Page 101 - 14322
P. 101

‫שומר אמונים‬

‫המחשבה שיכול להיות שזה אדוארד‪ ,‬בשלב הזה בכלל אפילו לא‬
‫עלתה בדעתי‪ .‬הוא לא נשמע כמו פלוריאן‪ .‬לא הייתי בטוחה אפילו‬
‫שהוא יודע את שם הקוד שלו‪ .‬המחשבה הראשונה שלי היתה‪ ,‬פלוריאן‬
‫מוחזק כבן ערובה וזה מי שמחזיק אותו‪ .‬ואז אני שומעת‪ :‬זה נגמר‪,‬‬
‫ג'ואן‪ ,‬בקול הזר‪ ,‬התפל לחלוטין הזה‪ .‬פיליפ בינתיים כבר מקשיב‬

                                          ‫בשלוחה‪ ,‬הלוא כן‪ ,‬יקירי?"‬
‫"למשוך אותו שימשיך לדבר‪ ,‬הדבר היחיד לעשות‪ ",‬השיב פיליפ‪.‬‬
‫"הוא מכיר את פלוריאן‪ .‬הוא מכיר את ג'ואן‪ .‬אז המזדיין עלה על‬
‫משהו‪ .‬עשיתי לה סימן‪ ,‬תמשכי אותו שימשיך לדבר" — אצבעות‬
‫ואגודל מיטלטלים מצד לצד — "תגרמי לו להמשיך לדבר בזמן שאני‬

                                  ‫נותן למרכזייה לאתר את השיחה‪".‬‬
‫"וזה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בדיוק מה שבלאו הכי כבר עשיתי‪ ",‬אמרה ג'ואן‪.‬‬
‫"תפקפקי בו‪ ,‬חשבתי‪ .‬מי זאת ג'ואן? אמרתי‪ .‬מה נגמר? תגיד לי מי‬
‫אתה ואגיד לך אם הגעת למספר הנכון‪ .‬ואז פתאום הוא אדוארד‪.‬‬
‫ועכשיו אני יודעת שזה אדוארד‪ ,‬כי הוא לא נהיה פתאום פולני או כל‬
‫דבר אחר‪ ,‬זה הקול הרגיל שלו‪ .‬הרגו אותם‪ ,‬ג'ואן‪ .‬הרגו את פייסל ואת‬
‫הילד‪ .‬ואני אומרת‪ ,‬זה נורא‪ ,‬אדוארד‪ ,‬איפה אתה‪ ,‬ולמה אתה משתמש‬
‫בקו הזה? והוא אומר שהוא בכפר‪ .‬איזה כפר? אני שואלת אותו‪ .‬בכפר‬

                        ‫שלו‪ .‬ובסוף אני גם מוציאה ממנו את השם‪".‬‬

‫מה שעשתה ג'ואן אחרי כן היה כה יוצא דופן — ובתיאורה היבש נמסר‬
‫בלשון כה מאופקת — עד שפרוקטור נזקק לרגע כדי לעכל את מידת‬
‫התעוזה הגלומה בכך‪ .‬מל ּווה במתורגמן‪ ,‬בנהג ובסמל איש הכוחות‬
‫המיוחדים בלבוש אזרחי‪ ,‬היא פשוט שמה פניה אל הגבעות‪ .‬למחרת‬
‫בערב הם מצאו את הכפר‪ ,‬את מה שנשאר ממנו‪ .‬המסגד מ ֹו ַטט‪ ,‬הבתים‬
‫כולם פ ּוצצו לרסיסים‪ .‬בבית הקברות‪ ,‬מ ּו ָלה זקן כרע לצד שורת‬

                                                      ‫קברים רעננים‪.‬‬
               ‫"איפה האנשים מהכפר שלך?" שאלה אותו ג'ואן‪.‬‬
‫הקולונל הסרבי לקח אותם‪ .‬החיילים הסרבים הורו להם לחצות‬

                                ‫‪101‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106