Page 112 - 14322
P. 112

‫ג׳ון לה קארה‬

‫"תשע וחצי בסדר מבחינתך‪ ,‬טד?" שואל מילטון את אדוארד מעל‬
                                                 ‫לראשה של ד ּב ֹורה‪.‬‬

‫"מצוין מבחינתי‪ ,‬מילטון‪ ",‬אדוארד אומר ומניח כוס באשנב ללילי‪.‬‬
                                             ‫מילטון יוצא מימין‪.‬‬

‫"יש לנו פרשת אהבים‪ ",‬מגלה ד ּב ֹורה לג'וליאן ברגע שהדלת‬
‫סגורה בבטחה‪" .‬מוצפנת אי־שם בעיירה‪ ,‬וכך נבצר מאיתנו לדעת‪.‬‬
‫גם נבצר מאיתנו לשאול אם מדובר באהוב או באהובה‪ .‬לילי אומרת‬

                                                 ‫לי שזה לא מנומס‪".‬‬
‫"זה באמת לא מנומס‪ ",‬מצטרפת לילי מבעד לאשנב ההגשה‪.‬‬

                                                      ‫"לחיים‪ ,‬אמא‪".‬‬
                                ‫"לחייך‪ ,‬יקירה‪ .‬ולחייך‪ ,‬ג'וליאן‪".‬‬

                                               ‫לא לחיי אדוארד?‬
‫"האם השתקעת כאן במלוא מובן המילה‪ ,‬ג'וליאן‪ ,‬או שאתה כאן‬
‫איתנו עם רגל אחת בלונדון‪ ,‬על כל צרה שלא תבוא?" חוקרת ד ּב ֹורה‪.‬‬
‫"אני כאן עם שתי הרגליים‪ ,‬באמת‪ ,‬ד ּב ֹורה‪ .‬שום געגועים מיוחדים‬

  ‫לחזור‪ .‬עדיין יש לי את הדירה שלי‪ ,‬אבל אני מנסה למכור אותה‪".‬‬
‫"אני בטוחה שלא תתקשה בכך‪ .‬שוק הנדל"ן רותח‪ ,‬אני קוראת‪".‬‬
‫האם זה מה שאנו עושים כאשר אנו גוססים? קוראים על אודות‬

                                       ‫בתים שלעולם לא נגור בהם?‬
                                ‫"אבל אתה עדיין נוסע פה ושם?"‬
                 ‫"מפעם לפעם" — רק לעולם לא לבלסייז פארק‪.‬‬
                 ‫"רק כשיש צורך? או כאשר משעמם לך איתנו?"‬
‫"כשיש צורך‪ ,‬ובהחלט לא משעמם לי איתכם‪ ,‬ד ּב ֹורה‪ ",‬הוא משיב‬
            ‫כנגדה בעוז רוח‪ ,‬מוודא לא להיתקל במבטו של אדוארד‪.‬‬
‫הוא חושב על מרי‪ .‬למן הרגע שהניח את עיניו על ד ּב ֹורה‪ ,‬הוא‬
‫משווה ומבדיל בין שתי הנשים של אדוארד‪ .‬התחרות אינה הוגנת‪.‬‬
               ‫בעוד שמרי שפעה חמימות‪ ,‬ד ּב ֹורה שופעת רק איפוק‪.‬‬
‫לילי מגיחה מן המטבח‪ ,‬קודם כדי לטפל בשיער של אמה‪ ,‬אחר כך‬
‫כדי לנשק אותה במצח‪ ,‬ואז כדי להערות לקרבה עוד לגימה נחפזת מן‬

                                ‫‪112‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117