Page 105 - 14322
P. 105

‫שומר אמונים‬

‫לא היה לו מושג עד עכשיו שלד ּב ֹורה אייבון יש בת‪ ,‬ועל אחת כמה‬
‫וכמה שלאדוארד יש‪ .‬קולה‪ ,‬הוא שם לב‪ ,‬להבדיל מן הגוונים הנבררים‬

                            ‫בקפידה של אדוארד‪ ,‬היה רענן וחוצפני‪.‬‬
‫"שבע זה בסדר מבחינתך?" היא שאלה‪" .‬אמא אוכלת מוקדם‪.‬‬

               ‫קצת יותר משעה‪ ,‬זה בערך מה שהיא מחזיקה מעמד‪".‬‬
                                              ‫"שבע יהיה מצוין‪".‬‬

‫ולא היתה זו התעלומה היחידה בחייו‪ .‬שני המחשבים הניידים של‬
‫החנות נעלמו‪ ,‬האחד ממחסן המלאי‪ ,‬האחר מן המרתף‪ .‬השוטרים‪,‬‬

   ‫כשהגיעו סוף־סוף‪ ,‬לא ידעו מה לחשוב יותר מכפי שידע ג'וליאן‪:‬‬
‫"עבודה נקייה של מקצוענים" — היתה ההצעה היחידה של הסמל‬
‫בלבוש אזרחי‪" :‬אנחנו מדברים על כנופיה של שלושה לפחות‪ .‬אחד‬
‫מבצע פעולת הסחה‪ ,‬שניים עושים את העבודה‪ .‬אתה זוכר אולי איזו‬
‫גברת שנתקפה היסטריה‪ ,‬או תינוק שכאילו הלך לאיבוד? אתה לא‬
‫זוכר‪ .‬בזמן הסחת הדעת עבריין א' מתגנב למחסן המלאי שלך ו ׂשם‬
‫יד על מחשב אחד‪ ,‬ועבריין ב' חומק דרך המדרגות למרתף ולוקח את‬
‫המחשב השני‪ .‬אתה זוכר אולי איזה גברות בבגדים תפוחים במיוחד?"‬
‫ואז‪ ,‬מנמיך את קולו למלמול‪" :‬אתה לא חושב שזאת יכולה להיות‬
‫עבודה מבפנים‪ ,‬אני מניח? הבחור שלך מתיו שיושב שם? אין לו שום‬
‫רישומים פליליים‪ ,‬עד כמה שאני יודע‪ ,‬אבל כל אחד צריך להתחיל‬

                                                 ‫איפשהו‪ ,‬לא ככה?"‬
‫החלק המוזר ביותר בסיפור הוא אולי תגובתו של אדוארד‪ ,‬כשהגיע‬
‫באותו ערב ושמע מפיו של ג'וליאן‪ ,‬כי המחשב ובו התכתובת יקרת‬
‫הערך בנוגע לספריית הקלאסיקה נעלם‪ .‬דבר בפניו לא השתנה‪ ,‬ולא‬
‫בגופו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬על פי הדומייה העמומה והחיוורת שבמבטו‪ ,‬מה‬

       ‫ששמע היה עשוי בה במידה להיות גזר דין המוות שלו עצמו‪.‬‬
        ‫"שניהם‪ ",‬אישר ג'וליאן‪" .‬ולא עשית עותקים‪ ,‬אני מניח‪".‬‬

                                                      ‫מנוד ראש‪.‬‬
‫"אם ככה‪ ,‬נראה שאיבדנו הכול‪ .‬אבל יש לנו את הרשימה שלך על‬

                                ‫‪105‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110