Page 100 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ a llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬ ‫‪cq‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ְל ִפי ַהִדּבּוּר ֶשׁאוֹ ֵמר אוֹתוֹ ַה ְמ ַס ֵפּר ְבּ ֵעת ִספּוּרוֹ‪ָ ,‬בֶּזה ִה ִתּירוּהוּ ֲחַז"ל לוֹ ַמר‬
‫ִבּ ְפֵני ְשׁ ֹל ָשׁה‪ְ ,‬ו ָתלוּהוּ ֵכּיָון ֶשׁאוֹ ֵמר ַהְדּ ָבִרים ִבּ ְפֵני ְשׁ ֹל ָשׁה‪ ,‬יוֵֹד ַע ְבַּוַדּאי‬
‫ֶשָׁיּבוֹאוּ ַהְדּ ָבִרים ְל ָא ְזָניו‪ְ ,‬דּ ַח ְבָר‪ַ ‬ח ְבָרא ִאית ֵלהּ ) ֶשֲׁחֵבְר‪ָ - ‬חֵבר ֵישׁ לוֹ(‪,‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫לשמוע‪ ,‬ואין בזה משום שמיעת לשון הרע דאסור‪,‬‬ ‫גם‪-‬כן לשאר פירושי הראשונים שפירשו על מימרא‬
‫וכמו שיבואר לקמן בכלל ו' סעיף ב'‪ .‬וכן 'באפי‬
‫תלתא' באופן זה הנ"ל דהוי כבפניו‪ ,‬גם כן אין שום‬ ‫זו‪ .‬וכן כתב בהדיא השיטה מקובצת בבא בתרא )ל"ט‪.‬‬
‫ד"ה וגרסינן(‪ ,‬בשם עליות הרבינו יונה‪ ,‬ואעתיק אם‬
‫איסור על השומעים‪.‬‬
‫ירצה השם דבריו בסוף הספר‪ ,‬עיין שם‪.‬‬

‫`‪ la‬דבר גנאי‪ ,‬אסור בכל גווני‪ ,‬אפילו יודע שהוא‬ ‫‪it`a xnel xzed `lc ,zetqezd zhiyn `veid‬‬
‫אמת והיה אומרה בפניו‪ ,‬ובודאי ממילא דגם‬
‫להשומע אין שום היתר אפילו לשמוע‪ ,‬וכל שכן‬ ‫‪`lc eixac cinrdl lkeiy ote`a wx ,`zlz‬‬
‫להחליט הדבר בלבו שהוא אמת‪ ,‬אף דהוא אומר‬
‫הגנאי בפניו‪ ,‬כיון דבאפי תלתא אסור לקבל‪ ,‬כמו‬ ‫‪ .xeq` ikd e`lae ,`yia `pyil meyn ea didi‬וכעין‬
‫שנוכיח תיכף‪ ,‬אף דהוא גם כן כבפניו‪ ,‬והוא הדין‬ ‫פירוש התוספות מצאתי גם כן בשיטה מקובצת בבא‬
‫בפניו‪ ,‬דחד דינא אית להו )ועיין לקמן בכלל ז' שנביא‬ ‫בתרא בשם עליות הרבינו יונה ז"ל בפירושו הראשון‬
‫אם ירצה השם על‪-‬זה עוד כמה ראיות חזקות(‪ .‬והוא‬ ‫שפירש כן‪ ,‬עיין שם‪) .‬הג"ה‪ :‬ולא תשיג על דברינו‬
‫הדין 'באפי תלתא' בדבר גנאי‪ ,‬אפילו יודע שהוא‬ ‫ממה שכתבו התוספות שם בבבא בתרא בד"ה‬
‫אמת‪ ,‬אסור להמספר‪ ,‬וממילא להמקבלים גם‪-‬כן‪.‬‬ ‫סהדותא בעינן וכו'‪ ,‬שכתבו‪' :‬ואף על פי שלשון הרע‬
‫ומקל וחומר‪ ,‬ומה המספר דיודע שהוא אמת אסור‪,‬‬ ‫אין נשמע‪ ,‬היינו לפי שמעלימין אותן מבני אדם'‪.‬‬
‫על אחת כמה וכמה להמקבל‪ ,‬דאין יודע אם סיפר לו‬ ‫אלמא דהתוספות אין סוברין כפירושם בערכין‪ .‬דזה‬
‫אינו‪ ,‬דהכי פירושו דלפיכך לא התירו באפי חד ובאפי‬
‫חבירו אמת דאסור‪.‬‬ ‫תרי‪ ,‬דבפניהם אין שומר את עצמו‪ ,‬ואומר המאמר‬
‫בלשון שהיה מתבייש לומר בפניו‪ ,‬וסומך את עצמו‬
‫‪ cere‬ראיה מוכרחת לזה‪ ,‬ממה שחשבוהו לעוולה‬ ‫שמסתמא יעלימו הדבר ולא יפרסמו משום לשון‬
‫לדוד‪ ,‬שאמרו בשבת )נ"ו‪' :(.‬קיבל דוד לשון‬ ‫הרע‪ ,‬אבל בשלשה אין סומך על זה‪ ,‬דלא ימלט‬
‫הרע'‪ ,‬ושם דיבר ציבא בפני רבים על מפיבושת כמו‬ ‫שאחד מהם לא יגיד לחבירו‪ ,‬וחברך וכו'‪ ,‬כמאמר‬
‫שנאמר בקרא )שמואל ב'‪ ,‬ט"ז א' ב'(‪ ,‬ואף דשם רכילות‬ ‫חז"ל )בבא בתרא קס"ה‪' :(:‬וכולם באבק לשון הרע'‪,‬‬
‫היה‪ ,‬בלשון הרע גם כן דינא הכי בפשיטות לענין‬ ‫דגם כאן באבק איירי לפירוש התוספות וכנ"ל‪ ,‬ועל‬
‫קבלה‪ ,‬דמחד לאו נפקי איסור קבלתם מ"לא תשא"‬ ‫כן מסתמא שומר את עצמו לומר בלשון דלא‬
‫)שמות כ"ג א'( כמו שכתב הרבינו יונה בשערי תשובה‬ ‫למישמע ביה משום לישנא בישא‪ ,‬ולפיכך התירו‬
‫)שער ג' מאמר רכ"ה(‪ ,‬וכן הרמב"ם )סנהדרין פרק כ"א‬
‫הלכה ז'( כלל לתרווייהו בשם אחד לענין מקבל‪ ,‬אם‬ ‫חז"ל‪ ,‬עד כאן(‪.‬‬

‫כן בוודאי שוין דינייהו גם כן לענין זה‪.‬‬ ‫‪ oke‬בינו לבין עצמו לדבר מכח חבירו )היינו שלא באפי‬
‫מרה(‪ ,‬תלוהו גם כן חז"ל‪ ,‬דאם מדבר באופן שלא‬
‫‪,zelikx oiprl ,zetqezd zrc itl ,heyt il d`xpe‬‬ ‫היה מתבייש לומר בפניו‪ ,‬מותר אפילו לכתחילה‪ .‬וזה‬
‫דוקא אם אין מדבר עליו דברי קינטור‪ ,‬רק מאמר‬
‫‪ielz ,jilr xaic ipelt exiagl cibdle jlil‬‬ ‫התלוי בלשון האומרו‪ ,‬ופירושו גם כן כנ"ל‪ .‬וממילא‬
‫‪,i`pb xac eilr xn`y el xtiq m` ,dfa ok-mb‬‬ ‫נשמע דבאופן זה אין על השומע שום איסור‪ ,‬כיון‬
‫‪e` .eipta xne` didy rcei elit` ,xeq` i`cec‬‬ ‫דטעם ההיתר הוא משום שמסתמא אומרו בלשון קל‬
‫‪xaecnd ipta epiidc ,`zlz it`a dzr xtqny‬‬ ‫שלא יהיה גנאי לחבירו‪ ,‬אם‪-‬כן ממילא דמותר‬

‫)'מדובר' הוא כגון שראובן אומר לשמעון‪ :‬לוי דיבר‬