Page 674 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬
‫‪(·) ‡Ï˜ ÔÓÈÒÏ [ÁÈ‬‬
‫חצות לילה לא שכיחי עוברי ושבי ש וקרוב‬
‫הדבר דליחשב זאת כאלו נבעלה בשדה ותלינ דהי'‬
‫באונס וכמ"ש הרמב" בתורה ע"פ על דבר אשר לא‬
‫צעקה והביאו גאוני בתראי בספריה יע"ש‪ .‬א חזר‬
‫מזה לפי שבנ"ד דהבעל אי לו ביצי ולא מפי' אנו‬
‫חיי א דנתוודע מפי א חורגה של האשה שאומרת‬
‫שיודעת בבירור שבעל אשה זו מחוסר ביצי א‬
‫הגיד הוא מבחו ולכאורה אינו ראוי להוליד כלל‪.‬‬
‫והאשה הזאת יש לה ילד וא"כ לאו הפה שאסר הוי‬
‫כלל דהא ע"כ נבעלה מדחזינ שיש לה ולד‪ .‬אמנ‬
‫פר"מ ני' מסתפק ושואל שלא מצא גילוי לדי זה א‬
‫איש כזה שאי לו ביצי כלל הוה בר אולודי או לא‬
‫ונהי דכשר לבא בקהל כמ"ש באה"ע סי' ס"ו לשיטת‬
‫הרמב" אבל א יכול להוליד לא ידענא וזהו בעצ‬
‫וראשונה תור דברי השאלה אי הוה מחוסר ביצי‬
‫ראוי להוליד ולכל הפחות א יש במציאות שיוליד‬
‫או לא‪ .‬אשר ע"ז יסובב היתר האשה לבעלה וכשרות‬
‫הולד א יהי' ממזר או לא‪ .‬ואכתוב בזה דעתי‬
‫הקלושה כפי אשר יורוני מ השמי ‪ .‬וכפי אשר‬
‫שאבתי מדברי רבותינו הקדושי ז"ל אשר המה לנו‬
‫למטתה והוא הי' אחי בעלה וכאשר שבה למטתה‬
‫לעיני ‪.‬‬
‫כ התחיל לספר עמה והרגישה שאחי בעלה הוא‬
‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬ביבמות דע"ה ע"א ת"ר איזהו פצוע דכא כל‬
‫והוא לא פנה לדברי' ורצה לבא עלי' פ"ש ורבתה‬
‫שנפצעו הביצי שלו ואפי' אחת מה וכו'‬
‫א"ר ישמעאל בנו של ריב"ב שמעתי מפי חכמי‬
‫בכר ביבנה כל שאי לו אלא ביצה א' אינו אלא‬
‫כסריס חמה וכשר‪ .‬והקשו ש בתוס' ד"ה שאי לו‬
‫וכו' וז"ל תימא דהאמר מר כל שנפצעו ביציו ואפי'‬
‫אחת מה וליכא למימר דהכא בידי שמי דא"כ אפי'‬
‫שניה נמי כדאמרי' בסמו גבי פצוע דכשר בידי‬
‫שמי ומסתמא ה"ה כרות ועוד דבי"א נמי הא חזינ‬
‫כמה ב"א וכו' ואור"ת דיש לחלק בי ניטלה הביצה‬
‫לפציעה דכשניטלה לגמרי מוליד מ"ד אניטל הטחול‬
‫דכשר וניקב בסומכי' טריפה והא דאמר לקמ בי‬
‫שנכרתו ביצי בי חוטי ביצי ה"ד שניה אבל‬
‫נכרת א' מה כשר וא את"ל דר"י לפלוגי את"ק אתי‬
‫הלכתא כוותי' וכו' ובירושלמי נמי משמע דהלכה‬
‫דכשר אבל משמע דאי מוליד דא"ר זירא שמעתי‬
‫שהלכה כר' ישמעאל ואמר נמי שמואל הת א יבא‬
‫לפני בעל ביצה א' אני מכשירו אר"י ב"ח ובלבד‬
‫שלימי אור"י שיש לפרש בתרי גווני וכו' ומסיי‬
‫דעובדא הוה קמי' דר' אמי א"ל אי כרתי את שריי‬
‫לי' אלא הוה ידעה דלא מוליד משמע דלכולהו‬
‫וא"כ אפי' היתה צועקת לא היתה נענית כי אחר‬
‫˙¯‪„Ï‬‬
‫˘‪‰Ù ˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ ÔÂÈÒ Á"Î ˜"˘Ú Â"È ÌÂÈ ˙"ÏÈ‬‬
‫‪.‰¯È·‰ ÔÚÈÂÂ‬‬
‫·‪Ïη ,‰ ÚÈ ÂÓÂÏ˘ ˙‡ '‰ ,‰ ·È˘‡ ÂÏ È˙Á˜Ï ͯÈ‬‬
‫‪‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„È „·Π‰"‰Ï ,‰ ÂÚ ˙Ú‬‬
‫‪ÏÂÙÏÙ· ÂÏ ·¯ ÂÈ„È Ô Ú¯ ˙ÈÊ ,Ô ˘Â ÛȯÁ‰ ,‰‡¯È·Â‬‬
‫‪χÂÈ ÛÒÂÈ '‰Ó ˙"˘Î ,‰¯Ú˘‰ χ ÚϘ ,‡¯·Ò·Â‬‬
‫„‪.‡"ÚÈ Ï‡ÙÈ ¯‡Ë ˜"˜· .'È ˘ËÈÈ‬‬
‫‡‪ ‰"˘„Á‬וש"ת הגיעני מכתבו הנעי בדבר השאל'‬
‫אשר בא לידו באשה אחת שבאה אליו‬
‫ואמרה אי שהולד שלה אינו מבעלה כי בעלה אינו‬
‫ראוי להוליד מחמת שאי לו ביצי ‪ .‬ופע א' הלכו‬
‫כול מהבית היינו הבעל שלה הל לעסקו לחייט א'‬
‫וחמי' הל ע אשתו לסעודת תנאי ונשארה היא‬
‫לבדה וסבתא אחת חרשת מאוד ואחר חצות לילה‬
‫דפק איש א' בהדלת וקראה בשמה וסברה שהוא‬
‫בעלה ופתחה לו הדלת באישו לילה ואפילה ושבה‬
‫בא ג הוא למטתה ובא עלי' והיא לא ידעה‪ .‬אחר‬
‫ואמרה לו מה עשית ולמה הבאת עלי חטאה גדולה‬
‫עמו וברחה ממנו והוא ר אחרי' אח"כ שבה למטתה‬
‫פ"ש ובא עלי' ונתחבטה עמו בכל כחה ולא הועילה‬
‫כי חזק הוא ממנה ושאל אותה למה לא צעקה‬
‫והשיבה כי הסבתא אינה שומעת כלל ודירתה עומדת‬
‫ברחוב ורחוק מבתי אחרי ‪ .‬ושוב שאל אותה א‬
‫היית צועקת אולי הי' מתיירא פ ישמע לאיש א'‬
‫אשר במקרה הול סביב הבית הזה והשיבה אמת‬
‫הדבר שלא צעקתי א לא נפל הדבר ברעיוני לצעוק‬
‫כי סר שכלי מעלי לעשות כ ועתה הבעל אומר‬
‫שאינו מאמי לכל דברי' ואחי בעלה מכחיש אותה‬
‫בפני' ואמר לא היו דברי מעול ושניה הבעל‬
‫והאשה מבקשי אולי יש היתר שידורו יחד כמקד‬
‫כי אוהבי זא"ז והבעל אומר שהיא צנועה במדותי'‬
‫עכ"ד השאלה‪ .‬ומכ"ת ני' נשא ונת באמונה‬
‫דלכאורה נאמנת לומר שנאנסה במגו דאי בעי היתה‬
‫שתקה ולא היתה נאסרה והוי הפה שאסר הפה‬
‫שהתיר ולא הוי כא מגו במקו חזקה לדעת‬
‫הרמב" דס"ל דכל הנבעלת בעיר ה"ז בחזקת‬
‫מפותה משו שלא הי' בבית האשה רק היא וסבתא‬
‫חרשת מאוד ודירתה עומדת רחוקה מבתי אחרי‬