Page 118 - 14322
P. 118
ג׳ון לה קארה
'חש ֹוב מה אתה עושה' .קביעה מסוכנת מאין כמותה ,לא היית אומר
כך ,ג'וליאן?"
"אצטרך לחשוב על כך".
"אמא ,תעשי לי טובה".
"חשוב על כך ,בבקשה .אדוארד נתפס כל כך לרעיון הזה ,עד שלא
נותר אלא להסכים עימו .ביתו של ניטשה בוויימר נקרא זי ְל ֶּבר ְּבליק,
אז לנו בהכרח יהיה סילברווי ּו *.ונענינו לזה ,לא כך ,יקירה ,לפני שנים
כה רבות?" — אל לילי ,שבינתיים כבר מכסה נואשות את ראשה של
אמה בנשיקות חסרות משקל.
אבל ד ּב ֹורה אינה מי שתושתק:
"עכשיו באשר אליך ,ג'וליאן .אני מתעקשת להיות סקרנית".
"באשר אלי ,ד ּב ֹורה" — שומר איכשהו על נימה שובבית ,בעוד
לילי מתיישבת שוב לידו.
"כן ,אליך .מי אתה? אתה ברכה ,כמובן .עושה ִמצווה ,כפי
שקוראים לזה היהודים .הדבר מדבר בעד עצמו .אבל אפשר לשאול
מדוע נפרדת מן הסיטי בחיפזון שכזה? על פי המעט שמגיע לאוזני,
נתקפת סוג כלשהו של להט אנטי־קפיטליסטי .רק אחרי שעשית
הון ,כמובן ,אבל נניח לכך .האם יש אמת בדיווחיהם של המקורות
שלי?"
"לאמיתו של דבר ,ד ּב ֹורה ,זה היה יותר משהו כמו עייפות החומר.
שנגרמה בשל טיפול־יתר בכסף של אנשים אחרים".
"אני אשתה לחיי זה!" התפרץ אדוארד ,לפת את כוסו והרים אותה.
"עייפות החומר .מתחילה באצבעות ,מטפסת אט־אט אל המוח .יפה,
ג'וליאן .ציון מאה עגול".
שתיקה נוספת מתנשאת ב ִאיום.
"ובכן ,ד ּב ֹורה .תורך ,אם יורשה לי ",פותח ג'וליאן בשארית
כישוריו הדיפלומטיים" .אני יודע שאדוארד הוא מומחה לא קטן
* ,Silberblick, Silverviewבהתאמה.
118
