Page 666 - 4
P. 666
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯ÂÎ
בתשובה ג"כ אמרה קדשני ואפ"ה לא חייש לה מ"מ הג"א .ולפענ"ד דאי להתיר בלא גט שלא במקו
כיו דהח"מ וב"ש החמירו ודבריה לפענ"ד קרובי עיגו ג כי אמרו להשטות נתכוונו וכדברי הח"מ
מי יקל לה ומפני אב שהי' בטבעת פשוט שאי וב"ש וכ"ש בנידו זה שהחזיקה הטבעת ג' ימי
ציר להקל וכ"ש ששמו הטבעת תחילה דברי ידידו אצלה כמ"ש מעכת"ר ני' וג מצד שאומרת קדשני
הקט מאיר א"ש ]˘.[ÂÏ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘‡ ȯӇ ˙" הי' ראוי לומר כ כמ"ש מעלתו ני' אלא שהב"ח
(‡) ‡Ï˜ ÔÓÈÒÏ [ÊË
‰ ‰Âהרמ"א באה"ע סי' ע' כתב היה לו קרקעות ‡˘ ‰אחת בת גדולי וג בעלה ראשו היה נכבד
הרשות ביד אשה ליקח משטח"ז מפירות מאד .והנה נשאת וחיתה עמו חיי צער
הקרקעות או צרי למוכר ועיי בח"מ שכתב דאי בהכאות וגידופי זה עשר שני עד כי מקרוב אמר
הברירה ביד האשה רק א יספיקו הפירות לשניה כי א"א לפרנס את אשתו כלל מחמת חסרוני גופו
תזו אשתו עמו מ הפירות וא לא יספיקו צריכי ואשר באמת ישנ בו מומי כבירי ג טר נשאו
ב"ד לכו לבעל למכור למזו או יגבו לה מזונות את האשה ויל ויפרע הקפותיו אשר בה החי' ביתו
מאות קרקעות א על פי שאי מספיקי לכתובתה והוא מתגולל אצל בנותיו .והנה יש לאיש בית אחד
והרשב"א ש בתשובה כתב בזה הלשו אע"פ שאי שוויו קרוב לער אל זהובי וכלי בית מועטי .ויש
מספיקי הנכסי ליתר מכדי כתובתה א הוא רוצה אשר חשדוהו כי הבריח ממונו וכ טוענת האשה.
לזו מה צריכי ב"ד לכו לבעל למכור למזו או והאשה יש בידה תנאי אחרוני כתוב בה
יגבו לה מזונות ולא נתבאר בדבריה בפירוש א שהכניסה לו בשנת תקע"ג ס שלש מאות זהובי
כשמוכרי הקרקעות המשועבדי לכתובתה א יש ומפורש ש שיש לה תוספת כתובה אבל אי מפורש
להבעל שייכות במעות ההוא וא ג הוא ניזו מה הס .א הבעל הודה שכתובתה ע תוספות ס חמש
ג לא פירשו להיפ א הבעל חפ למכור והאשה מאות זהובי ויש בידו עוד מב אשתו הנ"ל ס
מוחה מה דינו )א לקמ סי' צ' כתב המחבר לעני ארבע מאות זהובי א זמ הכתב ההוא מאוחר
מטלטלי שקנה לה דאפי' אי לו במה להתפרנס אינו מהכתובה שני חדשי .עוד בא לפנינו שטר חוב אחד
יכול למכר ( ואול בתשובות מיימוני השייכי' להל' מס שלש מאות זהובי וחתו בחתימת ידו ובעדי
אישות בסי' צ"א כתב בש מהר" ב"ב שנשאל א ג הוא ליתומי בעירנו וימצא כתוב בו הזמ משנת
הבעל יכול לכופה שתרצה לו למכור קרקע והשיב תקע"א הראהו אפטרופוס היתומי א אחרי
נראה דוודאי דאינו יכול לכופה וא יאמר שאי לו החקירה הודו האפוטרופס ג העדי כי נכתב מקרוב
כלו לתת מזונות ימכרו ב"ד קרקע בעד מזונות והקדימו הזמ א אחד מהעדי אשר לא היה ניכר
דווקא ולא יתנו לו מ הדמי כלו ויתנו לה כדי כתב ידו כל כ אמר כי לא ידע שהזמ מוקד אבל
משרה את אשתו ע"י שליש כו' ונראה וודאי השני כתב ג השטר אבל עי ראתה העדי
דהרשב"א מודה לכל דברי מהר" הנ"ל דהא דכתב והאפוטרופוס תעידנו כי באמת כ הוא שהחוב אמת
הרשב"א דהוא ניזו עונה היינו מ הפירות וכ א אבל הזמ מוקד .ועתה האשה תובעת גט וכתובה
יכול הבעל למכור הקרקע מבלי שתסלק אחריות כי א"א לה כלל עוד לדור עמו והבעל בתחלה אמר
כתובתה אמנ דבכה"ג וודאי כיו דאי צרי רצונו כנזכר לעיל שאי אפשר לו כלל לפרנס את אשתו
יש להבעל יד בדמי הקרקע ואי להאשה רק מזונות וכמה פעמי אמר שא יכריחוהו לפרנס ולזו הב"ד
אבל א הבעל אי רצונו למכור כלל או שאינו מוצא יתחייבו בנפשו וכהנה דברי אחר כ טע כי רצונו
מי שיקנה א יהיו אחריו' כתובת אשתו עליו וודאי למכור חלק אחד הטוב והיפה מ הבית ולשל
מודה הוא שא האשה מוכרת לכדי מזונותיה אי להיתו ב אשתו את חובו והוא ואשתו יחיו ביותר
להבעל חלק בה ומכ"ש דמודה הרשב"א שאי לח צר ואי בנותר מ הבית כדי שיעבוד כתובתה
הבעל יכול לכופה למכור וספ"ח דפאה שנינו היו ומכ"ש כדי פרעו ס החוב אשר להיתו אחר
ממושכנות לב"ח או לכתובת אשתו ופירש הש"
ילמדינו רבינו מה משפטו ושכומ"ה.
