Page 110 - Step and repeat document 1
P. 110
חפץ a llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים cr
miigd xewn
ְבּ ַא ֵפּי ְתּ ָל ָתאַ ,אף ַעל ִפּי ֵכן ָאסוּר לוֹ ִל ְס ֹמַ על ְדּ ָבָריו ָבֶּזה ְו ָחְי ִשׁיַנן
ִדּי ְל ָמא )ְו ָאנוּ חוֹ ְשׁ ִשׁים ֶשׁ ָמּא( ֹלא ָהָיה ֶזה ְבּ ַא ֵפּי ְתּ ָל ָתאְ ,ו ֵאיֶננּוּ ָעשׂוּי ְל ִה ְתַגּלּוֹת,
ְו ַעל ֵכּן ָאסוּר ָלֶזה ְל ַס ֵפּר ְלשׁוּם ָאָדם.
שנה מעוברת -ב' חשון ,י"א אדר א' ,כ"א סיון. ש :inei gel 7 .שנה פשוטה -ב' חשון ,א' אדר ,א' תמוז.
ִ .dנְר ֶאה ִליְ ,דּ ִאם ַה ִסּפּוּר ְבּ ַא ֵפּי ְתּ ָל ָתא ָהָיה )יב( ִבּ ְפֵני ֲאָנ ִשׁים ִיְר ֵאי ֱא ֹל ִקים
ֶשִׁנְּז ָהִרים ֵמ ִאסּוֵּרי ָלשׁוֹן ָהָרעִ ,מ ֵמּי ָלא ֵאין ָדּ ָבר ֶזה ָעשׂוּי ְל ִה ְתַגּלּוֹת,
miig min x`a
כדי שיהא מותר אחר-כך גם לנו מטעם זה לספר מתחלה אינו יודע כמאן דאיתא דמיא ]עיין שם
גנותו של שמעון ,כדין איסור קבלת לשון הרע ,שהוא במקור הדין ,והובא בקיצור בבאר הגולה ובביאור
הגר"א שם[ ,ואכולה קתני 'וכשיצא מבית דין לא אפילו באופן זה ,כמבואר לקמן בכלל ו'.
יאמר וכו'' .ואמרינן בבבא בתרא )ל"ט' :(.לימא ) .miwl` i`xi miyp` ipta (aiוראיה לזה ,דאי
בדרבה בר רב הונא קמיפלגי ,דמר סבר בתרי' וכו', לאו הכי יקשה המשנה בסנהדרין )כ"ט:(.
ואם כן היאך סלקא דעתך לומר דבתרי הוי עבידי 'כשיצא מבית-דין לא יאמר אני מזכה וחבירי מחייבין
לאיגלויי ,וכשנאמר בפניהם תו לית ביה משום לישנא אבל מה אעשה' וכו' .ומשנה סתמא קתני ,אפילו אם
בישא ,והרי סתם משנה בסנהדרין אוסרת להדיין הוסיפו עד ז' והכריעו בתר רובא ,הג' הנשארים
לגלות ,אפילו אם ישבו מתחלה הדיינין בחמשה אסורים לגלות ,אף דנתפרסם דעתם לחייב לאותו
ונפסק הדין בתר רובא והוא שלשה ,אם כן ישארו פלוני בפני הג' הנותרים .ועל כרחך משום דאנשים
תרי בודאי כנגדם ,אלא על כרחך משום דסתם אנשים כאלו יושבי על מדין הם יראי אלהים ,ורגילים להיות
כאלו שיושבין בדין ,זהירין בודאי מעון המר הזה, זהירים מעון המר ,ולכך לא שייך גבייהו האי התירא.
ולא שייך גבייהו כלל היתר זה ,וממילא הוא הדין גם
oi`eלומר ,דמתניתין הטעם משום לילך ולגלות כן לדידן דפסקינן בתלתא ,דחד דינא להו ,לזה בתרי
לאותו פלוני ,ושם אסור מטעם רכילות בכל ולזה בתלתא.
oi`eלומר ,דהתם הטעם משום דמוציאין אותן גווני ,כמו שכתבנו למעלה בשם הרש"ל ,דבזה לא
מהני התירא דאפי תלתא .דזה אינו ,דמתני' סתמא
מתחלה לחוץ ,וכדאיתא שם בגמרא )סנהדרין קתני 'לא יאמר אני מזכה' וכו' ,משמע אפילו לאחר,
ל' (.להדיא בשם ר' נחמיה ,כך היו אנשי ירושלים דלא קתני אני זכיתיך ,וכמו שהארכנו בזה בחלק ב'
עושין ,ובחושן משפט בסימן י"ח בסעיף א' הנ"ל: בהלכות רכילות בכלל ג' סעיף ג' בכמה ראיות,
'לאחר שקבלו עדותן יוציאו כל אדם לחוץ וישאו דכוונת המשנה לאסור אפילו לגלות לאחר.
ויתנו בדבר' ,ובסמ"ע שם בסק"א הטעם ,כדי שלא oi`eלומר ,דמתניתין לא איירי באופן שישאר ג' לצד
יוודע לבעלי דינין מי הוא המזכה ומי הוא המחייב,
אחר ,ולהכי אסור .גם זה אינו ,דהא בחמשה ואם כן הוי כאלו גילו בהדיא וציוו שיהא כל אחד
בודאי איירי במתניתין ,כדמשמע במשנה שם נזהר שלא לגלות ,ובזה לכולי עלמא אסור ,אפילו אם
דמתחלה קתני 'הוסיפו הדיינין' ,ואין מוסיפין פחות נאמר לפני כמה אנשים ,וכמו שנפסק בהגהות מיימוני
משנים וכדאיתא בחושן משפט בסימן י"ח ס"א ,והלא )הלכות דעות פרק ז' אות ז'( ובסמ"ג לאוין ט' .אבל
זה שאמר מתחלה אינו יודע ,מצטרף עתה גם כן באמת זה אינו ,דזה לשון הגמרא שם' :מכניסין
לעיין בדין זה ,כמו שנפסק בחושן משפט שם כשיטת למאן ,אילימא לבעלי דינין ,התם קיימו ]והא דקתני
הרמב"ם ,ונפסק הדין בתר רובא דשלשה ,דזה שאמר במשנה' :ומוציאין את כל האדם לחוץ' ,היינו חוץ
