Page 166 - 30322
P. 166
פרק 13
עצרנו עצירה קצרה בדירה שלי כדי שאקח בגדים נקיים ואת כלי
הרחצה ,ובזמן שאספתי את החפצים שלי ,ת׳יאו שוטט ברחבי חדר
השינה שלי ,קלט את האזיקים שהוא קנה לי מונחים על השידה שליד
מיטתי וקרץ לעברי כשהוא אחז בהם וטמן אותם בכיס שלו .לא עצרתי
בעדו.
הפעם ,בזמן שקאלום מסיע אותנו לבית של ת׳יאו ,אני מקדישה
תשומת לב יתרה לנסיעה ,ושמה לב שאנחנו נוסעים בכיוון צפון
לונדון .בגלל העומס בכבישים הנסיעה אורכת יותר משעה .עד
שאנחנו עוצרים ליד ביתו של ת׳יאו ,כבר שוררת בחוץ חשכה
מוחלטת והאחוזה של ת׳יאו מוארת במאות נורות הפזורות ברחבי
השטח .עמודי התאורה המעוטרים הניצבים לאורך כביש הגישה
הארוך מנחים את דרכנו עד שאנחנו עוצרים בין עמודי הבטון העבים
המקושטים.
ג׳פרסון הוא האדם הראשון שאני רואה ,ובעקבותיו אותם שני
בחורים גדולים שכיתרו את הדלת בפעם האחרונה שביקרתי פה.
אינני מפספסת את שפע המרחב שג׳פרסון מעניק לת׳יאו כדי שיצא
מהמכונית ,וגם לא את העובדה שכולם תופסים ממנו מרחק של
ביטחון.
ת׳יאו אוחז בידי ועוזר לי לצאת מהמכונית ,וג׳פרסון מחייך
בעליזות שעה שהוא ממתין שנתרחק ,לפני שהוא סוגר את
הדלת ומשתרך מאחורינו .״אמא שלך התקשרה,״ הוא מודיע לגבו
של ת׳יאו .״היא אמרה שהיא לא הצליחה להשיג אותך בטלפון
הנייד.״
אני מעיפה מבט בת׳יאו ,אולם הוא מתעלם מסקרנותי .אמא של
ת׳יאו? תוך זמן קצר מוחי מוצף בתמונות של נשים ,בעודי מנסה
לדמיין את דמותה .ומה לגבי האופי שלה? האם היא חייכנית ואוהבת