Page 672 - 4
P. 672
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯·Ï
ואומרת שבאונס נבעלה והביא דברי רמ"א סי' קע"ח היתה צועקת לא היתה נענית כי אחר חצות לילה
באשה שנתייחדה בדר ואמרה נתייחדתי ונאנסתי ל"ש כלל עוברי ושבי סביב הבית כי עומד רחוק
די"א דנאמנת במיגו משמע דבלא מיגו א"נ וכא לית מבתי אחרי וקרוב הדבר דליחשב זאת כאלו
לה מיגו דהא כריסה בי שיניה ופלפל ש הרבה נבעלת בשדה דאמרינ דהיא בחזקת אנוסה ול"ש
ואחר כל האריכות סיי בזה"ל א"כ בנ"ד נמי א כלל למימר רובא דברצו מחמת דיש קול לאונס
שברי לבעל שזינתה תחתיו א א"י א באונס או דהא טעמא מאי אונסא קלא אית לי' כתב הרב בעל
ברצו נאמנת בטענת ברי שלה שבאונס שינה נעשה שדה יהושע בפירושו להירושלמי וז"ל קול יוצא
לה וצריכי אנו לומר דהנ גאוני שהביא המרדכי לאנוסה אגב אונסא צעקה הנערה וקול יוצא וכיו
דלא התירו את האשה שאמרה נתייחדתי ונאנסתי דליכא קול ודאי לא נאנסה אלא ברצו נבעלה
אלא מכח מיגו יש לומר דס"ל כמו שעלה מתחלה ואסורה וכ מבואר בנ"ב קמא חאה"ע סי' ז' בפיסקא
ע"ד הרא"ש לדחות דברי ר"י אבל לבסו שכתב ואומר אני עיש"ה ,והכא בנ"ד שדירתה עומדת
לקיי דברי ר"י והתורה גבי פ"פ אפילו בחד ספק ברחוב ורחוקה מבתי אחרי והמעשה הי' אחר
אפילו בלא מיגו ה"נ בנ"ד אפילו בלא מיגו מהימנא חצות לילה ויש חשש אונס בדבר ואונס כזה ודאי
בטענת ברי שלה ויש לתמוה על הרמ"א שבסימ לית לי' קול ותלינ דבאונס הי' כיו דרובא דברצו
קע"ח הביא בהג"ה ה דינא דמרדכי דמשמע דלכ"ע
אי להתיר להאשה לומר שנאנסה בלא מיגו ובסימ איתרע לי' כמבואר במחנה אפרי .
ס"ח כתב ה דינא דר"י משמע דס"ל גבי פ"פ א
דהוי דבר ברור לגבי הבעל שזינתה ושויא אנפשי' ÔÎ˙ÈÂעוד לומר לפמ"ש הרמב" הובא בנ"ב תנינא
חד"א כיו שהוא א"י א באונס או ברצו אלי
טענת ברי דילה להתיר עצמה לבעלה לומר שנאנסה סי' י"ח שמה שלא צעקה מחמת שלא ידעה
א בלא מיגו עכ"ל .והנה קושיא זאת יש לתר שיש לה לצעוק נחשבת אנוסה ואע"ג שא היתה
בפשיטות לפמ"ש הפמ"א ש בריש דבריו וז"ל דהא צועקת היתה נענית ע"י מצילי כיו שלא ידעה שיש
הרא"ש דחה תחלה דברי ר"י משו דכא לא חשוב לה לצעוק לא חשבינ זה רק לאונס .א"כ הכא
מיגו לומר מ"ע אני דס"ל כפירוש ר"ח דמ"ע אי שאומרת שהתחבטה נגדו בכל כחה ולא צעקה כי סר
פתחה פתוח עכ"ל .ובהיות כ י"ל לפי מה דהעלה שכלה ממנה לעשות כ שפיר נחשבת אנוסה גמורה
הרא"ש ש בסוגיא דפ"פ שלא כדעת הר"ח אלא ול"ש לומר רובא דברצו מחמת דיש קול לאנוסה
דמ"ע פתחה פתוח ועיי במנ"ל פי"א מהל' אישות דהא טעמא מאי אונסא קלא אית לי' משו דמסתמא
א"נ שפיר יש לה מיגו דמ"ע דפתחה פתוח וא כ צועקת כיו שבאונס בא עליה ונשמע קול צעקתה
אי סתירה כלל בדברי הרמ"א וזה פשוט .ומעתה מרחוק ועי"כ אית לי' קלא וכיו דליכא קול ודאי לא
בנידו שלפנינו יש לנו עמוד גדול לסמו עליו נאנסה אלא ברצו נבעלה אבל הכא שלא ידעה שיש
לה לצעוק שפיר הוי אנוסה גמורה ואיתרע לי' האי
להאמינה בטענת ברי שלה בלא מיגו כלל. רובא דברצו )עיי בשו"ת ח"צ סי' קמ"ה קמ"ו
שכתב וז"ל ואני אומר דבלילה הי' והשכיני הי'
„ÂÚיש לדו בזה ולומר דהיא נאמנת לומר שהי' ישני ואי עונה ואי קשב עכ"ל ,ועיי במנ"ל ריש
הלכות נערה בתולה שכתב דבעיר נמי משכחת לי'
באונס מטע ע"א נאמ באיסורי וכמו שהיה באונס( ושוב אמרינ מדטוענת ברי מהימנא
שיתבאר דהנה בנ"ב קמא חאה"ע סימ ס"ט העיר בלא מיגו כלל וג דיש לה חזקת היתר לבעלה
על הרמב" שחולק על ר"י וס"ל דא"נ לומר נאנסתי וחזקת צדקת ויעיי בחידושי פ"י בק"א לכתובות
דהא לכ"ע היכא דלא איתחזיק איסורא ע"א מהימ אות למ"ד שהעלה שלא כדעת הכנסת יחזקאל סי'
באיסורי ואפילו בשלו מידי דהוי אחתיכה ס' חלב ע"ח שרצה לומר דא"נ לומר נאנסתי בלי מיגו אלא
ס' שומ שנאמ לומר שומ הוא וא"כ למה לא תהא דיש להתיר מטע ברי ושמא וחזקת צדקות וחזקת
נאמנת לומר נאנסתי דהרי אשה זו יש לה חזקת היתר כשרות שיש לה וכתב ש דבעובדא של הכנ"י עברה
ואי משו דיש כא רוב דרובא דברצו הא א על היחוד ואבדה חזקת כשרות שיש לה והארי ש
במקו רוב ע"א מהימ וכתב ש דברובא דליתא
קמ לית דינא ולית דיינא שלא יהי' ע"א נאמ וא"כ בזה וכ העלה בנ"ב תנינא סימ י"ד.
היכא דאמרה נאנסתי למה לא תהי' נאמנת מתורת
עדות ובפרט דכא יש חזקת כשרות שלא זינתה È˙ ÈÚÂבספרי ומצאתי בשו"ת פני מאירות ח"ג
סי' כ"ב שפלפל באשה שהל בעלה
למדה"י והיא הרה לזנוני וכריסה בי שיניה
