Page 117 - 14322
P. 117
שומר אמונים
"אם כך ,אולי עליך לדעת ,ג'וליאן ,מדוע נאלצנו לשנות את שם
הבית של אבי לסילברווי ּו ",היא מציעה אחרי שגמעה את שארית
השמפניה שלה בלגימה כעוסה אחת.
"אוי ,אמא!"
"או שמא אדוארד כבר סיפק לך הסבר מפוקפק משלו?"
"שום הסבר ,לא מפוקפק ולא מסוג אחר ",מבטיח לה ג'וליאן.
"אוי ַפאק ,אמא .בבקשה".
"שמעת על פרידריך ניטשה ,אני מניחה ,ג'וליאן? הפילוסוף
הנבחר של היטלר? אדוארד מספר לי שאיבחן אצלך עיכוב התפתחותי
כלשהו בתחומים מסוימים של ה ַתרבות".
"נו באמת ,אמא ",מפצירה לילי ,והפעם קופצת על רגליה ,רצה אל
אמה ,מגפפת אותה ומלטפת את שערה.
"זמן לא רב אחרי שבעלי אדוארד ואני התחתנו ,הוא הגיע — באופן
חד־צדדי ,אני יכולה לומר — למסקנה ,שההיסטוריה הבאישה במידה
רבה את ריחו של פרידריך ניטשה".
אדוארד סוף־סוף ניעור לחיים בטלטלה פתאומית:
"זה לא היה כלל באופן חד־צדדי ,ד ּב ֹורה ",הוא מצהיר ,מסמיק
באורח לא אופייני" .המיתוס של ניטשה שלמדנו להאמין בו ללא
פקפוק במשך עשרות שנים ,הוא יציר כפיהם של אחותו הדוחה
ושל בעלה המזעזע לא פחות .שניהם בדו מן האיש האומלל משהו
שהוא מעולם לא היה — בעיקר זמן רב לאחר מותו ,הייתי אומר.
איננו יכולים להרשות למפלצות ההיסטוריה העולמית להפקיע
לרשותן אינטלקטים מעוררי מורא ופורצי דרך למען תכליותיהן
המבחילות".
"כן ,טוב ,אני מקווה שאיש לא יעשה את זה לי ",אומרת ד ּב ֹורה,
בעוד לילי מוסיפה ללטף את ראשה" .גם אם ניטשה היה ְגדול התומכים
העשויים לבלי חת בחיר ּות הפרט ,אז מה? חירות הפרט ,עבורי ,באה
תמיד עם מחויבויות שמ ּו ְבנ ֹות בה .ואילו עבור ניטשה ועבור אדוארד
אין כאלה .עבור ניטשה ועבור אדוארד זה 'עשה מה שאתה חושב' ,לא
117
