Page 109 - 14322
P. 109
שומר אמונים
"ג'וליאן ,בחורי היקר! מה טוב ומה נעים!" — מותח יד מכניסת
אורחים — "ואתה ולילי כבר ערכתם היכרות ,אני מבין .מצוין! אבל
מה אתה נושא עימך ,בשם שמים? האם שמעתי שמפניה? לילי יקירה.
האם אמך כבר פתחה בירידה החגיגית שלה?"
"שתי דקות .אני מכניסה את זה למקרר ומוציאה את הארוחה.
כשאני צועקת ,תדאגו להגיע בריצה .כןֶ ,טדסקי?"
"מושלם ,יקירה .כמובן".
אדוארד וג'וליאן ניצבים זה מול זה .על שולחן סלוני נמוך ביניהם,
מגש כסף עם ֵד ַק ְנ ֶטר ושתי כוסות .ובעיניו של אדוארד משהו שג'וליאן
מעולם לא ראה בהן קודם לכן :זה כמעט נראה כמו פחד.
"אוכל לפתות אותך ל ֵשרי ,ג'וליאן? או משהו חזק קצת יותר?
כמובן ,איש בבית הזה לא יודע על נסיעתך ללונדון".
"אני מודע לכך".
"יודעים שאנו מרכיבים מדור קלאסיקה לחנות המצוינת שלך .אני
מעריך שהחדשות על המחשבים הגנובים עלולות לעורר מורת רוח
מיותרת ,ומוטב להימנע מהן .ד ּב ֹורה עשויה להיות רגישה יתר על
המידה בעניינים מסוימים .כל נושא אחר ,כמובן ,פתוח לרווחה לדיון.
בשעה זו של היום הערנות שלה בשיאה".
הבטהובן מן הקומה העליונה נדם ,מותיר רק חריקות ולחישות של
בית רב־תהודה .אדוארד מילא שתי כוסות שרי ,הושיט אחת לג'וליאן,
הרים את האחרת אל שפתיו והטה אותה בברכת לחיים דוממת .ג'וליאן
הטה את כוסו שלו .כמו לפי ניד ראש של לחשן שלצד הבמה ,אדוארד
חידש את שיחתם בקול רם יותר:
"ד ּב ֹורה ממש מחכה לכך בכיליון עיניים ,ג'וליאן .הקשר הממושך
של אביה עם הספרייה הציבורית בעיירה הוא עניין יקר לליבה עד
מאוד .קרן הנאמנות המשפחתית עודנה תורם נכבד".
"נהדר ",אמר ג'וליאן בקול רם בתמורה" .זה באמת —" הוא עמד
להוסיף "מרגש" ,אבל למשמע צלילי קרקוש מן המטבח ,בחר תחת
זאת לשאול בדבר לילי.
109
