Page 97 - 14322
P. 97
שומר אמונים
מידע מהם ,וככל ש ׂשערם לבן יותר ,מה טוב .ותאמין לי ,היו שם כמה
טיפוסים שו ֵבי לבבות להפליא .להגיד על מישהו פשיסט אפילו לא
קרוב למצות את זה .הוא היה להיט בייחוד עם הסרבים .הוא היה שר
איתם ,מתעלף מהתרגשות למשמע השירה ההרואית שלהם ,ושומע
הכול בדבר השליחות האלוהית שלהם ,לשחוט כל גבר ,אישה וילד
מוסלמים עד האחרון שבהם בשמה הקדוש של הסרבי ּות .אחר כך הוא
היה מעביר את הדוח שלו באלחוט ,או נפגש איתי באיזה כפר אפוף
עלטה בהרים".
"ועם ה ּב ֹוסניאקים — המוסלמים?" שאל פרוקטור.
אף כי מ ּועדת לאי־שקט פחות מבעלה ,ג'ואן היססה ,ועטתה
ארשת מן הסוג המנבא חדשות רעות:
"כן ,טוב ,המוסלמים הלכו בכל מקרה להיות הקורבנות ,לא? זה
היה באותיות הקטנות מלכתחילה .ואדוארד ,בהיותו אדוארד ,אהב
קורבנות .זאת אומרת ,היסודות כבר הונחו ",היא המתיקה סוד עם גן
הירק ומוללה את שערה.
"היה סימן מוקדם אחד או שניים ,עד כמה שאני זוכר ",הציע
פרוקטור במהוסס ,מפר את השתיקה" .סימנים שהחניכים שלי ייטיבו
לעשות אם יחפשו אחריהם כשיהיו מודאגים באשר לתעלולים הקטנים
של הסוכנים שלנו ,כפי שקורה לכולנו .דוגמה או שתיים ,ג'ואן?" —
עט תלוי באוויר.
"הסימן הראשון ,אם אתה רוצה לקרוא לזה כך ,שמיד דיווחנו
עליו כנדרש למשרד הראשי בזמן אמת ,היה שפלוריאן ממש התרתח
על כך שהחומר הסרבי שלו מועבר ללונדון ואז הלאה לאמריקאים,
במקום להינתן ישירות לבוסניאקים .לדברי פלוריאן ,לונדון לא מסרה
את החומר שלו לבוסניאקים במהירות מספקת כדי שיוכלו להגן על
עצמם מפני המתקפה הבאה .אפילו היתה לו החוצפה לרמוז שכל זה
מכוון ,מה שהיה קשקוש מוחלט .ולונדון לא התכוונה לזוז אפילו
סנטימטר בעניין הזה ,איך אפשר? אתה לא יכול להרשות שסוכנים
בשטח יעבירו חומר לצדדים הלוחמים המקומיים .ומה לגבי 'היחסים
97