"ד בי"ש הוה דאשה קי לה ביורה כח .וא אינ מאמיני לה
בר אולודי לדעת הרמב" .לכ נקט הרמב" הטע לאיסור ולפסול את בנה משו דדלמא עיני' נתנה
משו שאסור לבא בקהל דלדעתו אסור לבא בקהל באחר למה לא נאמי לה להיתר א אמרה שמוציא
משו דלאו בר אולודי הוא מהשתא אי אפשר זרע ויורה כח .וא אמרה כ נלענ"ד לומר בפשיטות
לטעות דג פ"ד בי"ש מותר בנתינה ז"א דהא אינו דהולד כשר לגמרי דתולי רוב בעילות בבעל .תו
אפשר לצדד ולהוכיח דמחוסר ביצי אינו ראי' דלאו
אסור לבא בקהל ודו"ק. בר אולודי הוא והיינו מדמהדר הש"ס למצוא סימני
סריס חמה ולמה לא נתנו סימ זה כשאי לו ביצי
˙ Âנלע"ד להביא ראי' דסריס בידי שמי אפשר דהוי סריס חמה .אע"כ כדברי הרופאי דזהו לא הוי
סימ גמור דאפשר שהביצי טמוני בבטנו וראוי
דהוה בר אולודי .והיינו ממ"ש הריב"ש
בתשובה סי' כ"ב דאפי' אשת סריס אד שנתאלמנה להוליד ולא הוה סריס חמה.
או נתגרשה צריכה להמתי צ' יו משו הבחנה.
והביאו ב"י בטור ובש"ע סי' י"ג באה"ע .ולמה נקט „ÂÒÈÂלסברא שזכרנו לעיל דמדהתיר' התורה לסריס
דוקא סריס חמה אלא ש"מ דסריס חמה כיו דהוה
בר אולודי פשיטא דצריכה להמתי וא"צ להשמיענו. חמה לבא בקהל ש"מ דאפשר במציאות
אבל סריס אד דבודאי לאו בר אולודי הוא רבותא שיהי' בר אולודי .וכ להיפ לכ אסרה תורה פ"ד
היא .והנה תשו' ריב"ש אי בידי לעיי בו ימחול וסריס בידי אד לבא בקהל משו דאינ ראוי
מעלתו לעיי ש .ולכאורה ראי' ברורה זה .ועוד יש להוליד .נזכר בדברי הרמב" בפי' המשנה ש וז"ל
לצדד להתיר א התינוק הי' יב"ח בשעה שהוציאה וממה שאתה צרי לידע שכשנפצע הגיד או חוטי
האשה הקול .עפמ"ש הב"ש בסי' ב' ס"ק י"ח בש הביצי כמו כ או נכרתו הביצי או נקב הגיד או
ס"ח דממזר שאינו ידוע לא חי אפי' יב"ח .וכבר נקבו הביצי ובכלל כל חולי שיתחדש בכלי הזרע
ראיתי לאיזו אחרוני שרצו לעשות סני מזה יעיי' ממה שיתחייב חכמת הטבע שהוא לא יזריע בה הרי
הוא פסול עכ"ל .מגמר דבריו אנו למידי שכל עיקר
בתשובת בית אפרי חאה"ע סי' ד'. איסור לבא בקהל לא הוי מגזה"כ רק מטע שאינ
ראוי' להוליד .וא"כ אי נימא דג פ"ד או סריס בידי
ÏÎÓהלי טעמי נלע"ד דאשה זו שריא לבעלה שמי אינ ראוי להוליד למה מותרי לבא בקהל
ישראל ונאמנת בטענת נאנסה משו שהפה אע"כ דזב"ז תליא וכנ"ל.
שאסר הפה שהתיר דמפי' אנו חיי .והא דיש לה ולד
ובעלה מחוסר ביצי אינו ראי' דזינתה דכבר הוכחנו ‰Ê·Âיש לתר דברי הרמב" פי"ו מה' א"ב שכ'
דאפשר שיוליד וא א יהי' ע"צ הרחוק והדוחק.
ואי לומר כיו דהאשה עכ"פ סברה שאינו מוליד דפ"ד מותר בנתינה או אחת מ הספיקות
א"כ לגבי שיטתה לית לה מגו .ז"א דהא לא תבעה מותרת לו הואיל ופ"ד אסור לבא בקהל לא גזרו בי'
בעלה לדינא והיא בעצמה באה ואמרה שהילד הזה על הנתינות ולא על הספיקות עכ"ל .והדבר יפלא
אינו מבעלה .וא"כ קרוב הדבר לומר דאיערומי קא שנת טע להתיר פ"ד בספיקות דהיינו שתוקית
מערמת ועיני' נתנה באחר .וזהו סתירה לסברת משו שאסור לבא בקהל דהלא טע זה לבד אינו
מספיק דקשה אטו ממזר מותר לבא בקהל ואפ"ה
