Page 670 - 4
P. 670
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯Ï
לה מגו דאי בעית שתקה דהא בלא דבריה נמי נתודע באחר כיו דחזינ דכונתה להתיר את עצמה לבעלה.
לנו שבעלה הוא מחוסר בצי ,ובעניותי לא מצאתי ולכ בנ"ד אסורה לבעלה משו שאנו אומרי שהיה
כעת גילוי לדי זה אי הוי בר אולידו או לא. ברצו .
È˙¯˙Âבלי למצוא היתר להאשה הזאת לפי שיטת ‡ ‡¯·Èבנ"ד בלא זה לא שיי לומר עיניה נתנה
ר"י הובא באה"ע סי' ס"ח ס"ז בהגה"ה באחר כיו שהיא אומרת שבעלה אינו ראוי
דבאומרת נאנסתי מותרת לבעלה ישראל .והנה לא להוליד כלל מחמת שאי לו בצי א כ הוי ליה
נעל ממני מה שרצו הפוסקי לומר דר"י לא התיר רגלי לדבר ,ומבואר באה"ע )סימ קטו( דהיכא
אלא משו מגו והיכא דלית לה מגו אינה נאמנת דאיכא רגלי לדבר לא אמרינ עיניה נתנה באחר
כמבואר במח"א ש ובנ"ב תנינא חלק אה"ע סימ ועיי בנ"ב קמא חאה"ע סימ ע' באור .אמנ יש
י"ד והכא הרי לית לה כמו שנתבאר .אול לדעתי לומר דהיא נאמנת לומר שנאנסה במגו דאי בעי
יש לומר דשפיר אית לה מגו דאי בעית שתקה דהנה שתקה ולא היתה נאסרת והשתא דאמרה נמי לא
בתשובות הריב"ש סימ תמ"ז כתב וז"ל ג מה נאסרה דלאו כלו קאמרה דהא אמרה נאנסתי והוי
שכתב דאשה שנשאת היו ומת בעלה למחר וילדה הפה שאסר הוא הפה שהתיר ,וכמ"ש המח"א ש .
לשמונה ימי שאינה מותרת לינשא דתלינ שזינתה וכעני הזה מבואר בספר קר אור וכתב ש לפי דעת
כשהיא פנויה דאזלינ בתר רובא וחזקה ולדיד היה הרמב" הלכות נערה בתולה דכל הנבעלת בעיר הרי
לנו לחוש לזנות דקוד שנשאת ולאוסרה משו זו בחזקת מפותה א כ הוי זה מגו במקו חזקה
רובא וחזקה אלא שאי תולי לעול בזנות כל והוא בעיא דלא איפשטא ואזלינ לחומרא ,והביא
שאפשר לתלות בבעלה אפילו על צד הרחוק שאי ש הפני יהושע שכתב בתשובתו דאע"ג דלעני מגו
חושדי בכשרות ועוד דאשה מזנה מתהפכת כדי הוא בעיא דלא איפשטא מ"מ הפה שאסר עדי
שלא תתעבר ,ובפרק אלמנה לכ"ג לגבי כה שפיתה ממגו ואישתמיטתיה ליה ש דברי הש" בחו"מ
את בת ישראל לא חיישינ לזנות דפנויה ואפילו סימ פ"א ס"ק נ"ה וז"ל ש ,ואע"ג דלעיל העליתי
לגבי תרומה שהוא במיתה ואפילו בדדיימא מעלמא דבהודה מעצמו יכול לחזור בו ולומר טעיתי א
וכל שכ באשה שהיתה בחזקת כשרות שנשאת והיא לפני בית די א על גב דלית ליה מגו שאני הת
ברשות בעלה שיש לתלות בביאת בעלה שהיה כיו דהודה מעצמו והוי כמשיב אבדה אמרינ הפה
שאסר הפה שהתיר עכ"ל ,הרי שהפה שאסר עדי
בכשרות ואינה מתהפכת בה עכ"ל בקצרה. ממגו דעלמא .ובמח"א ש נסתפק בהא דאמרינ
הפה שאסר הפה שהתיר אי עדי ממגו או משו
‰ ‰Âהב"ש כתב בסימ י"ג ס"ק י"ב וז"ל ,מי מגו מטו בה ,ונעל ממנו דברי התוס' פרק מרובה
ע"ב ד"ה אי ל בו שכתבו לחד תירוצא דהפה
שנשאת בטעות היינו מתני' פד"א ולא קשה שאסר לאו משו מגו הוא וג לא ראה דברי הש" .
על אלו פוסקי דסבירא להו בזנות אי צרי להמתי
וכא צריכה להמתי כשהוא גדולה משו כ לא ‡ Íמדברי הסמ"ע סימ שס"ד ס"ק ז' לא נראה
שיי למימר חזקה דמתהפכת אחר הביאה כמו בזנות
דהא סבורה דזהו בעלה עכ"ל .ולפי זה יש לומר דבר כדעת הש" וז"ל ש ,וא שהפה שאסר הוא
חדש בנידו דיד דהיה המעשה אחר חצות לילה בא הפה שהתיר לומר שלי הוא מגו כזה הוי במקו
אחי בעלה ודפק על הפתח וקראה בשמה שתפתח חזקה שכל מה שבבית אד הוא בחזקת שלו עכ"ל,
לו הדלת ופתחה לו כסבורה שהוא בעלה ובא עליה ולפי זה בנידו שלפנינו הוי ג כ מגו במקו חזקה
ואחר כ הרגישה שאינה בעלה התחבטה נגדו ולא לדעת הסמ"ע .איברא דיש לומר בעני מעשה דיד
הועילה ואנסה פע שנית ובא א כ מה שאומרת לא שיי לומר הפה שאסר הוא הפה שהתיר כיו
דפע הראשו סבורה שהוא בעלה ודאי דנאמנת דלאו מפיה אנו חיי אלא דנתודע לנו מפי א חורגה
בלא מגו כלל דהא יש לה חזקה המסייע לדבריה של האשה הלזו שאומרת שיודעת בבירור שבעל
שאומרת אמת דהרי חזקה אשה מזנה ומתהפכת מיד אשה זאת הוא מחוסר בצי א הגיד שלו הוא
שמשמשת כדי שיצא הזרע מבית הרח כמבואר מבחו ולכאורה אינו ראוי להוליד כלל והאשה
בנ"י ביבמות בכדי שלא תתעבר ,וזו חזינ דנתעברה הזאת יש לה ילד ואומרת שנתעברה מאחי בעלה
ויש לה ילד ממנו ולא נתהפכה ודאי אמת בפיה בעת שנאנסה וא כ לא הוה הפה שאסר כלל דהרי
שהיתה שוגגת כסבורה שהוא בעלה אינה מתהפכת עכ"פ נבעלה ולאו מפיה אנו חיי ושוב ממילא לית
אחר הביאה ,ואי להתעקש ולומר דהא אי האשה
