Page 381 - 30322
P. 381
ג׳נטלמן חוטא ׀ 381
ביצי זהב .נכון שזה מגוחך שהייתי מאושר מפני שלשם שינוי נראה
שהוא גאה בי?״ הוא מניד בראשו בייאוש .״ואז ,יום אחד ,סירבתי
להילחם .הייתי עייף .מותש .הוא התעצבן והורה לאנשיו לגרור אותי
לתוך הכלוב .גברתי על כולם והסתלקתי משם ,ואבא בא בעקבותיי.
לא שמתי לב ,וכשנכנסתי למשרד שלו כדי לחזור הביתה ,הוא החטיף
לי אגרוף בגב.״ ת׳יאו מתכווץ ברתיעה ,ואני לוחצת את ידו בתמיכה.
״זה היה פאקינג חזק .לא ציפיתי לזה .אני —״
תחושת הבטן שלי אומרת לי להפסיק אותו ,אז אני מצייתת לה.
אני מרימה את ידי ומניחה אותה על שפתיו ,מונעת ממנו לסיים את
המשפט .אני מבינה .אני לא צריכה לשמוע את השאר .״מספיק.״
אבל לת׳יאו יש רעיונות אחרים .״התנפלתי עליו בפראות,״ הוא
ממלמל לעומת ידי ,לפני שאני מסירה אותה .״במהלך אותן דקות
מטורפות החזרתי לו פי עשר על כל אגרוף שהוא אי פעם החטיף לי
ולאמא שלי ,עד שהוא איבד את ההכרה .פשוט המשכתי והמשכתי.
לא הייתי מסוגל להפסיק .לא רציתי להפסיק .לא התכוונתי לחזור
לימים האלה שוב .לעולם לא .לכן הקפדתי לסיים את העבודה.״ הוא
משפיל את מבטו בבושה .״אמא מצאה אותנו,״ ת׳יאו חושק את לסתו.
״מאותו יום ואילך ,בכל פעם שמישהו נגע בי ,זינקתי בבהלה .הגבתי.
היו לי הבזקי זיכרונות וראיתי את אבא שלי מרביץ לי ,מנסה לעשות
ממני לוחם .אנשים פחדו ממני .התגובה שלי הפכה לאינסטינקט,
מעין מנגנון הגנה שלא הייתי מסוגל לרסן.״ פניו מתעוותות בייסורים
ועיניו נעצמות .״אבל האמת היא שזה מצא חן בעיניי .אנשים פחדו
ממני ,אז הם לא התקרבו אליי .הם לא העזו לגעת בי.״ עיניו הכחולות
מביטות בי בפליאה .״אבל את לא פחדת .את כן העזת.״
אני יכולה לחוש בכאבו .הוא כל כך עוצמתי ,שהוא חודר
לעצמותיי .״ידעתי שאתה לא אדם רע.״ נכפה עליו להיות כזה .זה לא
בשליטתו .אולם מתחת לגוף הפלדה ולפנים הנוקשות מסתתר לב רך
ואוהב .הלב הזה נמצא בבעלותי .הוא שלי .״אף אחד לא שאל שאלות
בנוגע לאבא שלך? מה לגבי המשטרה?״
ת׳יאו מניד בראשו לשלילה .״אנדי חיפה עליי .או על אמא שלי,
