Page 105 - Step and repeat document 1
P. 105
חפץ a llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים hq
miigd xewn
שנה מעוברת -א' חשון ,י' אדר א' ,כ' סיון. :inei gelשנה פשוטה -א' חשון ,ל' שבט ,ל' סיון. ש6 .
ֵ .bישׁ אוֹ ְמִרים) ,ד( ְדּ ִאם ֶא ָחד ִס ֵפּר )ה( ְגּנוּת ַעל ֲח ֵברוֹ ִבּ ְפֵני ְשׁ ֹל ָשׁהַ ,אף
miig min x`a
) .cg` m`c (cסעיף זה לקוח הוא מדברי הרמב"ם ועל זה שייך טעם רש"י שזה גילה תחלה דעתו וכו',
)הלכות דעות פרק ז'( בהלכה ה' ,והעתקנו לשונו וכוונתו גם כן כאלו נתרצה בהדיא לאלו המדנים.
למעלה )סק"ג( ,ומתחלה נראה לבאר אותו היטב אבל לא מצינו לרש"י שיתיר לספר גנותו של זה
בעזרת השם יתברך ,וגם אם הוא מוסכם אליבא לאחר ,מחמת שבלאו דידיה ימצאו אחרים בעלי לשון
הרע שיספרו גנותו. דכולהו ,ולבסוף נבאר כל דברינו שבפנים.
d`xpeלי שטעם הרמב"ם הוא ,כפי מה שפירש ikהנה לכאורה קשה מאד דברי הרמב"ם ,במה
הרשב"ם בבבא בתרא ל"ט) .ד"ה שכתב דאחד מהג' יוכל לספר באקראי לשאר
דמתאמרא( ,דהוי מילתא דעבידא לאיגלויי .וגרס שם אנשים מה ששמע מאחד גנות על אחד .דהרי מכל
בערכין )ט"ו' :(:ואמר אביי כל מילתא דעבידא מקום בעת מעשה הוא אומר לשון הרע על חברו,
לאיגלויי לית בה משום לישנא בישא' ]ולא נמצא כן ומגנה אותו לעין כל .ואם תאמר ,בלאו דידיה נמי
בגמרות שלפנינו[ .וכדי שלא תקשה על אביי גופא, ידעו כל העיר לסוף מגנותו ,זה אינו ,דאפילו באינו
כל מה שהקשינו לעיל ,נראה לי דסברת רבה בר רב קאי בתרי עברי דנהרא ,שהיה יכול ליקח האיסור
הונא ואביי הוא ,מדחזינן דהתורה קראתו ללשון הרע בעצמו ,אסרו גם כן התוספות בשבת )ג' .ד"ה בבא(,
בשם 'רוכל' ,ואיתא בספרא )קדושים פ"ד( דהוא כרוכל
שטוען דברים והולך מזה לזה ,וכתב הרמב"ן על זה והר"ן בפרק קמא דעבודה זרה )ו'.(:
`kdeגרע הרבה האיסור יותר משם ,וצריך שיהיה
אסור אף מן התורה ,דהכא הלא הוא בעצמו בחומש )ויקרא י"ט ט"ז( כרוכל שקונה מכאן ומוכר
עושה האיסור .הגע עצמך ,אם יבואו עשרה גזלנים בכאן ,אף זה הולך ושומע במקום זה והולך ומספר
ויגזלו לאחד את כל אשר לו ,האם יפטר כל אחד במקום אחר .על-כן אמרינן דמה שהתורה אסרה לשון
משום דבלאו דידיה נמי היו גוזלין אותו הט' הרע ,דגם על זה קאי שם רוכל וכנ"ל ,היינו בדבר
הנשארים ,סוף סוף הוא גזלו ועבר על לאו ד'לא שבלתי אפשר שהיה מתגלה זה ,אם לא היה הוא
הרוכל בענין הזה ,וכענין שנאמר גם-כן )משלי י"א תגזול' ,וצריך להשיב לו הגזילה ,אף כאן סוף סוף
י"ג(" :הולך רכיל מגלה סוד"i`ceay xaca la` , הוא גינהו וביזהו ,וצריך לפייסו לפחות.
xzid jxca dlbzi m` oia ,lkd oirl seqal dlbzi `nlyaeלפירוש רש"י דערכין שהעתקנו לעיל
)סק"ג( ניחא ,לא מיבעי אם כונתו כפי מה
ok lr ,dlbzi seq seq ,xeqi` jxca dlbzi m` oiae שביארנו לעיל את דבריו ,ניחא בפשיטות ,דהלא כתב
רש"י הטעם' :שזה גילה תחלה דעתו' וכו' ,וכוונתו
.'lkex' my df lr eilr llk jiiy `lוזהו טעמא דהוי כאילו מרשהו בהדיא שילך ויספר את גנות
דרבה בר רב הונא דחברך חברא וכו' ,ואם כן הוא עונותיו או ענין מסחרו לעין כל .ואפילו אם כוונתו
עשוי להתגלות לבסוף ,ועל-כן לא שייך כלל עליו על כפירוש רשב"ם ,גם כן ניחא ,דאפשר דכוונתו דמותר
זה איסור לשון הרע ,וזהו שכתב הרמב"ם בהלכה ה' לספר רק לאיש הנוכחי ,היינו למי שדיבר עליו
הנ"ל' :כשנאמרו וכו' ,כבר נשמע הדבר ונודע' ,וכמו מתחילה ,דבזה שמספר לו בעצמו אין מסבב לו שום
שכתבנו.
s`eעל פי שתירצנו בעזרת השם יפה*( את סברת
הרמב"ם והרשב"ם ,זהו הכל לפי פירושם ,אבל גנות בזה ,רק שמסבב מדנים בזה על מי שסיפר לו,
*( :d"dbdואפשר לומר עוד באופן אחר ישוב על קושייתנו הנ"ל ,דכוונת הרמב"ם הוא ,משום דבודאי כבר
ידעו הכל מזה ,ועל כן אינו צריך ליזהר מלערב ענין כזה בתוך דיבורו ]וכמו שנכתוב לקמן )סק"ז(
