Page 101 - 14322
P. 101
שומר אמונים
המחשבה שיכול להיות שזה אדוארד ,בשלב הזה בכלל אפילו לא
עלתה בדעתי .הוא לא נשמע כמו פלוריאן .לא הייתי בטוחה אפילו
שהוא יודע את שם הקוד שלו .המחשבה הראשונה שלי היתה ,פלוריאן
מוחזק כבן ערובה וזה מי שמחזיק אותו .ואז אני שומעת :זה נגמר,
ג'ואן ,בקול הזר ,התפל לחלוטין הזה .פיליפ בינתיים כבר מקשיב
בשלוחה ,הלוא כן ,יקירי?"
"למשוך אותו שימשיך לדבר ,הדבר היחיד לעשות ",השיב פיליפ.
"הוא מכיר את פלוריאן .הוא מכיר את ג'ואן .אז המזדיין עלה על
משהו .עשיתי לה סימן ,תמשכי אותו שימשיך לדבר" — אצבעות
ואגודל מיטלטלים מצד לצד — "תגרמי לו להמשיך לדבר בזמן שאני
נותן למרכזייה לאתר את השיחה".
"וזה ,כמובן ,בדיוק מה שבלאו הכי כבר עשיתי ",אמרה ג'ואן.
"תפקפקי בו ,חשבתי .מי זאת ג'ואן? אמרתי .מה נגמר? תגיד לי מי
אתה ואגיד לך אם הגעת למספר הנכון .ואז פתאום הוא אדוארד.
ועכשיו אני יודעת שזה אדוארד ,כי הוא לא נהיה פתאום פולני או כל
דבר אחר ,זה הקול הרגיל שלו .הרגו אותם ,ג'ואן .הרגו את פייסל ואת
הילד .ואני אומרת ,זה נורא ,אדוארד ,איפה אתה ,ולמה אתה משתמש
בקו הזה? והוא אומר שהוא בכפר .איזה כפר? אני שואלת אותו .בכפר
שלו .ובסוף אני גם מוציאה ממנו את השם".
מה שעשתה ג'ואן אחרי כן היה כה יוצא דופן — ובתיאורה היבש נמסר
בלשון כה מאופקת — עד שפרוקטור נזקק לרגע כדי לעכל את מידת
התעוזה הגלומה בכך .מל ּווה במתורגמן ,בנהג ובסמל איש הכוחות
המיוחדים בלבוש אזרחי ,היא פשוט שמה פניה אל הגבעות .למחרת
בערב הם מצאו את הכפר ,את מה שנשאר ממנו .המסגד מ ֹו ַטט ,הבתים
כולם פ ּוצצו לרסיסים .בבית הקברות ,מ ּו ָלה זקן כרע לצד שורת
קברים רעננים.
"איפה האנשים מהכפר שלך?" שאלה אותו ג'ואן.
הקולונל הסרבי לקח אותם .החיילים הסרבים הורו להם לחצות
101
