Page 99 - Step and repeat document 1
P. 99

‫חפץ ‪ a llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪bq‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ .a‬וּ ַמה ֶשּׁ ִנּ ְמ ָצא ֶה ֵתּר ְבִּד ְבֵרי ֲחַז"ל לוֹ ַמר ' ִבּ ְפֵני ְשׁ ֹל ָשׁה'‪ַ ,‬הְינוּ ְבָּד ָבר ֶשׁ ֵאיֶננּוּ‬
‫ְגַּנאי ָגּמוּר‪ְ ,‬ו ַהִדּבּוּר ֶשׁלּוֹ ֵישׁ לוֹ ְשֵׁני ָפִּנים‪ְ .‬ו ִע ְנָין ָכֶּזה ָידוּ ַע ֶשׁ ָתּלוּי‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)*( )‪) oikxra ,jxazi myd zxfra iz`vne (a‬ט"ו‪ (:‬הגמרא‪' :‬אמר רבא‪ ,‬כל מילתא דמיתאמרא באפי‬

‫‪ ,mdixac eyxity ,'eke `zlin lk d"c zetqeza‬מרה‪ ,‬לית בה משום לישנא בישא‪ .‬אמר ליה‪ ,‬אביי‪,‬‬

‫‪ dxn` `lc rnynl `ki`c xac eilr xaicy ,ixii`c‬כל שכן דאיכא חוצפא ולישנא בישא‪ ,‬אמר ליה אנא‬

‫‪ ,ea `veike `iplt ia `xep oebk ,rxd oeyl meyn‬כי הא דר' יוסי סבירא לי‪ ,‬דאמר ר' יוסי מימי לא‬

‫`‪ did elit` ,exiag lr xehpiw xac xne` `ed m` la‬אמרתי דבר וחזרתי לאחורי'‪ .‬ולפי דבריהם יהיה‬

‫`‪ o`k cr ,`yia `pyil meyn dia zi` ,eipta dxne‬פירוש הגמרא כך‪ ,‬דמתחלה כשאמר רבא המימרא‬

‫‪ .mdixac‬הרי מלשון שסיימו מוכח בהדיא דפירושם שלו 'כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה' וכו'‪ ,‬היה‬

‫בדברי רבה בר רב הונא הוא לענין לכתחילה מטעם סובר אביי שכונתו ללשון הרע גמורה‪ ,‬ולכך הקשה‬

‫דהיה אומרה בפניו כפירושם בבבא בתרא הנ"ל‪ ,‬ואף עליו 'כל שכן' וכו' ותירץ לו דאין כונתו ללשון הרע‬

‫על פי כן כתבו דסתם לשון הרע בודאי אסור‪ ,‬אפילו גמורה‪ ,‬רק כדר' יוסי‪ .‬ופירוש דברי ר' יוסי הכי הוא‪,‬‬

‫אומרה בפניו ובאפי תלתא‪ .‬וכן משמע במגן אברהם מעולם לא אמרתי‪ ,‬אפילו דבר קטן שדברתי מכח‬

‫בסימן קנ"ו )סק"ב( במוסריו שם‪ zetqezd zpeekc ,‬עניני חבירי‪ ,‬לא אמרתי מעולם באופן שאהיה צריך‬

‫לחזור לאחורי )אחר כך מצאתי בעזרת השם יתברך‬        ‫‪.oikxra eyxity enk `ed `xza `aac‬‬

‫‪ d`xe‬אחי‪ ,‬שבדבריהם הקצרים שסיימו‪ ,‬כללו לנו במהרש"א בערכין )חדושי אגדות ט"ו‪ :‬ד"ה כל(‪ ,‬ועוד‬

‫עיקר גדול וביאור נכון לענין אפי מרה שאמר כמה ספרים ראשונים ואחרונים שפירשו כן(‪.‬‬

‫‪ itle‬דברינו עתה ניחא במה ששיבחוהו בעלי הגמרא‬      ‫ר' יוסי מתחלה ופסק רבא כוותיה‪ ,‬דלא אמר ר' יוסי‬
‫במדה זו בשבת )קי"ח‪ .(:‬ועל אופן זה התיר גם‬         ‫ללשון הרע גמורה‪ ,‬רק בדבר דאיכא למישמע וכו'‪,‬‬
‫כן אחר זה רבה בר רב הונא לומר באפי תלתא‪,‬‬          ‫דדין זה דאפי תלתא ודאפי מרה חד דינא אית להו‬
‫דחברך חברא אית ליה‪ ,‬ומסתמא שומר את עצמו‬           ‫כמו שמוכח מהתוספות )דבבא בתרא( ]דערכין[ הנ"ל‬
‫לומר באופן שאפילו אם יגיע לאזניו‪ ,‬לא יהא לו מה‬    ‫וכמו שיתבאר בעזרת השם יתברך תיכף‪ .‬כי בתחלת‬
‫לתפוס עליו לומר אתה דיברת עלי‪ ,‬אבל אם הוא‬         ‫העיון דבריהם מוקשים‪ ,‬למה חילקו חז"ל בין לשון‬
‫לשון הרע גמורה על חבירו‪ ,‬בודאי לא שייך התירא‬
‫דרבה בר רב הונא‪ ,‬ואסור אפילו באפי תלתא‪ .‬וכוונת‬                                 ‫הרע לאבק לענין זה‪.‬‬
‫התוספות הוא אפילו על אמת‪ ,‬דאי לאו הכי לוקמי‬       ‫`‪ la‬כד נעיין היטיב‪ ,‬דבריהם נכונים מאד‪ ,‬שכוונתם‬
‫התוספות בדבר קינטור והוא אמת‪ .‬ובלאו הכי הלא‬       ‫כך הוא‪ ,‬דבאמת תלוי כמה דברים לפי ענין‬
‫ביררנו כבר מכל הפוסקים דלשון הרע הוא אפילו על‬     ‫השמעת קול ניגונו והתעוררות תנועותיו בעת מעשה‬
‫אמת‪ ,‬ומה יועיל לזה באפי תלתא‪ ,‬וכמו שכתבנו‬         ‫הסיפור‪ ,‬ובהרגש קטן יתחלק הדבר בין גנאי לשאין‬
                                                  ‫גנאי‪ .‬וזה נוכל לחלק בדבר שאינו הגון בסתמא‪ ,‬דאם‬
                                  ‫בתחילת דברינו‪.‬‬  ‫הוציא אותו מפיו באופן שלא היה מתבייש לומר זה‬
                                                  ‫אפילו בפניו ‪ -‬מותר‪ ,‬ואם אומרו בתנועותיו דמוכח‬

‫שהוא לגנותו‪ ,‬ובאופן זה היה מתבייש לומר בפניו ‪ l`e -‬יהיה מוזר בעיני הקורא מה שפירשנו מתחילה‬

‫דאביי היה טועה בדברי רבא‪ ,‬על כן הקשה לו‬           ‫אסור‪ ,‬אבל בגנאי גמור בודאי לא שייך לחלק בזה‪.‬‬

‫‪ dzre‬אציע לשון הגמרא דבבא בתרא )ל"ט‪ (.‬ודערכין כל שכן וכו'‪ ,‬ורבא דקמשני ליה אנא כר' יוסי סבירא‬

‫)ט"ו‪ (:‬ואפרשה לפי פירושם‪ ,‬וזה לשון לי הוא בגוונא אחרינא‪ ,‬דזה אתה מוכרח לומר‬

                                                  ‫)*( ‪ d`x‬מה שכתבנו בעמוד ס'‪.‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104